MEF Menu
Middle East ForumDonateSupport MEF
פורום המזרח התיכון · Middle East Forum
אובזרבר

איראן נכנסת לחורף בלי די גז לבתים, לבתי הספר ולמפעלים

איראן לא פיתחה מקורות אנרגיה חלופיים במידה מספקת ולא בנתה את התשתיות הדרושות כדי להתמודד עם הביקוש

Potkin Azarmehr הוא עיתונאי תחקירים ויוצר סרטים תיעודיים בריטי, יליד איראן. הוא תרם לכלי תקשורת שונים ולארגוני מחקר מדיניות יישומי, וסיפק ניתוח מעמיק של ענייני המזרח התיכון ושל הקיצוניות האסלאמית במערב.

A gray November sky hangs over Tehran, Iran.
שמיים אפורים של נובמבר מעל טהרן, איראן. · Shutterstock

איראן נכנסת לחורף עם משבר גז שעלול להשאיר מיליונים בלי חימום ולשבש את התעשייה. 11 מחוזות ניצבים תחת לחץ כבד באספקת הגז, ומאזנדראן, ח'וראסאן הצפונית וגולסתאן — שבקצה רשת אספקת הגז — עלולות להיקלע לניתוק מלא.

הפגיעה במתקני העיבוד המרכזיים בשדה פארס הדרומי גרעה מאיראן חלק ניכר מכושר הייצור שלה, וחשפה את המחיר של שנים של ניהול כושל.

סימני האזהרה כבר ניכרים. לפי הדיווחים, צריכת הגז עלתה ב־30 אחוזים בשבוע האחרון, בדיוק כשהמדינה מתקרבת לחודשים הקרים ביותר בשנה. ייתכן שהרשויות באיראן ייאלצו שוב לסגור בתי ספר ומפעלים, לקצוב אספקה ולשרוף יותר מאזוט וסולר בתחנות הכוח — ובכך להחמיר את זיהום האוויר במדינה. אבל כשמחסור יומי פוטנציאלי מתקרב ל־400 מיליון מטרים מעוקבים, גם צעדי החירום האלה עלולים שלא להספיק.

אלא שהבעיה לא החלה בתקיפות על פארס הדרומי. איראן נכנסה למשבר עם גירעון מבני בגז שממשלות רצופות לא הצליחו לטפל בו. עוד לפני הפגיעה במתקני העיבוד, הערכות העמידו את המחסור החורפי של המדינה על 200 עד 300 מיליון מטרים מעוקבים ביום. האובדן האחרון הוסיף עוד נטל למערכת שממילא מתוחה עד קצה גבול היכולת.

היקף הנזק משמעותי גם לפי מקורות המשטר עצמו. ארבעה מתקני עיבוד גז בפארס הדרומי — שלבים 3, 4, 5 ו־6 — טיפלו בכ־230 מיליון מטרים מעוקבים של גז ביום, לפני שארצות הברית או ישראל תקפו אותם ככלי מטרה מכוונת במרץ 2026. משרד הנפט הפנה גז למפעלי עיבוד אחרים שנותר בהם כושר פנוי, והשיב כ־100 מיליון מטרים מעוקבים ביום. אך כ־130 מיליון מטרים מעוקבים של כושר עיבוד יומי עדיין אינם זמינים. זה שווה בקירוב לכלל צריכת הגז היומית של מחוז טהראן.

הנתונים ממחישים עד כמה מערכת האנרגיה של איראן נעשתה פגיעה. הגז מהווה כ־73 אחוזים מתמהיל האנרגיה של המדינה. ובכל זאת, איראן לא הצליחה לפתח מקורות חלופיים בהיקף מספיק ולא לבנות את התשתיות הדרושות כדי להתמודד עם הביקוש המקומי העולה. מנכ"ל חברת הגז הלאומית של איראן (National Iranian Gas Company), סעיד תוואכולי, תיאר את המדינה כצרכנית הגז הגדולה בעולם מבין 170 מדינות. צריכה כזאת, בצירוף שנים של תת־השקעה ושימוש לא יעיל, מותירה מרווח תמרון מצומצם כשהייצור יורד עוד יותר בעקבות תקיפות אוויריות.

תוואכולי תיאר גם את היקף התקיפות על תשתיות הגז של איראן. בדברים שנשא בכינוס בח'וראסאן רזאווי אמר כי 26 קליעים פגעו במתקני גז בתוך שלוש דקות ב־18 במרץ 2026. לדבריו, התקיפות פגעו ב־7,924 אתרים הקשורים לגז וגרמו לאובדן של 28 אחוזים מכושר אספקת הגז.

הרשויות לא הצליחו לשקם את בתי הזיקוק האלה בזמן. הנזק לשלב 14, שנפגע כבר במלחמת 12 הימים עם ישראל, עדיין מותיר אותו מחוץ לפעולה כמעט 18 חודשים לאחר מכן. גם לוח הזמנים לתיקון שלב 5 נדחה, מדצמבר 2026 לפברואר 2027. בינתיים, דיווחים מצביעים על כך שעבודות השיקום בשלב 3 הגיעו ל־2 אחוזי ייצור בלבד, לעומת יעד של 20 אחוזים.

העיכובים האלה מעלים שאלות על יכולתה של הממשלה לנהל משבר שמאיים על תשתית האנרגיה החשובה ביותר במדינה. הם גם מזמינים בדיקה של מינויים ושל נפוטיזם אפשרי. המנכ"ל האחראי על שיקום שלב 5 הוא, על פי הדיווחים, חתנו של שר נפט לשעבר. נפוטיזם, במקום מריטוקרטיה, ניכר לאורך האופן שבו משטר זה מנהל את איראן.

איראן כבר ראתה מה קורה כשאספקת הגז קורסת בגל קור. בינואר 2023 ירידת לחץ הותירה כ־17,000 לקוחות ביתיים בטורבת ג'אם ובארבעה כפרים סמוכים ללא גז. רבים סבלו מתנאי קיפאון במשך ימים, כשהטמפרטורות צנחו ל־14 מעלות פרנהייט [מינוס 10 מעלות צלזיוס].

החורף הזה עשוי להתברר כקשה יותר. משקי בית יתחרו עם מפעלים, תחנות כוח וצרכנים גדולים אחרים על אספקה מוגבלת. ייתכן שהממשלה תעדיף שוב חימום ביתי ושירותים חיוניים, ותאלץ מפעלים לצמצם ייצור או להיסגר. הגבלות כאלה יכו בכלכלה שכבר מתקשה בשל תשתיות פגועות ומחסור באנרגיה.

הרשויות הציגו כמה צעדים לגישור על הפער. הן מקוות להשיב כ־50 מיליון מטרים מעוקבים ביום באמצעות תיקונים ושיקום, לחסוך עוד 80 מיליון באמצעות שימוש בדלקים נוזליים כמו מאזוט וסולר בחלק מתחנות הכוח, ולצמצם את הביקוש בעוד 50 מיליון באמצעות צעדי התייעלות. יחד, צעדים אלה יספקו תיאורטית 180 מיליון מטרים מעוקבים ביום.

אבל לצעדים האלה יש מחיר. שריפת יותר מאזוט וסולר תחמיר את זיהום האוויר בערים שכבר סובלות מרמות ערפיח מסוכנות. קיצוץ באספקה לתעשייה יפגע בייצור ובתעסוקה. וגם אם הממשלה תעמוד ביעד שהציבה, הגירעונות שהתקיימו עוד לפני התקיפות יישארו על כנם.

גם בצריכה הביתית יש מרחב לחיסכון. גורמים רשמיים טוענים כי בבתים איראניים רבים נשמרת טמפרטורה פנימית של כ־75 מעלות פרנהייט [24 מעלות צלזיוס], גבוהה מן הכ־64 מעלות פרנהייט [18 מעלות צלזיוס] המקובלות במדינות רבות אחרות. הורדת התרמוסטט בשתי מעלות בלבד, בידוד חלונות ודלתות וחימום רק של החדרים שבשימוש יכולים לצמצם את הביקוש בלי להשאיר משפחות בקור.

הממשלה יכולה גם לעודד חברות שירותי אנרגיה להתמודד עם הבזבוז. חברות אלה יכולות לבדוק בתים, לשפר בידוד ולהחליף מערכות חימום לא יעילות על חשבונן. בתמורה הן יוכלו לקבל תעודות על הגז שחסכו ולמכור את החיסכון הזה לחברות הגז. מודל כזה יעניק לעסקים תמריץ כלכלי להפחית צריכה, ובו בזמן יקל את הלחץ על הרשת הארצית. עם זאת, חברות אלה עדיין ממתינות לרישיון הממשלתי שיאפשר להן לעשות זאת.

לאיראן יש את עתודות הגז הטבעי השניות בגודלן בעולם. העובדה שאיראנים אינם יכולים לחמם את בתיהם עם בוא החורף היא תזכורת יומיומית לעשורים של כישלון ממשלתי ולמחיר ההרפתקנות הצבאית שלו.

ניתוחי פורום המזרח התיכון ישירות לתיבת הדואר: להרשמה לניוזלטר (באנגלית)