התשובה לגורלו של רון ארד נמצאת בנבי שית
שלושה צעדים מכריעים עשויים לשים קץ לשתיקה שרודפת את משפחת ארד מאז 1988
Jose Lev Alvarez הוא חוקר אמריקאי־ישראלי המתמחה במדיניות ביטחון במזרח התיכון. דובר שפות רבות, יוצא הכוחות המיוחדים של צה"ל ושל צבא ארה"ב, והוא בעל תואר B.S. במדעי המוח עם התמחות משנית בלימודי ישראל מ-American University, שלושה תארי מוסמך (גאואסטרטגיה בינלאומית, כלכלה יישומית ולימודי מודיעין) ותואר ברפואה. הוא משלים דוקטורט במודיעין ובביטחון גלובלי באזור וושינגטון הבירה. נוסף על היותו עמית כתיבה בפורום המזרח התיכון (Middle East Forum), הוא כותב בלוג ב-The Times of Israel, תורם ל-Washington Examiner ומספק באופן קבוע ניתוח גאופוליטי ברשתות טלוויזיה באמריקה הלטינית.

כשם שארכיאולוגים חשפו לאחרונה רמזים חדשים על קרב הל"ה מ־1948 כששבו אל ראש הגבעה המדויק בהרי יהודה שבו נפלו הלוחמים, כך על הרשויות בישראל להניח בצד תיאוריות רחוקות על הנווט המנוח רון ארד ולהתמקד שוב בכפר הלבנוני שבו נעלם לפני 40 שנה. ב־16 באוקטובר 1986 שבו אנשי מיליציית אמל של מוסטפא דיראני את ארד לאחר שנטש את מטוסו. מכתבים ותצלומים אישרו שהיה בחיים לאורך 1987, ובמאי 1988 נשמע ממנו לאחרונה. לבסוף לכדו לוחמי קומנדו ישראלים את מוסטפא דיראני ב־1994, ובחקירתו אישר כי אנשיו החזיקו את ארד בבית בנבי שית.
לדבריו, באחד הלילות נמלטו השומרים מן הקרבות שהתנהלו בקרבת מקום, וכששבו מצאו את החדר ריק. דיווחים לא מאומתים התפשטו שלפיהם אנשי משמרות המהפכה האסלאמית העבירו אותו לטהראן, ואלה בלבלו את הישראלים במשך עשורים. ואולם דיווחים עצמאיים — ובהם חקירה משותפת של איראן וחיזבאללה ב־2004, חקירה בראשות ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין ב־2006 ודוח מודיעין של סגן אלוף (מיל') אבי קאלו ב־2016 — קבעו כי ארד מת בנבי שית ב־1988 וטמון בקבר סמוך.
עם זאת, סוכני המוסד חטפו את הגנרלים האיראנים עלי רזא אסגרי באיסטנבול ב־2006 ואת עבדאללה סאברי בדמשק ב־2021, אך לא השיגו משתי הפעולות מודיעין קונקרטי. ראש המוסד דוד ברנע הורה בסופו של דבר למעשה "להתחיל מאפס", לאחר שפעולת סאברי לא הניבה תוצאות. בדצמבר 2025 נעלם קצין לבנוני בדימוס, אחמד שוכר — אחיו של חסן — וראיות מצביעות על מעורבות ירושלים, בעת שחיפשה אחר מקום הימצאו של ארד. במרץ 2026 חפרו כוחות ישראליים קבר בבית הקברות של נבי שית אך לא העלו דבר. בהמשך, דיווח של הניו יורק טיימס מ־15 בנובמבר 2026 טען כי שוביו של ארד מעולם לא שלחו אותו לאיראן. במקום זאת, הם הרגו אותו כנקמה על מותו של חסן שוכר בקרב באותו לילה או ירו בו במהלך ניסיון בריחה.
אחרי כל האירועים, הכישלונות וההריגות האלה, שלושה צעדים מכריעים עשויים לשים קץ לשתיקה שרודפת את משפחת ארד מאז 1988.
ראשית, על ירושלים להטיל על זרוע העומק של צה"ל לבצע אחת הפשיטות החשאיות המורכבות והשאפתניות ביותר של ישראל, כמבצע רב־זרועי בהשתתפות כמה יחידות מיוחדות. עוד לפני שכוחות כלשהם ינחתו בשטח, יצטרכו אנליסטים במודיעין הצבאי לשלב תצלומי לוויין אמריקניים וצרפתיים משנות ה־80 שהותרו לפרסום, מפות מקרקעין לבנוניות וראיונות עם תושבים ששרדו מתקופת אמל, באמצעות אנשי קשר ניטרליים. מודלים של קבורה בבקעה מ־1988 ישמשו כדי לזהות אתר אחד. מגלן ואגוז יחסמו את כביש בעלבכ ואת הציר הסורי; שלדג ו־669 יאבטחו את המסדרון האווירי; וסיירת מטכ"ל, לצד יהל"ם, תסרוק באמצעות מכ"ם ידני, תחפור כמה חריגות ממוקדות שזוהו מראש לפני עלות השחר, ותיתן מענה מקדים לחיזבאללה וללחץ דיפלומטי אפשרי נגד המבצע.
שנית, מדינת ישראל חייבת להשיק Shukr Lineage Residual Incentive Protocol באמצעות מוסד פיננסי אירופי כמו קבוצת אדמונד דה רוטשילד. בפוליטיקה של חמולות במזרח התיכון, אינטרס כלכלי ישיר יגבר תמיד על כל נאמנות אידיאולוגית לטהראן או לביירות. כל בן משפחה בוגר וחי של שבט שוכר שיוכל לספק קואורדינטות ניתנות לאימות של שרידי ארד יזכה בתשלום של 2 מיליון דולר — שאותו תממן קרן הומניטרית בחזית פרטית, על פי המודל של Born to Freedom Foundation, שתשלב העברות חשאיות של מדינת ישראל עם פילנתרופיה פרטית מן התפוצות, ושערבות מודיעינית של בעלת ברית תספק לו גיבוי כדי למנוע עיכובים מצד מנגנוני ציות בנקאיים — ושחשבון נאמנות מוקפא יחזיק בו עד לסיום בדיקות ה־DNA.
על ישראל לא להעניק שום חנינה פוליטית ולא לקיים שום חילופי אסירים תמורת אסירים, אלא להתייחס לידיעה על מיקום השרידים כאל נכס פיננסי פרטי ולא כאל נכס מדינתי למשא ומתן. כהצעה מוגבלת בזמן וניתנת להכחשה, היא תעקוף את הווטו של חיזבאללה ותסיר מן השבט את החשש מענישה קולקטיבית. נוסף על כך, שותפות מערביות אמינות, שבתוכן קהילות מוסלמיות יציבות, יוכלו לסייע לישראל לספק למשתפי הפעולה האלה — אם יבקשו זאת — יישוב מחדש מוגן וזהויות משפטיות חדשות להם ולבני משפחותיהם, בטרם תפרסם ירושלים הודעה פומבית כלשהי.
לבסוף, על צה"ל, אמ"ן והמוסד להקים בתוך המעבדות הצבאיות הישראליות בסיס ייחוס פורנזי ייעודי לבקעה 1988, כדי לאמת כל שרידים שייאספו. במקום להסתמך רק על DNA פגום, עליהם להצליב כימיית קרקע, חומרי הדברה חקלאיים מן התקופה, סולר וסיבי טקסטיל של חליפות טיסה של חיל האוויר הישראלי מסוף שנות ה־80 מול דגימות המודיעין הקיימות. במהלך התהליך הזה על גורמים ישראליים להזמין את הוועד הבינלאומי של הצלב האדום לבקר את ההתאמה הביולוגית הסופית. ברגע שהצוותים יאשרו את הזהות, עליהם להשיב את השרידים לישראל מיד באמצעות מבצע צבאי נוסף, בלי משא ומתן.
נטישת תעתוע טהראן מסירה את המכשול האחרון. פעולה מרוכזת, מונעת תמריצים ותחומה מדעית בתוך נבי שית מציעה את הדרך הריאלית היחידה להשיב את ארד הביתה, ומחליפה 40 שנות אשליה דיפלומטית עצמית במנוף שעובד.
ניתוחי פורום המזרח התיכון ישירות לתיבת הדואר: להרשמה לניוזלטר (באנגלית)