יוון חייבת לעבור להתקפה באפריקה מול טורקיה
טורקיה מנצלת כיום את סומליה בדרך שבה נהגו הצרפתים והבלגים בשטחי המושבות שלהם, ואתונה אינה יכולה להסתפק בהתגוננות.

סומליה הפכה במהירות למושבה השנייה בחשיבותה של טורקיה, אחרי צפון קפריסין הכבושה. טורקיה שולטת בנמל התעופה הבינלאומי של מוגדישו ומפעילה את נמל הים שלה. בנק Ziraat Katılım הטורקי היה הבנק הזר הראשון שפועל בסומליה זה חצי מאה. OYAK, קרן הפנסיה של הצבא הטורקי, הקימה חברה שנועדה להשליט מונופול על רישיונות הדיג במים הסומליים. ב־7 במרץ 2024 חתמו ממשלת סומליה וחברת הנפט הממשלתית של טורקיה על הסכם לחלוקת תפוקה בשלושה מתחמים ימיים. ה־Oruç Reis ערכה סקרים סייסמיים, ובאפריל 2026 החלה ה־Çağrı Bey לקדוח את הבאר העמוקה הראשונה שלה. על פי הדיווחים, בין שמדובר בדיג, בנפט או במשאבים אחרים, טורקיה מקבלת 30 אחוז מההכנסות של האזור הכלכלי הבלעדי של סומליה, אף שנוסח ההסכם אינו פומבי.
ביבשה הטורקים כפו על מוגדישו עסקה המשתרעת על 6,200 מיילים רבועים ומכסה שלושה מתחמים. סעיפים שדלפו מלמדים כי טורקיה מקבלת 90 אחוז מהתפוקה, בעסקה שעקפה את הפרלמנט הסומלי. בפשטות, טורקיה מנצלת כיום את סומליה באופן שמזכיר את היחס של צרפת ובלגיה לשטחי המושבות שלהן. ייתכן שזו גם הסיבה לכך שסומליה מארחת כיום את השגרירות הגדולה ביותר של טורקיה, ששטחה 860,000 רגל רבועה — מעט יותר מארמון בקינגהאם.
טורקיה מתייחסת לסומליה גם כאל בסיס לשאיפותיה להרחיב את טווח ההשפעה הקולוניאלית שלה במקומות אחרים באפריקה. Camp TURKSOM, בסיס אימונים בעלות 50 מיליון דולר, הוא כיום הבסיס הגדול ביותר של טורקיה מעבר לים. טורקיה גם בונה "נמל חלל", שעשוי לשמש גם כמטווח טילים. יותר ויותר טורקיה מחמשת מיליציות סומליות — או מפעילה ישירות את כוחותיה שלה — מטעם ממשלת סומליה. כבר כעת פרסה טורקיה כטב"מים מדגם TB2 ואקינג'י, מסוקי ATAK, מטוסי F-16, טנקים מדגם M48/M60 ועד 2,500 חיילים.
חשוב להבין את היעדר הלגיטימיות של הנוכחות הטורקית. בשונה מסומלילנד, סומליה נכשלה בעקביות בקיום בחירות של אדם אחד, קול אחד. במקום זאת, הקהילה הבינלאומית בוחרת כמה מאות מנהיגי קהילות ושבטים, ואלה בוחרים נשיא. שיטה כזו חשופה לשחיתות, משום שקל לכוחות חיצוניים לקנות קולות עבור לקוחות כמו הנשיא המכהן חסן שיח' מחמוד. במוגדישו של היום השחיתות חמורה אף יותר. המנדט החוקתי של חסן שיח' מחמוד פג ב־15 במאי 2026; בית המשפט העליון של סומליה אישר את המועד. ובכל זאת טורקיה ממשיכה לתמוך בו, ולבודד או לפסול כל חבר פרלמנט ששואל שאלות קשות או מסרב לשמש חותמת גומי.
למעשה, הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ושר החוץ האקאן פידאן, לשעבר ראש המודיעין, משחזרים את האסטרטגיה שלהם בלוב: תמיכה בפוליטיקאי לא־כשיר, מושחת ולא־פופולרי, שכל יכולת ההישרדות הפוליטית שלו נשענת אך ורק על חסותם. בתמורה, אותו ראש ממשלה או נשיא מפקיר את הריבונות ועושה כל שמפעיליו הטורקים דורשים. גורמים טורקיים מעריכים שחלוף הזמן מלבין את אי־החוקיות של מעשיהם, או במקרה של סומליה — את אי־חוקתיותם.
לרוע המזל, הפסיביות היוונית מאפשרת לטורקיה לעיתים קרובות מדי לממש את האסטרטגיה שלה בלי התנגדות. התלבטויות אירופיות בשאלת ההכרה וההשקעה לא היוו משקל־נגד למעורבות הטורקית, ובסופו של דבר הביאו את הרשויות במזרח לוב לאשרר את ההסכם הימי הבלתי חוקי בין לוב לטורקיה.
ייתכן שסומליה אינה אינטרס יווני ראשון במעלה — אף שניתן לטעון שכל מדינת חוף המסוגלת לשבש את הספנות היוונית צריכה להיות כזו — אך השקעה יוונית קטנה עשויה לבלום את השאיפות הטורקיות, למתוח יתר על המידה את צבאה ולייקר את מחיר הקולוניאליזם שלה.
עקב אכילס של טורקיה הוא שסומליה פועלת תחת שיטה פדרלית, שבכוח החוקה מקדמת את זכויותיהן של מדינות החבר. פונטלנד, ג'ובלנד, מדינת דרום־מערב ואחרות — לכל אחת מהן הזכות לנהל את ענייניה ברמה המקומית במעורבות מזערית של מוגדישו. תחילה פונטלנד וכעת מדינת דרום־מערב דחו הן את חריגת הסמכויות של מוגדישו והן את הגיבוי הטורקי לה.
נוכח העובדה שטורקיה פורסת ככל הנראה מטוסי F-16 כדי לתקוף את מדינת דרום־מערב, ואולי אף נערכת להכניס גדודים ויועצים סומלים שאימנה בעצמה, יוון צריכה לבוא לעזרתו של נשיא מדינת דרום־מערב החוקי, עבדיאזיז חסן מוחמד לפתגארין. אין פירוש הדבר שיגור חיילים יוונים, אך על יוון לספק ללפתגארין די נשק כדי להטביע את טורקיה בבוץ ולהעלות את מחיר התערבותה. גם אין צורך שיוון תעשה זאת לבדה. אתונה וניירובי שיתפו פעולה היטב בעבר, ועליהן לחדש את הקשרים המבצעיים ביניהן. יוון יכולה גם לפעול ישירות מול פונטלנד וסומלילנד ולתמוך במשמרות החופים שלהן, כדי שיוכלו להגן על מימיהן הטריטוריאליים, ללא קשר לשאיפותיהן של אנקרה ומוגדישו.
טורקיה סומכת על חוסר המעש של מתחריה ויריביה, וכבר כמה עשורים ארדואן מצליח להעצים את השפעתו פשוט משום שהבין שלא תהיה התנגדות. הוא יכול היה לאיים ולשחד בזול. אותה דינמיקה פועלת גם לטובת יוון. השקעה קטנה בפונטלנד או במדינת דרום־מערב של סומליה עשויה לעצור את הפרויקט הטורקי בסומליה.
ניתוחי פורום המזרח התיכון ישירות לתיבת הדואר: להרשמה לניוזלטר (באנגלית)