הכורדים הם המפתח להידוק החנק הכלכלי על איראן

ב־13 ביולי 2026 הכריז הנשיא דונלד טראמפ על מצור על איראן, שייכנס לתוקף למחרת. גורמים רשמיים באיראן נותרו מתריסים, דרשו את סיומו אך גם הכחישו את השפעתו. בהמשך דיווח פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM) על עשרות ספינות שהוסטו, ועל כמה בודדות שעלו עליהן או הושבתו.

הפצצות ארה"ב על נמלי איראן במפרץ הפרסי ובים הערבי מערערות עוד יותר את יכולתה של איראן להשלים מלאים דרך הים, אף שרוסיה ואיראן משתמשות בים הכספי כ"דלת אחורית".

בעוד הבית הלבן והפנטגון משחקים כעת משחק לטווח ארוך כדי לשלול מן הרפובליקה האסלאמית את המשאבים הדרושים לה למימון מנגנון הדיכוי שלה, ייתכן שהם טועים בהבנת המנגנון שבו איראן מפעילה את המצור. העובדה שארצות הברית מתמקדת בים אינה אומרת שגם יריבותיה של ארצות הברית עושות זאת.

לאיראן יותר מ־50 מעברי גבול רשמיים. חלקם מטפלים בנוסעים, ואחרים בסחורות בלבד. לפי עדויות אנקדוטליות, מאז האמברגו הימי הם נעשו פעילים הרבה יותר. מבריחים מפעילים כמה מעברים לא־רשמיים, אך קיבולתם מוגבלת בכל הנוגע להובלת הסחורות הכבדות ביותר ולנשק.

הגאוגרפיה של איראן — כשמרבית האוכלוסייה והמרכזים הצבאיים בצפון ובצפון־מערב — מצמצמת את התועלת שבחמישה מעברי גבול עם אפגניסטן ובשישה עם פקיסטן. אפגניסטן מאתגרת מדי מבחינה טופוגרפית מכדי לשמש עורק חיים מתמשך. סין עשויה להשתמש בקשרים של המסדרון הכלכלי סין־פקיסטן כדי לשגר נשק לנמל גוואדר, אך הבלוצ'ים הסוערים הן בפקיסטן והן באיראן, לצד מסדרונות הדרכים המוגבלים בתוך איראן, הופכים את פקיסטן לעורק חיים לא־אמין עבור המשטר.

לעיראק 11 מעברים רשמיים, המחולקים בין שליטת ממשלת עיראק לבין שליטת הממשלה האזורית של כורדיסטן (KRG). אלה חשובים פחות לאספקת איראן ויותר לאספקת עיראק: האחים טאלבאני מקבלים נפט איראני מוברח במחיר מוזל כדי למכור אותו בתוך עיראק. המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן סוחרת עם איראן דרך מעבר חאג'י עומראן, גבוה בהרי זאגרוס. פעילים איראנים, איראנים שמציפים בסחורות תעשייה וחקלאות זולות ועולי רגל דתיים משתמשים במעברי הגבול שמדרום יותר.

לעקיפת סנקציות ולחידוש אספקה צבאית, מעברי הגבול הצפוניים של איראן — טורקיה, אזרבייג'ן, טורקמניסטן וארמניה — חשובים יותר. יש ארבעה מעברי גבול רשמיים בין טורקיה לאיראן, ובהם קישורי כביש ומסילה. אף שטורקיה חברה ב־NATO, הנשיא רג'פ טייפ ארדואן ביקש שוב ושוב להרוויח מעקיפת סנקציות וממסחר הן עם רוסיה והן עם איראן, מה שמציב את עמדות הגבול טורקיה־איראן על השולחן.

יש עשרה מעברי גבול בין אזרבייג'ן לטורקמניסטן. אסתארא הוא המעבר שדרכו פועלים איראנים וסוחרים זעירים מאזרבייג'ן, ומביאים מזוודות סחורה למכירה אלה בארצם של אלה. השיפוץ האיראני האחרון, עם זאת, הופך אותו למותאם הרבה יותר לסחר יבשתי. כך גם בבילה סאוואר, סמוך לארדביל, ובמעבר הפועל 24 שעות ביממה בג'ולפא שעל הגבול עם המובלעת האזרבייג'נית של נחצ'יוואן. טורקמניסטן, מצדה, פתחה מחדש את מעבר לוטפאבאד–ארטיק, שגם הוא פועל 24 שעות ביממה. רכבות יכולות לחצות בסרחס, גם אם תוך החלפת מפשק פסים. מעבר אינצ'ה בורון–גודרי אולום חשוב במיוחד משום שהוא נמצא על מסדרון הכביש והמסילה של הכביש המהיר האסייתי 70, שנמתח לאורך כמעט 3,000 מייל מהעיר האוקראינית דונייצק, הכבושה בידי רוסיה, ועד בנדר עבאס.

מעבר הגבול ארמניה־איראן, במרחק שישה מייל ממגרי שבארמניה, משמש בעיקר נוסעים. הצד הארמני הררי, והדרכים בו אינן מתאימות לתנועת משאיות תכופה. בעוד טראמפ ומזכיר המדינה מרקו רוביו מקדמים את מסלול טראמפ לשלום ולשגשוג בינלאומי, שיחבר את טורקיה ונחצ'יוואן לאזרבייג'ן גופה דרך מחוז סיוניק שבדרום ארמניה, הם מתעלמים מן העובדה שאזרבייג'ן מפעילה גם מסדרון אראז משלה מנחצ'יוואן לאזרבייג'ן דרך צפון איראן.

על רקע הקישוריות האיראנית הרחבה לרוסיה ואולי גם לסין דרך אזרבייג'ן, טורקמניסטן ואולי טורקיה, שאלת המדיניות האמריקאית היא כיצד לחסום את גשר היבשה של משמרות המהפכה האסלאמית.

אף שטראמפ דיבר בקצרה על הכורדים האיראנים בהקשר של תוכנית שנזנחה — להשתמש בפשמרגה כורדית־איראנית כדי להצית התקוממות ולצעוד על טהרן — לכורדים האיראנים יש כעת תפקיד שעשוי להיות גדול בהרבה. התקוממות כורדית עדיין הגיונית, ועל אחת כמה וכמה אם הכורדים ירחיבו את המטרייה שלהם גם ללוחמים איראנים מתנועות נוספות. המטרה אינה צריכה להיות הטרור שבו עוסק ארגון מוג'אהדין ח'לק, אלא התקוממות ממושמעת הכוללת כוחות קרקע ואולי גם כטב"מים, כדי לשבש, אם לא לחסום, תנועה החוצה מן הגבולות הטורקי, האזרבייג'ני והטורקמני.

הכורדים ערוכים היטב במיוחד למשימה כזו אם יקבלו תמיכה פוליטית ודיפלומטית, לא רק בצפון־מערב איראן אלא גם בצפון־מזרח. במאה ה־16 ובראשית המאה ה־17 העביר השאה עבאס הראשון כורדים לח'וראסאן. צאצאיהם כיום מצויים בעמדה טובה לחסום תנועה החוצה מטורקמניסטן.

טראמפ מבטיח שוב ושוב שהניצחון בהישג יד, אך ארצות הברית לא תוכל לנצח את איראן אם הבית הלבן ומחלקת המדינה ימשיכו להמעיט בערכן של שותפויות עם כוחות מקומיים כמו הכורדים האיראנים. שותפות עם הכורדים אינה עניין של בדלנות אתנית בתוך איראן; מדובר בכוח — ואולי הכוח היחיד — שיכול למנוע מרוסיה להוביל במשאיות נשק במהירות שבה משמרות המהפכה האסלאמית יכולים לירות אותו.

הכורדים אינם טיפשים, עם זאת. הכורדים הסורים איפשרו את תבוסת דאעש, אך וושינגטון מעולם לא כיבדה את ההבטחות המעורפלות שהעניקה. היום אומרים הכורדים האיראנים שהם יכולים לסייע לארצות הברית לנצח, אך הם לא יעשו זאת על בסיס הבטחות בלבד. במקום זאת, מחלקת המדינה ומשרד האוצר יצטרכו להסיר מרשימות ולבטל סיווגים של קבוצות כורדיות שהואשמו שלא בצדק בטרור, בסחר בסמים או באי־תקינות פיננסית, ולאפשר לאותן קבוצות לפעול בגלוי בוושינגטון הבירה, שם יוכלו ליצור ממשק ולקיים תיאום כדי להציל את הכלכלה העולמית ולסייע להביא חירות לכל האיראנים.