MEF Menu
Middle East ForumDonateSupport MEF
פורום המזרח התיכון · Middle East Forum
FWI News

מחקר: גדילה ללא אב מזינה את הג'יהאדיזם

חוקר אוסטרלי טוען כי צעירים כועסים שגדלו בלי דמות אב נמשכים לאידאולוגיות רדיקליות ולנכונות לאמץ את הג'יהאד

מאט גרייבר הוא עיתונאי אוסטרלי המתמחה באיסלאמיזם.

A "Je Suis Charlie" display at the French Embassy in Berlin for the victims of the Charlie Hebdo massacre in 2015. The attack, which resulted in the deaths of 12 people, was perpetrated by two brothers who became jihadist killers after their father died. One Australian researcher suggests that fatherlessness contributes to a willingness to embrace jihadist ideologies.
מיצג "Je Suis Charlie" בשגרירות צרפת בברלין לזכר קורבנות הטבח במערכת שארלי הבדו ב־2015. בפיגוע נהרגו 12 בני אדם, והוא בוצע בידי שני אחים שהפכו לרוצחים ג'יהאדיסטים לאחר מות אביהם. חוקר אוסטרלי טוען כי גדילה ללא אב תורמת לנכונות לאמץ אידאולוגיות ג'יהאדיסטיות. · (Shutterstock)

שריף וסעיד קואשי נכנסו למשרדי שארלי הבדו בפריז ב־7 בינואר 2015, חמושים ברובים אוטומטיים. בפיגוע הם הרגו 12 בני אדם, בהם כמה מהקריקטוריסטים המוכרים ביותר בצרפת. בין הקורבנות היו אנשים שעבודתם הייתה איור, כתיבה ועריכה של עיתון סאטירי.

שנים לפני שהאחים הפכו לרוצחים ג'יהאדיסטים, אביהם מת. לפי תיאור המבוסס על מסמכי בית משפט בצרפת, הם איבדו אותו בשנות העשרה שלהם. אמם, שלא הייתה מסוגלת לטפל בהם, שלחה אותם למוסד חינוכי ממלכתי. לאחר מכן גם היא מתה.

CNN מדווחת כי שני האחים נמשכו אל "פאריד בניטו (Farid Benyettou), דמות רבת השפעה ומובילה, שהדריכה רבים מבני הנוער הצעירים והמנושלים במסגד המקומי אדדעווה, הידוע כ'מסגד סטלינגרד'".

האחים אינם דוגמה יחידה. במחקר משנת 2024 אסף חוקר הטרור האוסטרלי שיין סאטרלי (Shane Satterley) 86 מקרים (90 יחידים) של מחבלים שברקע שלהם היעדרות אב. בעשרים ושבעה מקרים — 30 אחוזים — היה מדובר במות האב. בשישה מהם היה גם גירושי הורים. בדיקה נפרדת של 11 פיגועי טרור בולטים במערב זיהתה צורה כלשהי של היעדרות אב אצל המבצעים בשישה מהם, דבר שמעלה שאלות על מאפיין חוזר בביוגרפיות שלהם, המצדיק בחינה מעמיקה יותר.

"פיגועי 11 בספטמבר 2001 כללו שני זוגות אחים, ששניהם חוו את מות אביהם", מדווח סאטרלי. הוא מזהה נסיבות דומות אצל אחים שהיו מעורבים בפיגועי פריז ב־2015. "לעומת זאת, האחים ממרתון בוסטון לא חוו את מות אביהם אלא את היעדרותו, שכן על פי הדיווחים הוא נכנס ויצא מארצות הברית בשל מאסרו".

דיונים רציניים על רדיקליזציה איסלאמיסטית מתמקדים, מטעמים מובנים, באידאולוגיה. במה מאמינים המגויסים? מי לימד אותם? אילו מנהיגים, רשתות וטקסטים שכנעו אותם שהאלימות מוצדקת? אלה שאלות קריטיות. ואולם ידוע כי המחקר מקשר זה מכבר בין היעדרות אב לבין סיכון מוגבר להתנהגות עבריינית. למרות זאת, תפקידה האפשרי ברדיקליזציה ג'יהאדיסטית זכה להרבה פחות תשומת לב.

מאמר שפורסם בכתב העת New Male Studies ב־2024 בוחן את היעדרות האב ומציג ראיות ראשוניות לכך שמשהו בבית כבר אינו כשורה עוד לפני שאדם פונה לאלימות פוליטית או דתית. "קשרים שבורים: היעדרות אב והדרך לקיצוניות אלימה" (Broken Bonds: Father Absenteeism and the Path to Violent Extremism) מחבר בין מחקר על יחסי משפחה לבין אוסף גדול של ביוגרפיות של מחבלים. המאמר בוחן אם מות אב, פרידת הורים וניתוק יכולים לתרום לרדיקליזציה לכיוון טרור אלים, ואף להיות גורם מכריע בה.

הטענה ראויה לתשומת לב, ובלבד שתובן כראוי. המחקר אינו טוען כי ילדים ללא אב נדונו לאלימות. הוא שואל אם אובדן של קשר בעל חשיבות מרכזית עלול לעיתים להותיר אדם מחפש סמכות, הכוונה ושייכות שתנועה קיצונית מספקת — כפי שקרה עם האחים קואשי. אחרי עשורים של מחקר טרור, מפתיע עד כמה מעט מחקר מתמשך הוקדש להיעדרות אב כגורם אפשרי במעורבות בטרור.

הסמכות שחסרה בבית

כדי להסביר את הקשר האפשרי נשען סאטרלי על תיאוריית הזהות החברתית, הבוחנת כיצד בני אדם מבינים את עצמם באמצעות השתייכות קבוצתית, ועל תיאוריית הלחץ, הבוחנת כיצד חוויות ולחצים שליליים יכולים לתרום לתגובות הרסניות.

"היעדרותה של דמות אב יכולה לתרום לתחושות של לחץ וניכור, ולדחוף אנשים לחפש מקורות חלופיים של סמכות ושייכות, כגון אידאולוגיות קיצוניות", הוא כותב.

למי שמתמודד עם חוסר יציבות בתוך המשפחה, המשיכה לארגון לוחמני עשויה להיות אישית מאוד. אלה אנשים שנדמה שאכפת להם. הם מציעים הכוונה, ציפיות ומקום בין אחרים הטוענים שהם מבינים את תחושת הקיפוח שלו. ארגון שמבחוץ מזוהה כמסוכן עשוי להיראות לו בתחילה כמקור של סדר.

הספרות הנדונה במאמר נותנת ממשות לאפשרות הזו. מחקרים על קיצוניים לשעבר מתארים קבוצות שסיפקו תמיכה ומסגרת לאנשים שהושפעו מחוויות ילדות קשות. בהסתמך על סקירה של לואיס ועמיתיו, המאמר מסביר כיצד זמינותם של כללים ושל תמיכה רגשית עשויה למשוך צעירים שבסביבותיהם הקודמות חסרו תכונות אלה.

ממצאים כאלה מלמדים כי יש לבחון את הגיוס כמערכת יחסים, לא רק כמפגש אידאולוגי. ארגונים ג'יהאדיסטיים עשויים להציע דמות אב חלופית, ויותר מכך — מסגרת של סמכות, סדר, גבולות ומשמעת עצמית, שהמגויס מקשר להכוונה אבהית.

מארק דורי (Mark Durie), עמית מחקר בכיר במרכז Arthur Jeffery Centre for the Study of Islam, טוען כי דוגמה אישית של אב יכולה גם לספק לצעיר סיבות לדחות אלימות.

"אחד הגורמים שיכולים להרחיק גברים מאלימות הוא מחויבות לשלומה של משפחתם. הדוגמה החיובית של אביו של צעיר בטיפולו במשפחתו מסייעת למגויס הג'יהאדי הפוטנציאלי ללכת בעקבות אביו ולהשקיע בשלום ולא במלחמה, למען ילדיהם", אמר דורי.

"נטייה אנושית טבעית זו יכולה להתחזק באמצעות חדית'ים המשבחים את הטיפול בהורים ובילדים כחובה דתית. בנוסף, היעדרותו של אב מחייו של צעיר יכולה לייצר תחושות של נטישה ודחייה, שיכולות להזין תוקפנות ולהפוך צעיר לפגיע יותר לנרטיבים של קורבנות ונקמה, שבהם משתמשים רדיקלים כדי לקרוא למגויסים לג'יהאד", אמר.

העדות הביוגרפית

סאטרלי מדווח על 86 מקרי מבחן של טרור, הכוללים 90 יחידים שברקע שלהם הייתה צורה כלשהי של היעדרות אב. חלק מהמקרים כוללים כמה אנשים, בעיקר אחים. האוסף מקיף בעיקר ג'יהאדיסטים, וכן כמה יחידים הקשורים לצורות אחרות של טרור, מה שמאפשר לבחון את הקשר המוצע גם מעבר לג'יהאדיזם האיסלאמיסטי.

ערכו של האוסף של סאטרלי טמון בכך שהוא מראה באיזו תדירות מופיעה היעדרות אב בביוגרפיות שנבחרו, במדינות שונות ובאירועי טרור שונים. מקרים אלה אינם מבססים סיבתיות, אך הם מעניקים לחוקרים בסיס לבדוק אם אובדן אב או ניתוק ממנו מילאו תפקיד בדרכם של אותם אנשים אל הטרור. הדפוס עולה חרף מידע חלקי על הרקע המשפחתי בכמה פיגועים בולטים אחרים, ומותיר פתוחה את השאלה אם הוא משתרע אף מעבר לכך.

האידאולוגיה עדיין חשובה

למי שעוסקים באיסלאמיזם המערבי, השאלה המועילה היא כיצד ארגון איסלאמיסטי עשוי לנצל פגיעות כזו. אדם המחפש הכוונה נתקל בתנועה הטוענת לסמכות דתית. למי שמחפש קבלה מוצעת אחווה. אכזבה אישית (שאולי כלל אינה מודעת) מפורשת דרך נרטיב של השפלה ומאבק קולקטיביים.

לפי התיאור הזה, רעיונות הארגון נשארים חשובים. הם מספקים למגויס הסבר לנסיבותיו ומכתיבים לו מה עליו לעשות בעניין. היקשרות רגשית יכולה לסייע בהפיכת ההוראות האלה למשכנעות, במיוחד כאשר הנאמנות לקבוצה נקשרת בתחושת ערך עצמי חדשה. זהו הסבר מוצע לנתיב אחד אל טרור אלים. הוא אינו מחליף את הצורך לבחון גורמים אחרים כמו דוקטרינה, רשתות גיוס ובחירות אישיות. אבל הוא צריך להוסיף לבדיקות האלה שאלה נוספת: האם הילד, הנער, הצעיר או הגבר קיבל את ההתפתחות הפסיכולוגית הרלוונטית, הזמינה רק דרך אבהות, שהנחתה אותו כיצד להיות בעולם?

דינמיקה משפחתית

סאטרלי מכיר בכך שהיעדרות אב שייכת לדיון רחב יותר בדינמיקה משפחתית. נוכחות שני הורים בבית אינה מבטיחה חיבה, יציבות או הכוונה (אף שהמחקר מראה כי בדרך כלל זהו יתרון עצום ומתמשך לילדים לאורך כל חייהם). המחקר הנדון במאמר מראה גם מדוע אי אפשר להתייחס להשפעה המשפחתית כמגוננת באופן אוטומטי. סקירה שיטתית של Zych and Nasaescu , שסקרה 33 מחקרים, קישרה בין סכסוך משפחתי, קרובים קיצונים ו"חשדנות הורית כלפי תרבויות אחרות" לבין סיכון מוגבר לרדיקליזציה. עם זאת, מחויבות משפחתית הייתה בין הגורמים שנקשרו לסיכון נמוך יותר.

ההבחנה חשובה. אירועים אחרונים הראו בבירור כיצד אב ג'יהאדיסט עשוי לעודד מעורבות. יש לבחון לעומק כל אירוע ומערכת יחסים רלוונטיים, ולא להסיק עליהם מהרכב משק הבית. המאמר מכיר בכך שלמחבלים רבים יש אב בחייהם, ושאפשר לחוות דחייה גם כששני ההורים נוכחים.

מחקרו של סאטרלי נותר חקרני. אין בו קבוצת השוואה, והוא אינו יכול לבסס שהיעדרות אב גורמת לרדיקליזציה או לחשב את הסיכון הנוסף הכרוך בה. מוות, גירושים וניתוק הם גם חוויות שונות, שתזמונן והשלכותיהן מחייבים בחינה מדוקדקת יותר.

הסתייגויות אלה מותירות אג'נדת מחקר ראויה. מחקרים השוואתיים ולאורך זמן יוכלו לבחון אילו חוויות משפחתיות משמעותיות, כיצד הן מצטלבות עם מערכות היחסים של הגיוס, ומה מסייע לאנשים לעמוד בפני השפעה קיצונית.

המאמר מציע יחסים משפחתיים חזקים יותר, חונכות חיובית, סיוע פסיכו־חברתי ורשתות תמיכה אמינות כאמצעי הגנה אפשריים. "קובעי מדיניות צריכים לשקול את תפקידה של הדינמיקה המשפחתית במאמצי המאבק בטרור", כותב סאטרלי, "ולתעדף יוזמות המטפלות בפגיעויות משפחתיות הקשורות לרדיקליזציה". אוסף המקרים שבמאמר אינו בוחן התערבויות אלה. ובכל זאת, הוא מספק סיבה לבדוק את תפקידן לצד צעדים המכוונים נגד תעמולה וארגונים קיצוניים.

אם ממצאי המאמר אכן ניתנים לשחזור, תגובה אפקטיבית לגיוס לטרור זקוקה להסבר מוצק ומתוחכם מדוע נערים וגברים חסרי אב או נטולי דמות אב פונים לג'יהאדיזם. כרגע נראה שאין בידינו דבר שמתקרב לכך. אין צורך בספקולציות מרחיקות לכת כדי להבחין שההבטחה לאחווה ולהכוונה של אב שמימי עשויה לקסום למי שהקשר האבהי שלו רופף. למי שחש סחוף וחסר עוגן, ייתכן שזהו החלק הראשון במסר שחודר פנימה.

לקריאת המקור באנגלית: Study: Fatherlessness Contributes to Jihadism

ניתוחי פורום המזרח התיכון ישירות לתיבת הדואר: להרשמה לניוזלטר (באנגלית)