משחקיה הפוליטיים של טורקיה בסומליה עלולים להחיות את א-שבאב

ב־28 בספטמבר 2026 תקפו כוחות הנאמנים לעבדיעזיז חסן מוחמד לפטגארין עמדות פדרליות בביידואה, בירת מדינת דרום־מערב בסומליה. שישה חודשים קודם לכן גירשו אותו מן העיר חיילים פדרליים מטעם הממשלה המרכזית במוגדישו. הוא יצא לקניה, הכחיש שהתפטר מרצונו ודחה את חילופי השלטון שהציבו במקומו את יו"ר הפרלמנט הפדרלי לשעבר, שייח' אדן מוחמד נור מאדובה. כשחידש לפטגארין את אתגרו המזוין, האשימה מוגדישו את לוחמיו כי פעלו לצד א־שבאב, הקשור לאל־קאעידה. מחנהו הכחיש זאת והאשים מטוסי F-16 טורקיים בתקיפת עמדותיו. אף שנצפו מטוסי קרב מעל ביידואה, טורקיה מכחישה שביצעה את התקיפות הנטענות.

מה שברור, עם זאת, הוא שהיו קרוב ל־80 התכתשויות בין הכוחות הפדרליים לכוחות האופוזיציה באזור ביי שבמדינת דרום־מערב, ומספר כמעט זהה של מתקפות נפרדות של א־שבאב. מכאן עולה פחות שכוחות האופוזיציה פועלים יחד עם א־שבאב ויותר שמוגדישו מרוכזת באופוזיציה שלה, גם כאשר א־שבאב ממשיך לפעול. ב־13 באוקטובר הכניסה הוועדה הסומלית למאבק במימון טרור את לפטגארין ותשעה אחרים לרשימת סנקציות פיננסיות בשל חשד לקשרים עם א־שבאב, הקפיאה את נכסיהם, אך בהודעתה לא הוצגו ראיות.

צפונה יותר, א־שבאב השיב לעצמו שטחים שהממשלה הפדרלית חגגה בעבר כמשוחררים: חיראן ושבלה התיכונה שבהירשבלה, מדינה חברה פדרלית היושבת על צירי חקלאות ותחבורה מצפון למוגדישו. עד מרץ 2026 שלט א־שבאב בערים וביישובים אסטרטגיים, ובהם עדן יעבאל, הוואדלי, אל־ברף, פידו ונור דוגלה. בחיראן השכנה הוא כבש מחדש את מהאס ואת מוקוקורי. מורדים השולטים בדרכים סביב ערים אלה יכולים לבודד מוצבים, למסות את הסחר ולהטיל אימה על קהילות גם בלי לכבוש כל מטה מחוז. במובנים רבים זהו שחזור של מרד הטליבאן באפגניסטן. עבור האזרחים המחיר מיידי: עקירה מחודשת, שיבוש השווקים והחשש מנקמה על שיתוף פעולה עם כוחות הממשלה.

נסיגת הממשלה נמשכה גם החודש. ב־2022 סייעו לוחמי חוואדלה (Xawaadle) לארגן את מקאוויסלי. חקלאים ורועים הצטרפו לצבא הלאומי הסומלי הפדרלי נגד סחיטה ג'יהאדיסטית. העסקה הייתה פשוטה: עזרו לכבוש מחדש את הכפר שלכם, והממשלה תסייע להחזיק בו. ואולם בשבוע הראשון של אוקטובר הגיעו, לפי הדיווחים, כמה מזקני חוואדלה להבנה עם א־שבאב שמגבילה את פעילות מיליציית המקאוויסלי, המבוססת על שבטים — למעשה המקבילה של מרכז סומליה למשמר לאומי — בקהילותיהם. גם אם לא הייתה הסכמה גורפת על צעד כזה, עצם העובדה שזקנים מסורתיים שקלו אותו צריכה להדליק נורה אדומה אצל מנתחי ביטחון. לאחר מכן, ב־9 באוקטובר, פרצו קרבות סביב היס שבחיראן. דיווחים מקומיים מסרו כי א־שבאב השתלט על העיירה לאחר נסיגת הכוחות הפדרליים, אף שלא ברור אם הצליח להחזיק בה.

ככל שחוסר היציבות מתפשט לעבר ביידואה, העיר השלישית בגודלה בסומליה, טורקיה עשויה למצוא את עצמה בקרוב נשאבת ללחימה ישירה. טורקיה השקיעה רבות בביטחון סומליה. המאמנים והציוד שלה תומכים בצבא הלאומי, ושלושה מטוסי F-16 טורקיים חלפו מעל מוגדישו באפריל ובכך אישרו את פריסתם. לאנקרה יש גם אינטרסים בחיפושי נפט ימיים ותוכניות להקמת מתקן שיגור חלל חופי. השקעות אלה מסבירות את העניין הטורקי בייצוב סומליה, אך אין בהן כדי לקבוע שכל מתנגד של הנשיא חסן שייח' מחמוד הוא ג'יהאדיסט.

אם טורקיה תשתמש במטוסים נגד אופוזיציה אזורית ללא הצדקה מבוססת למאבק בטרור, אנקרה עלולה להרחיק קהילות שסומליה זקוקה לשיתוף הפעולה שלהן כדי להביס את א־שבאב. במקום לראות בכך תמיכה במדינה, קהילות העומדות מול מתקפות ממשלתיות עלולות לראות בעל ברית זר שבוחר צד בעוד המרד משיב לעצמו אחיזה בשטח.

לוושינגטון יש סיבות לעמוד על ההבחנה הזו, בשעה שהאו"ם מצמצם את התמיכה הלוגיסטית בכוחות שמירת השלום של האיחוד האפריקני. מלחמה נוספת בין הממשל הפדרלי למדינות החברות תקשה על התיאום במאבק בטרור, דווקא כאשר התמיכה החיצונית נתונה באי־ודאות וכאשר הבחירות שנדחו בידי הנשיא מחלישות את הלגיטימיות שלו. ארצות הברית צריכה לבקש התחייבויות שמטוסים טורקיים לא ישמשו נגד יריבים פוליטיים סומלים ללא בסיס עצמאי ומבוסס למאבק בטרור. הסיוע המודיעיני והצבאי האמריקני חייב להישאר ממוקד בא־שבאב, ולא ביריביו הפוליטיים של חסן שייח' מחמוד.