פקיסטן ממנה גנרל לוחם טרור לראשות ברית ההגנה של מכה
רוב הקריירה הצבאית של נעמאן מחמוד עברה עליו בהתמודדות עם ארגונים הנוקטים לוחמה א־סימטרית
Kaswar Klasra הוא עיתונאי שמקום מושבו באיסלאמאבאד והעורך הראשי של The Islamabad Telegraph ("הטלגרף של איסלאמאבאד"), שם הוא מסקר ביטחון בדרום אסיה, דיפלומטיה ביטחונית, מדיניות חוץ וגיאופוליטיקה אזורית.
פקיסטן מינתה את לוטננט־גנרל (במיל') נעמאן מחמוד למזכיר הכללי הראשון של ברית ההגנה של מכה, בהובלת ערב הסעודית, ובכך הציבה במרכז המסגרת הביטחונית החדשה המחברת בין פקיסטן, ערב הסעודית וטורקיה איש מערכת ותיק של מבצעים ללוחמה בטרור, ניתוח מודיעין ותכנון צבאי. למינוי יש משמעות, משום שהקריירה של מחמוד מספקת אינדיקציה לסוג האתגר הביטחוני שלקראתו עשויה הברית להיערך.
ממשלת פקיסטן הודיעה ב־23 בספטמבר 2026 כי מחמוד, חתן עיטור הילאל־י־אמתיאז (צבאי), העיטור השני בחשיבותו בפקיסטן, יעמוד בראש המזכירות הכללית שמוקמת בריאד. שלוש המדינות חתמו על הסכם ההגנה המשותפת של מכה ב־7 באוגוסט 2026, ולפיו התקפה מזוינת על אחת החברות תיחשב התקפה על שלושתן. בישיבה הראשונה של הוועדה המדינית והביטחונית האסטרטגית, שהתקיימה באיסטנבול ב־31 באוגוסט, סוכם להקים את המזכירות הקבועה ולהעניק לפקיסטן את כהונת המזכיר הכללי הראשונה, לשלוש שנים.
בחירתו של מחמוד ראויה לציון משום שערב הסעודית מתמודדת עם איום מתוחכם מצד החות'ים בתימן. הברית לא הגדירה את החות'ים כיריב המרכזי שלה, וחברותיה ממשיכות לתאר את ההסכם כהגנתי, אך קשה להתעלם מן התזמון. החות'ים הוכיחו יכולת לשלב לוחמת גרילה עם כטב"מים, טילים ומתקפות ימיות, ובכך לאיים על שטח סעודי, על תשתיות אנרגיה ועל אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם.
מחמוד בילה חלק ניכר מהקריירה הצבאית שלו בהתמודדות עם ארגונים שנוקטים לוחמה א־סימטרית דומה. הוא הוסמך לקצונה בגדוד בלוץ' של צבא פקיסטן בספטמבר 1987 ושירת כ־36 שנים, עד פרישתו באפריל 2023. הקריירה שלו כללה פיקוד בשטח, מודיעין, ניתוח אסטרטגי וחינוך צבאי. הוא למד במכללה לפיקוד ומטה בקווטה, במכללה לפיקוד ומטה במצרים ובאוניברסיטה להגנה לאומית באיסלאמאבאד, שם השלים תואר שני בלימודי מלחמה. הוא גם בילה שנים במכללה לפיקוד ומטה, ובסופו של דבר שימש שם מדריך ראשי.
ניסיונו המבצעי כלל פיקוד על דיוויזיית חי"ר בצפון וזיריסטן, מוקד מרכזי במערכה של פקיסטן נגד ארגוני לוחמים הפועלים לאורך הגבול עם אפגניסטן. בהמשך עבר מפיקוד בשדה הקרב לעבודה מודיעינית, ומונה למנהל הכללי של מנהלת הניתוח בשירות המודיעין הבין־זרועי (ISI). התפקיד חשף אותו להערכות אסטרטגיות, לקשרי עבודה עם שירותי מודיעין זרים ולסביבה האזורית הרחבה שבה פועלים ארגוני לוחמים.
הוא הועלה לדרגת לוטננט־גנרל באפריל 2019, ובהמשך כיהן כמפקח הכללי לתקשורת ולטכנולוגיות מידע במטה הצבא. בדצמבר 2019 נטל את הפיקוד על הקורפוס ה־11 בפשאוואר.
התזמון היה חשוב. מחוז ח'ייבר פח'תונח'ווה בפקיסטן נותר חשוף למתקפות של ארגוני טרור, ובמיוחד כאלה הקשורים לאפגניסטן. במקביל, ארצות הברית נערכה לנסיגה מאפגניסטן, והשלכות שיבת הטליבאן נעשו ברורות יותר ויותר.
מחמוד עזב את הפיקוד בפשאוואר בנובמבר 2021 ולאחר מכן מונה לנשיא האוניברסיטה להגנה לאומית, תפקיד שבו כיהן עד פרישתו. הקריירה שלו חצתה אפוא כמה עולמות שהברית החדשה תידרש לשלב ביניהם: מבצעים צבאיים, מודיעין, תכנון אסטרטגי והכשרת קצינים בכירים.
הרקע הזה חשוב משום שהאתגר החות'י אינו בעיה צבאית קונבנציונלית. הגאוגרפיה של תימן, יכולתם של החות'ים לפזר את כוחותיהם והשימוש שהם עושים בכטב"מים ובטילים זולים יחסית מקשים להכניעם בכוח קונבנציונלי בלבד. מענה מוצלח מחייב מודיעין, תצפית, התרעה מוקדמת, סימון מטרות, אבטחת גבולות, ניטור ימי והבנה של הסביבה הפוליטית והשבטית שבה פועלת תנועה מזוינת.
פקיסטן למדה רבים מן הלקחים הללו דרך מערכות הלוחמה בטרור שלה עצמה, אף שצפון וזיריסטן אינה תימן. העקרונות הבסיסיים רלוונטיים, עם זאת. שתי המערכות מבקשות לשלול מקבוצות חמושות מרחבי מקלט, לשבש רשתות אספקה, לשפר חדירה מודיעינית, להגן על מרכזי אוכלוסייה ולשלב לחץ צבאי עם צעדים מדיניים וכלכליים.
זו עשויה להיות אחת מתרומותיו החשובות ביותר של מחמוד בריאד.
המשימה הראשונה של הברית תהיה לבנות ארגון שיוכל להפוך את ההגנה המשותפת למבצעית. לשם כך יהיה צורך לקבוע כיצד לשתף מודיעין, כיצד להעריך איומים, כיצד להבטיח יכולת פעולה משותפת, כיצד לנהל תרגילים ומה מפעיל את מנגנון ההגנה ההדדית.
מינויו של גנרל פקיסטני בדימוס, ולא של דיפלומט מן השורה, מעניק למזכירות אוריינטציה ביטחונית מובהקת.
הוא מגיע גם ברגע שבו האיום החות'י קיבל משמעות אסטרטגית רחבה יותר. מתקפות על ערב הסעודית אינן עוד בעיה תימנית־סעודית בלבד.
מינויו של מחמוד מעלה אפוא שאלה רחבה יותר בדבר מה שתהפוך להיות ברית מכה. ההסכם הגנתי. פקיסטן הדגישה שאינו מכוון נגד אף מדינה; טורקיה אמרה כי המסגרת מכבדת ריבונות ושלמות טריטוריאלית ומשלימה בריתות קיימות. שלוש החברות דנו גם במיסוד שיתוף פעולה בתעשיות הביטחוניות, בפיתוח ובייצור משותפים ובצורות נוספות של שיתוף פעולה צבאי.
אלא שבריתות הגנתיות מעוצבות בסופו של דבר לפי האיומים שעליהן להרתיע. איראן משפיעה על התנועה החות'ית, אם לא מכוונת אותה, ולכן יש לכלול את התפקיד האיראני הרחב יותר בכל הערכה של ביטחון מדינות המפרץ הערביות, אף שחברות ברית מכה אינן רואות את עצמן כקואליציה אנטי־איראנית.
משמעות הדבר, עם זאת, היא שהברית חייבת להיערך לסביבה אזורית שבה איומים מדינתיים ולא־מדינתיים חופפים.