על ארה"ב לסגור את הים הכספי בפני סחר עוקף הסנקציות של איראן ורוסיה
ארה"ב צריכה להטיל סנקציות על מכליות הנפט, על הספינות שמובילות את הנשק, על מנהליהן ומבטחיהן ועל הנמלים שקולטים אותן
Leonid Baratz הוא עיתונאי תחקירים וכתב חוץ, בעל ניסיון של למעלה מ־15 שנה במזרח התיכון ובמרכז אירופה. הוא משמש כתב לענייני המזרח התיכון בטלוויזיה וברדיו הלאומיים של אוקראינה, וכן כתב ואנליסט לענייני מזרח אירופה בקבוצת התקשורת הישראלית בשבע. הוא מסקר ענייני צבא, דיפלומטיה בינלאומית ויחסים בין־דתיים.

המצור הימי שמטיל הצי האמריקאי על חופה הדרומי של איראן עובד. פלטפורמת התקשורת הימית Maritime Executive העריכה ב־28 בספטמבר 2026 כי המצור "נראה יעיל כמעט במאה אחוז", ומצמצם את הזרימה דרך בנדר עבאס ונמלים דרומיים אחרים שטיפלו ב־80 אחוז מהסחר של איראן לפני המלחמה. טהרן הגיבה בפנייה צפונה. היקף המטענים בים הכספי עלה ב־50 אחוז בין מרץ לאוגוסט 2026, כך לפי מושל מחוז גילאן השוכן לחופי הים הכספי.
הנתיב אינו סוד. זמן קצר לאחר שמלחמת רוסיה באוקראינה נתקעה, איראן שלחה לרוסיה יותר מ־300 אלף פגזי ארטילריה ומיליון כדורי תחמושת דרך הים הכספי. ישראל תקפה את בסיס הצי האיראני בבנדר אנזלי שעל חוף הים הכספי ב־18 במרץ 2026. בהמשך הודו גורמים אמריקאים כי רוסיה שולחת לאיראן רכיבים לכטב"מים באותו נתיב, כדי לחדש את ארסנל הכטב"מים של איראן. ב־10 בספטמבר 2026 תקפו כטב"מים אוקראינים את נמל מחצ'קלה, שלדברי המטה הכללי האוקראיני ממלא תפקיד חיוני בתור "מסדרון הלוגיסטיקה רוסיה־איראן החוצה את הים הכספי, המשמש לעקיפת סנקציות מערביות".
ואולם, למרות חשיבותו הגוברת של הנתיב דרך הים הכספי, הסנקציות האמריקאיות מפגרות מאחור.
בנובמבר 2024 אמר ראש המשרד הרוסי של Khazar Sea Shipping Lines, הזרוע הכספית של חברת הספנות הממלכתית האיראנית Islamic Republic of Iran Shipping Lines, שנמצאת תחת סנקציות אמריקאיות מאז 2018, כי החברה רכשה שתי ספינות מטען יבש בסנקט פטרבורג, כי ספינה שלישית נמצאת בבנייה במספנת לוטוס באסטרחן, וכי היא שוקלת רכישת מכלית נוספת וספינת מכולות. ב־16 בפברואר 2026 מסרה לוטוס את הספינה Sahel-e Khazar במשקל 7,200 טון, בנוכחות שגריר איראן במוסקבה, והמנכ"ל של Islamic Republic of Iran Shipping Lines אמר כי כושר ההובלה של החברה בים הכספי יגיע ל־150 אלף טון עד סוף 2026.
סעיף 3 לאמנת אקטאו מ־2018 אוסר על כוחות מזוינים של מדינות שאינן מדינות חופיות לפעול בים הכספי. נראה שאיראן היא המדינה החופית היחידה שלא אשררה אותה, אף שהנשיא מסעוד פזשכיאן העביר אותה לפרלמנט באוגוסט 2026. הכוח היחיד שמיירט תנועה בים הוא אוקראינה, באמצעות כטב"מים ארוכי טווח. ב־25 ביולי 2026 היא פגעה בשתי ספינות מטען שעליהן הוטלו סנקציות, Port Olya 2 ו־Begey, בקורבטה רוסית ובספינת מטען איראנית. טהרן כינתה זאת תקיפה "עוינת ופושעת", אך מעולם לא פרסמה מצהר מטען. בעוד משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על Port Olya 2 באפריל 2023 בשל סיוע לסחר צבאי בין איראן לרוסיה, הוא לא עשה זאת ביחס ל־Begey, אף שבריטניה וקנדה עשו זאת.
חוק The Lindsey O. Graham Sanctioning Russia and Iran Act, שעליו חתם הנשיא דונלד טראמפ ב־18 בספטמבר 2026, מעניק לוושינגטון טווח פעולה נרחב בתחום הסחר. התקצירים מדגישים נפט, אך לשון החוק חלה על כל כלי שיט זר שהנשיא קובע כי רוסיה או אזרחים רוסים משתמשים בו להובלת נפט, גז, פחם, אורניום, "נשק או סחורות אחרות לשם עקיפת סנקציות שהוטלו בידי ארצות הברית או מדינות אחרות". לביטוי האחרון יש משקל: ספינה המתחמקת מסנקציות בריטיות או קנדיות עשויה להיכלל גם אם וושינגטון מעולם לא רשמה אותה. החוק חל גם על כל מי שמחזיק, מפעיל, מנהל או מבטח ביודעין כלי שיט כזה, ועל מפעילי נמלים זרים המשרתים ספינות שארצות הברית הטילה עליהן סנקציות בשל תמיכה ברוסיה. Port Olya 2 היא אחת מהן. לנשיא יש זמן עד 18 באוקטובר 2026 לפעול.
על ממשלת ארה"ב להטיל סנקציות לא רק על מכליות נפט, אלא גם על גופי הספינות שמובילים נשק מעבר לים הכספי, על מנהליהם ומבטחיהם ועל הנמלים שקולטים אותם. כדי לצמצם פערים בסנקציות מול בעלות בריתה, על משרד האוצר האמריקאי להבטיח שכל ספינה שקנדה, האיחוד האירופי, אוקראינה או בריטניה הטילו עליה סנקציות תוביל, לכל הפחות, לבחינה מחודשת לשם התאמת הרשימות.
בהיעדר אפשרות ימית, משום שהים הכספי סגור ליבשה, על ממשלת ארה"ב לנטר נמלים כמו Amirabad, Anzali, Noshahr, Astrakhan, Olya ו־Makhachkala, ולשתף את הממצאים עם ישראל ועם אוקראינה.
אף שהחוק אינו מתייחס לכך במפורש, על משרד האוצר לבחון אם מספנות שמוסרות גופי ספינות לחברת ספנות איראנית שתחת סנקציות נכללות בסמכויות הסנקציות הקיימות. אם עורכי הדין של משרד האוצר יוכלו לבסס את הטיעון, עליהם להטיל סנקציות על המספנות.
לבסוף, אף שסוכנויות המודיעין מתנגדות לפרסום מידע כדי להגן על מקורות ושיטות, כאשר תקיפות פוגעות בספינות מטען שנויות במחלוקת, פרסום מהיר של מצהר המטען של הספינות שהותקפו הופך את התעמולה של טהרן על פיה. על משרד האוצר להרחיב את פעולתו נגד VTB Bank, שכוונה לערוץ הרובל־ריאל בין רוסיה לאיראן, גם לבנקים ברוסיה ובמדינות שלישיות המסלקים תשלומי הובלה בים הכספי או משלמים עבור גופי ספינות מתוצרת רוסיה עבור חברת הספנות האיראנית.
