אין מקום לטורקי בראש האו"ם או כל ארגון בינלאומי עד סיום הכיבוש בקפריסין

כהונתו השנייה של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש תסתיים ב־31 בדצמבר 2026, אך עדיין אין מועמד ברור שיחליף אותו. בתחילה ציפו באמריקה הלטינית שמישהו ממרכז אמריקה, מדרום אמריקה או מהאיים הקריביים ייכנס לתפקיד, אך הנשיא דונלד טראמפ ומזכיר המדינה מרקו רוביו הבהירו כי אף אחד מהמועמדים שהוכרזו אינו עומד באמות המידה שלהם לרפורמה, וכי ארצות הברית לא תגביל את עצמה בדבקות בטוקניזם של האו"ם.

עד מהרה הופיעו מועמדים נוספים, ובולטים בהם הבכירה האמירתית לאנא נוסייבה, ראש ממשלת הונגריה לשעבר ויקטור אורבן ונשיא קזחסטן קאסים־ז'ומארט טוקאייב. מאחורי הקלעים דוחף נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן שטורקי יעמוד בראש, ומקדם את נאמנו הוותיק פרידון סינירליולו (Feridun Sinirlioğlu), שר חוץ זמני לשעבר המכהן כיום כמזכיר הכללי של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה. ארדואן ואנשיו בדקו בשקט את עמדותיהם של מנהיגים אחרים, במיוחד בקרב חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם, ואומרים בשיחות סגורות שאין להם התנגדות מצד איש מלבד צרפת. ארדואן, עם זאת, מאמין שבאמצעות שוחד או כפייה יוכל לכפות על עמנואל מקרון את הסכמתו.

ארדואן אינו דוחף לטורקי רק מתוך גאווה לאומית; הוא מבקש דרך קבע לארח אירועים בינלאומיים או לשבץ טורקים בעמדות הנהגה, כדי להרחיב את טווח ההשפעה של מדיניותו וליישם את תוכניתו האידאולוגית. ב־2011 הכריז על מועמדותה של איסטנבול לאירוח האולימפיאדה. בכירים טורקים הציגו את המועמדות בגלוי דרך פריזמה דתית. אגמן באגיש (Egemen Bağış), מקורב לארדואן ואיש הכספים שלו, אמר כי הענקת המשחקים לטורקיה תאפשר לחברי הוועד האולימפי הבינלאומי להוכיח שאינם מוטים "נגד קבוצת אמונה". במקביל, הלוגו שהציעה טורקיה כלל מסגדים וסהר. טורקיה הגישה שוב מועמדות לאירוח משחקי 2036. ואולם בחירה בה בידי הוועד האולימפי הבינלאומי, ולא משנה כמה שוחד טורקי יוצע, תהיה מבישה, שכן ראש עיריית איסטנבול אכרם אימאמואולו הכריז על המועמדות לפני שנעצר בעוון היותו פופולרי מדי והצבת אתגר פוליטי לארדואן.

ארדואן דחף בגלוי למינויו של אכמלאדין אחסאנאולו (Ekmeleddin İhsanoğlu) לעמוד בראש ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי בינואר 2005. בכירים טורקים הצביעו על מינוי אחסאנאולו כסימן לעלייה ביוקרתה של טורקיה בקרב מדינות אסלאמיות. חכמת צ'טין (Hikmet Çetin), טורקי שכיהן כנציג האזרחי הבכיר הראשון של NATO באפגניסטן, נקט גישה רכה כלפי הטליבאן; ברחבי קאבול הוצבו שלטי חוצות שבישרו על סולידריות אסלאמית טורקית־אפגנית, ולא על טורקיה כחברה ב־NATO. ארדואן גם תמרן את אחמט אוזומג'ו (Ahmet Üzümcü) לעמוד בראש הארגון לאיסור נשק כימי בשנים 2013 עד 2018. פאתיח בירול (Fatih Birol) עומד בראש סוכנות האנרגיה הבינלאומית, ומשמש דרך קבע כשופר לפרויקטי הנפט והגז של ארדואן, בהעדיפו צינור דרך טורקיה על פני חלופות בטוחות יותר ביוון, בקפריסין ובישראל.

לסינירליולו יש הכריזמה של מייקל דוקאקיס אחרי מנה כפולה של קטמין. כהונתו בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה הייתה חיוורת במקרה הטוב; הוא לא קידם שום רפורמה, ונראה שהוא משמש שומר סף שמונע מהארגון להוציא הצהרות או לנקוט צעד משמעותי כלשהו הפוגע באינטרסים הדיפלומטיים או הכספיים של ארדואן. לפתוח בפניו את קופות האו"ם פירושו להזמין שערוריית שחיתות בסדר גודל של תוכנית "נפט תמורת מזון" של מזכ"ל האו"ם קופי אנאן.

סינירליולו הוא האיש של ארדואן. הוא שימש תת־מזכיר בתקופת כהונתו של אחמט דאבוטואולו כשר החוץ. לאחר מכן שירת את ארדואן בנאמנות באו"ם במשך שבע שנים. כאשר כוחות טורקיים פלשו וביצעו טיהור אתני באזורים בסוריה שבניהול כורדי, אמר סינירליולו למועצת הביטחון של האו"ם כי הוא "דוחה מכל וכל ומגנה בחריפות כל הצגה מסולפת של מבצע הלוחמה בטרור שלנו כמתקפה או כתוקפנות". הוא הגן על הטיהור של עשרות אלפי טורקים בעקבות ניסיון ההפיכה הכושל של יולי 2016, "שרפת הרייכסטאג", בהכריזו: "לעולם לא נשכח את הנבזות הזאת". ארבע שנים לאחר מכן הזהיר מדינות שמקיימות מגעים עם הכורדים בסוריה כי "השטיחים האדומים שלכם עלולים להיכתם בדם במהירות". סינירליולו, בה בעת, שתק בנוגע למקלט הבטוח שהעניקה טורקיה למדינה האסלאמית ולתמיכתה בחמאס ולגיבויו. באותה מידה שתק גם בנוגע למעצרו של אימאמואולו, גם כאשר בכירים אחרים בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה הרימו קול.

ביולי 2026 התקשרו מתעתעים רוסים לסינירליולו, כשאחד מהם מתחזה לראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן. המתעתע האשים את קרקין השני, ראש הכנסייה הארמנית, וביקש את סיועו של סינירליולו בהדחתו. סינירליולו השיב: "בסדר, אעשה כמיטב יכולתי; אנסה". אמירה כזאת מלמדת שסינירליולו מתייחס בבוז לעיקרון הלסינקי השביעי בדבר חופש דת.

תחת ארדואן הפכה טורקיה לאחת המדינות המושחתות בעולם, בשורה אחת עם בלרוס ומצרים. האחראי לכך אינו רק המנהיג הטורקי, אלא גם השתיקה, הפחדנות והשותפות לדבר עבירה של אנשים כמו סינירליולו.

כל זה אמור לפסול את סינירליולו כאדם פרטי, אך הרעיון שטורקי כלשהו יעמוד בראש האו"ם או כל ארגון אחר צריך להיות בלתי אפשרי מלכתחילה גם מטעמים אחרים. טורקיה כובשת את קפריסין יותר מחצי מאה. הטענה שהרצון להגן על המיעוט המוסלמי בקפריסין הניע והצדיק את הפלישה הטורקית היא שטות: עיקר הפלישה התרחש אחרי שהמשבר הקפריסאי חלף, ובעוד שני הצדדים מנהלים משא ומתן בשיחות שלום בז'נבה. במילים פשוטות, טורקיה כובשת שטח של האיחוד האירופי, וכל עוד היא עושה זאת, אסור שלשום טורקי תהיה עמדת הנהגה באו"ם או בכל ארגון בינלאומי, ואין לשקול כלל את טורקיה כמארחת של האו"ם.