MEF Menu
Middle East ForumDonateSupport MEF
פורום המזרח התיכון · Middle East Forum
אובזרבר

איומי טורקיה ומעורבות צרפת בכבל החשמל יוצרים תקדים מסוכן

אנקרה מתנגדת לפעילות שלדעתה פוגעת באינטרסים שלה וסותרת את דוקטרינת "המולדת הכחולה" שלה

Christos Konstantinidis הוא עיתונאי, העורך הראשי של Geopolitico.gr, שותף בבעלות על PontosVoice.com וחבר במכון הבינלאומי לאסטרטגיה (International Institute of Strategy).

A survey ship at sea, for marine surveying, oceanographic research, seabed mapping, and navigation data collection.
ספינת סקר בלב ים, המשמשת למדידות ימיות, מחקר אוקיינוגרפי, מיפוי קרקעית הים ואיסוף נתוני ניווט. · Shutterstock

פרויקט Great Sea Interconnector, חיבור החשמל בין יוון לקפריסין שממומן בידי האיחוד האירופי, הפך למותחן דיפלומטי. העימות החל ביולי 2024, כשספינת המחקר האיטלקית Ievoli Relume ביצעה סקרי קרקעית ים מדרום לקאסוס. אנקרה שיגרה חמש ספינות מלחמה ואתגרה את סמכות השיפוט היוונית, בניסיון לאכוף את ההסכם הימי הבלתי חוקי של טורקיה עם לוב. אתונה טענה כי הפעולות המתוכננות הושלמו, ואילו אנקרה טענה שהסקרים בוצעו בתיאום עמה.

התגובות הפעילו לחץ על הממשלה. אפילו יועץ לשעבר של ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס הודה, שנתיים לאחר מכן, שנוצר תקדים שלילי בכל הנוגע למימוש זכויות ריבוניות. הפרויקט התעכב ב־2025, והעיכובים יוחסו לסוגיות פיננסיות, רגולטוריות וגיאו־פוליטיות, אך האתגר הטורקי ריחף מעל הכול.

יוון החליטה להתקדם באמצעות צירוף צרפת לתמונה, כדי להתגבר על המכשולים שהציבה אנקרה. כך, ב־5 באוגוסט 2026 הסכימה החברה הצרפתית Meridiam לרכוש 66 אחוז מהבעלות ב־Great Sea Interconnector ממפעיל רשת ההולכה העצמאי של יוון — התפתחות שבעקבותיה השמיעה טורקיה איומים בעימות צבאי. ב־6 בנובמבר פרסמה יוון הודעת NAVTEX, ובה התריעה כי כלי השיט הצרפתי Abeille Marengo יבצע סקרים חדשים.

אלא שב־5 בנובמבר, חמישה ימים לפני הפלגת כלי השיט, שלחה צרפת לטורקיה נוטה ורבלית ובה הודעה על הפעולות המתוכננות. אנקרה, מצדה, טענה כי היא זו שהעניקה אישור, בניסיון להציג את עצמה כגורם המוסמך לאשר את הסקרים. אתונה דחתה את הטענה והתעקשה כי רק ליוון ולקפריסין הסמכות להנפיק היתרים, בטענה שלמונח "הודעה" יש משמעות שונה מ"אישור".

"טורקיה מנסה, בדרכים עקיפות, לחולל מעין הכשרה והכרה בינלאומית במזכר ההבנות טורקיה־לוב, שהוא בטל ומבוטל מבחינה משפטית. וכעת היא תנצל את היוזמה הצרפתית כדי לנסות ליצור עובדות בשטח", הזהיר פרוקופיס פבלופולוס, נשיא הרפובליקה ההלנית בין 2015 ל־2020.

לדברי השגריר בדימוס דימיטריס קראיטידיס, תיאור ההתכתבות כ"הודעה" ולא כ"בקשת אישור" היה "מטעה". "טורקיה מפרשת זאת במכוון כהכרה עקיפה בזכויות הבלתי חוקיות שהיא מבקשת לכפות", אמר קראיטידיס, לשעבר יועצו של ראש ממשלת יוון קוסטס סימיטיס.

יורגוס אנתרקפס, מומחה למשפט אירופי, האשים את אתונה ופריז בעיוות החוק. "סעיף 79 לאמנת האומות המאוחדות בדבר דיני הים משנת 1982 קובע את ההוראות החלות על הנחת כבלים תת־ימיים. הוא אינו מחייב הודעה מכל סוג שהוא לאף מדינה. יוון וצרפת הפרו, עיוותו ושינו את ההוראה הזאת, ויצרו תקדים מסוכן שעלול לאפשר למדינות אחרות להפר, לעוות ולשנות את אופן יישומה בפועל", אמר.

דבריו של מפקד חיל הים הטורקי מאשרים את אי־הנחת של אנליסטים ופוליטיקאים יוונים. האדמירל ארג'ומנט טטליאולו מציג את העמדות האסטרטגיות של טורקיה ומביע את התנגדותה של אנקרה לפעילות שלדעתה פוגעת באינטרסים שלה במזרח הים התיכון וסותרת את מה שמכונה "המולדת הכחולה", דוקטרינה רוויזיוניסטית שהכריזה עליה ממשלת ארדואן.

"בעצם, אנקרה רוצה שזכויותיה הריבוניות יוכרו בדרך הזאת. אחרי מה שקרה עם ה־Great Sea Interconnector, לא נוכל לעשות דבר באגאי בלי אישורה. היא רוצה להוציא הודעות NAVTEX, להוסיף אותן לתיק שלה ולהסתמך עליהן אם העניין יגיע לבית דין בינלאומי", אמר סבאס קלנטרידיס, לשעבר קצין בשירות המודיעין הלאומי היווני. עד כה הצליחה טורקיה להשיג זאת בעשרה מקרים, האחרון שבהם היה כלי המחקר Kobi Ruegg, שלצורך הפעלתו ביקשו הגרמנים את הסכמת טורקיה.

כך נוצר תקדים מסוכן שאינו נוגע ליוון ולקפריסין בלבד. כאשר יוון, באמצעות צרפת, מתחילה להעביר הודעות כאלה, מתבסס נוהג שאינו קבוע בדיני הים, שהם גם חלק מהמשפט האירופי. במובנים מסוימים, אף שתביעותיה הימיות של טורקיה מוזרות ובלתי חוקיות, ההיענות היוונית והאירופית הרחבה יותר עלולה להפוך אותן למציאות.

ניתוחי פורום המזרח התיכון ישירות לתיבת הדואר: להרשמה לניוזלטר (באנגלית)