האם טורקיה תעמיק את מעורבותה בסומליה עם יציאת השותפות האפריקאיות?

ב־26 בספטמבר 2026 הודיע שר ההגנה הסומלי אחמד מועלים פיקי כי היקף מתקפות א-שבאב במוגדישו צנח בכמעט 87% מאז 2023. הממשלה במוגדישו מציגה את הנתון כהוכחה לכך שהשותפות של סומליה עם טורקיה מתחילה להניב פירות. אלא שמבט מקרוב על תמונת הביטחון בסומליה מלמד שטורקיה מתעניינת בעיקר בניצול משטרו של הנשיא חסן שיח' מחמוד כדי לבסס אחיזה בקרן אפריקה ואת השותפות הרווחית שלה עם מחמוד, ופחות בהבאת ביטחון ממשי למדינה. כתוצאה מכך, יציבותה של סומליה נראית שברירית יותר ויותר. טורקיה השקיעה מיליארדי דולרים בסומליה. המצב עשוי בקרוב לחייב את הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן להכריע עד כמה הוא מוכן להגן על ההשקעה הזאת באמצעים צבאיים.

דבריו של פיקי נאמרו שבוע בלבד אחרי שצבא אוגנדה השעה את שיתוף הפעולה הצבאי עם טורקיה. חוט המעידה הפומבי היה סירובה של אנקרה להסגיר בלוגר המבקר את נשיא אוגנדה יוורי מוסבני, אך המניע האמיתי עשוי להיות בקשתו של מחמוד שאוגנדה תשים קץ לפריסת כוחותיה בסומליה, בטענה שהחטיבות הסומליות שאימנה טורקיה מסוגלות להחזיק את הבירה. המשבר הזה הוא עוד דוגמה לאופן שבו סומליה מניחה לעצמה להיגרר למעשי הבריונות ולמאבקי האגו של ארדואן ברחבי אפריקה.

אף שעל פי הדיווחים טורקיה אימנה כמעט 35 אלף חיילים סומלים, הכוחות הנתמכים בידי טורקיה בקושי מצליחים להביא ביטחון. בסרה, כ־18 מייל ממוגדישו, החליפה ידיים יותר מתריסר פעמים מאז 2011. באוגוסט 2026 נלחמו שם הצבא וחרמצ'אד, יחידת משטרה שאומנה בידי טורקיה, במשך יותר משבוע, אך עד 9 בספטמבר מסרו מקורות מקומיים לשדרן הסומלי כאב כי כוחות הממשלה נסוגו לעבר דיינילה, רובע בבירה, והותירו לא-שבאב להשתלט ללא קרב על שטחים לאורך כביש אפגויה.

סומליה היא רפובליקה פדרלית, שבה למדינות החברות יש על פי החוקה אוטונומיה רחבה. אלא שמחמוד, בשיתוף פעולה טורקי ואולי גם בעידוד טורקי, מנסה לרכז את המדינה תחת שלטון מוגדישו. הדבר הוביל לעימותים לא רק עם פונטלנד בצפון, אלא גם עם מדינת דרום־מערב ועם ג'ובלנד.

ב־28 בספטמבר נכנסו לביידואה לוחמים הנאמנים לנשיא מדינת דרום־מערב עבדיעזיז חסן מוחמד לפטגארין, שהודח בעצמו ב־30 במרץ 2026 לאחר סכסוך עם מחמוד, במסגרת סבב הלחימה השלישי בעיר מאז 17 באוגוסט 2026. משרד ההגנה הסומלי טען שא-שבאב והמיליציה של לפטגארין התאחדו, אך הדבר נראה פחות כמציאות ויותר כחלק מדפוס שבו מחמוד קושר את יריביו הפוליטיים לא-שבאב כדי להצדיק שימוש בכוח צבאי. טורקיה, מצדה, נראית מוכנה לשחק לפי הכללים הללו, כל עוד מחמוד מעניק לאנקרה חוזים רווחיים ודריסת רגל צבאית.

טורקיה אמנם נמנעת מלהציב את חייליה שלה בקו החזית, משתי סיבות. הראשונה פשוטה: היא אינה רוצה להיגרר למלחמות חמולות. לא פחות מכך, היא מבקשת להימנע מעימות עם אתיופיה, שלה כוחות באזור במסגרת משלחת האיחוד האפריקאי. במקום זאת, טורקיה משתמשת ככל הנראה בכטב"מים ובמטוסי קרב שמוצבים במוגדישו. הדבר בא לידי ביטוי לאחרונה בתקיפה אווירית מסתורית ב־3 בספטמבר 2026 בדולו. הסומלים אינם רואים בהכחשות הטורקיות באשר לאחריותה תקפות.

ב־29 בספטמבר טס מחמוד לאדיס אבבה כדי לשוחח עם ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד על ביטחון אזורי. רשיד עבדי, פרשן בעל קשרים ענפים היושב בניירובי, כתב שמוגדישו מאבדת שליטה על ביידואה ורוצה שכוחות אתיופיים יצטרפו ללחימה.

אתיופיה ככל הנראה לא תסכים. רק לפני שנתיים איים מחמוד לגרש כל חייל אתיופי מסומליה, ולכן ראש הממשלה אביי אחמד מתייחס בציניות לבקשתו, במיוחד אחרי שתעלוליו של מחמוד הובילו לעזיבת האוגנדים. ממילא, בקשתו של מחמוד לא יכלה להגיע בעיתוי גרוע יותר מבחינת אתיופיה. המלחמה התלקחה מחדש בחבל טיגראי שבאתיופיה ולאורך הגבול עם אריתריאה. צמצום המימון של האיחוד האפריקאי כבר הוציא כוחות אתיופיים מקנסחדהרה. מלחמה רחבה יותר בצפון אתיופיה עלולה להביא לנסיגה אתיופית המונית, שתותיר חלל שא-שבאב יוכל למלא.

נראה שמחמוד מבין שלא יקבל גלגל הצלה מהאתיופים. ב־2 באוקטובר 2026 ביקר נשיא סומליה בקהיר לפסגה עם מנהיגי מצרים, אריתריאה וסודאן, שלכולם יחסים עוינים עם אתיופיה.

מה שמתרחש בסומליה צריך לעניין את וושינגטון. מאז פברואר 2025 פתח ממשל טראמפ בסומליה כמעט פי ארבעה יותר תקיפות אוויריות ותקיפות כטב"מים מכפי שממשל ביידן עשה במשך ארבע שנים, אך הסבלנות האמריקנית מוגבלת. וושינגטון הודיעה לאיחוד האפריקאי כי תפסיק עד סוף השנה לממן את משרד התמיכה של האו"ם במשלחת, בהיעדר כוח קרקעי שיוכל להחזיק בשטח שיתרון האש האווירי מנקה. מחמוד אולי משבח את טורקיה, אך אנליסטים אמריקנים אינם חולקים את אותה רמת ביטחון בכוחות הסומליים שאומנו בידי טורקיה.

אף שלא סביר שארצות הברית תקבל את המיתוג הציני, הסומלי או הטורקי, של יריביו המקומיים של מחמוד כא-שבאב, החשש מהתעצמות א-שבאב הוא ממשי. ראש הממשלה חמזה עבדי ברה הודה כי חברי א-שבאב לשעבר משרתים כיום בממשלה, וחלקם אף בתפקידים בכירים. המרכז האפריקאי ללימודים אסטרטגיים העריך כי א-שבאב מגייס כ־100 מיליון דולר בשנה באמצעות סחיטה, וכי עד 30% משוטרי מוגדישו עלולים להיות מושחתים. סוחרים מדווחים שהם משלמים מסים גם למדינה וגם למורדים. הירידה בשיעור הפיגועים עשויה לשקף הסדר שקט, לא פחות משהיא מעידה על תוכנית ביטחונית מוצלחת. ברמה האנקדוטלית, בכל מקרה, קשה לטעון להצלחה צבאית כשא-שבאב כובש שטח במרחק של קצת יותר מתריסר מייל ממוגדישו.

כעת עומדת בפני טורקיה בחירה: אם אתיופיה תלך בעקבות אוגנדה ותשעה את פעולותיה נגד א-שבאב, טורקיה תצטרך להכיר בכך שכוח אווירי ואימונים לא יספיקו כדי להבטיח את השקעתה. ייתכן שתידרש להיכנס ללחימה באופן ישיר יותר או לשתף פעולה עם א-שבאב. כך או כך, נראה שעלות ההשקעה הטורקית בסומליה עומדת להאמיר בחדות, הן במחיר דם והן במחיר כסף.