עם עזיבת האו"ם, המודיעין הטורקי מהדק את אחיזתו בפוליטיקה בסומליה

האו"ם סגר ב־31 באוקטובר 2026 את המשלחת המדינית שלו בסומליה, ובכך שם קץ לשלושה עשורים של מעורבות פוליטית — לבקשת מוגדישו. סוכנויות הסיוע ההומניטרי ומשרד התמיכה הלוגיסטית נותרו, אך המשלחת שסייעה לתווך במחלוקות חוקתיות ובבחירות איננה עוד. בתוך ימים ספורים החלה אוגנדה לסגת עם כוחותיה, ובוושינגטון נערכו להפסיק את התמיכה הלוגיסטית בכוחות שמירת השלום של האיחוד האפריקני.

טורקיה, לעומת זאת, האריכה את נוכחותה הצבאית עד 2028. ההרשאה שלה כוללת איומים ביטחוניים, ובהם פיראטיות ודיג בלתי חוקי. טורקיה גם החלה באפריל 2026 בקידוח ימי ב־Curad-1. שירות המודיעין הטורקי מסייע לתווך במחלוקת על הלגיטימיות של ממשלת סומליה, שאינטרסיה של אנקרה תלויים בה.

כהונתו המקורית של הנשיא חסן שיח' מחמוד, שנקצבה לארבע שנים, הגיעה לנקודת הסיום החוקית שלה ב־15 במאי. תיקונים חוקתיים שהאריכו את כהונות הנשיא והפרלמנט לחמש שנים אפשרו לממשלתו לטעון לשנה נוספת. מתנגדיו דוחים את החלתם על מכהנים. ועדת הבחירות קבעה בחירות לפרלמנט ל־15 באפריל 2027, ובחירות לנשיאות חודש לאחר מכן. פונטלנד, ג'ובלנד והמועצה לעתיד סומליה (Somali Future Council) דוחים את לוח הזמנים החד־צדדי. לסומליה יש מועדי בחירות, אך אין הסכמה על הכללים שיסדירו אותן.

טורקיה נכנסה למחלוקת כשהעימות גלש לרחובות מוגדישו. ביוני, לפי דיווחים סומליים, הגיעה משלחת בראשות סגן ראש ארגון המודיעין הלאומי של טורקיה כדי לעודד משא ומתן. לאחר מכן פעלו גורמים טורקים לצד דיפלומטים מערביים כדי להחיות את השיחות. פונטלנד וג'ובלנד סירבו להשתתף בפורמט שתווך בידי טורקיה. אנקרה כבר לא רק אימנה את הכוחות הפדרליים; קציני המודיעין שלה ביקשו הסדר בשאלת הסמכות החוקתית של הממשלה המפקדת עליהם.

אין בכך בהכרח כדי לפסול את טורקיה כמתווכת. מדינות בעלות אינטרס תיווכו בעבר הסכמים מועילים. אבל האם שירות המודיעין של ממשלה המחמשת את הכוחות הפדרליים של סומליה יכול ליישב מחלוקת על סמכותו של המפקד העליון שלהם? בקרב האופוזיציה גוברת הדאגה באשר ליישור הקו של אנקרה. טורקיה מכחישה שהיא מתערבת בפוליטיקה הסומלית, אך גורמים רבים אינם בוטחים בה כמתווכת. האופוזיציה ביקשה תיווך בינלאומי רחב יותר, אך כשנסגרה המשלחת לא היה מנגנון שימלא את מקומו של התפקיד המדיני של האו"ם.

מחמוד הזמין את יריביו לשיחות במוגדישו בין 14 ל־18 בנובמבר 2026. הזמנה היא צעד מבורך, אך נשיא שמדינות אזוריות מערערות על תוקף כהונתו אינו יכול לצפות שמשא ומתן שיתנהל בתנאיו יכריע מי מוסמך לקבוע את כללי הבחירות.

המנדט של משלחת התמיכה וייצוב המצב של האיחוד האפריקני בסומליה פג ב־31 בדצמבר 2026. עדיין אין לה מחליפה. וושינגטון אינה חייבת להתנגד למעורבות טורקית, אך עליה להתנגד למצב שבו מעצמה בעלת אינטרס נשארת כבוררת החיצונית של סומליה — בלי מנגנון שהצדדים היריבים נותנים בו אמון.

הדיונים הקרבים במועצת הביטחון של האו"ם מספקים חלון הזדמנות. אף שמזכיר המדינה מרקו רוביו נראה אדיש במידה רבה לאפריקה, היבשת השנייה בגודל אוכלוסייתה והעשירה במשאבים חשובה. וושינגטון יכולה להפעיל השפעה ולעצב תוצאות בקלות, בלי לשחוק משאבים מוגבלים. במקום להמציא משלחת גדולה נוספת, על מחלקת המדינה לבחון תפקיד מוגדר של "מישור טוב" בסומליה לשליח המיוחד הקיים של האו"ם לקרן אפריקה, בהסכמת הגורמים הסומליים הרלוונטיים. ארצות הברית והשותפות האירופיות צריכות ללחוץ להסכמה על כללי הבחירות ולעמוד על כך שכל צמצום של התמיכה הלוגיסטית לשמירת השלום יבוא רק לאחר מעבר ביטחוני אמין.

סומליה זכאית לבעלות לאומית על הפוליטיקה שלה. אבל הריבונות אינה מתחזקת כאשר משלחת מדינית בינלאומית עוזבת ושירות מודיעין זר, בעל אינטרס, הופך למתווך המשפיע ביותר. וושינגטון מסתכנת בוויתור על השפעה על ההסדר הפוליטי, ובו בזמן נושאת באחריות להשלכות הביטחוניות.