אלימות המתנחלים: בעיה אמיתית, הקשר שמחייב דיוק

הדיון באלימות שמפעילים מתנחלים ישראלים בגדה המערבית מחייב בחינה מדוקדקת של אופן המדידה, של הסיבות ושל ההקשר.

אלימות נגד פלסטינים קיימת ומחייבת חקירה והעמדה לדין. צה"ל דיווח על כ־870 אירועים של פשיעה לאומנית ב־2025, עלייה של 27 אחוזים לעומת 2024; 120 מהם סווגו כחמורים, לעומת 83 קודם לכן. הנתונים האלה אינם מצדיקים לא להתייחס לתופעה כהמצאה ולא לייחס את מעשי העבריינים לכלל תושבי ההתנחלויות.

אופן המדידה חשוב. המשרד של האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד ב־2025 1,828 תקיפות של מתנחלים שגרמו לנפגעים או לנזק לרכוש. הקטגוריות שלו כוללות נזק ליבולים, גניבה, השחתה, תקיפה וירי — עבירות שנבדלות זו מזו בחומרתן ובהשלכותיהן. מספר האירועים אינו מלמד על מספר הפוגעים; ייתכן שאדם אחד ביצע עבירות רבות.

צריך גם להבחין בין מעשה למניע. גניבה, השחתה או תקיפה עשויות לשקף לאומנות, סכסוכים מקומיים, רווח כספי או שילוב של מניעים. לא זהות העבריין ולא זהות הקורבן קובעות את המניע. ניתוח של מכון וושינגטון מספטמבר 2026 מתאר עבריינות נוער המשולבת בהצדקה אידאולוגית בקרב חלק מהמבצעים. פשיעה ואידאולוגיה יכולות לחפוף בלי לבטא את עמדותיה של קהילה שלמה.

הנתונים צריכים להבחין בין תקיפות נגד פלסטינים לבין מקרים של הגנה עצמית או התערבות נגד טרור. מתנחל או חייל היורה בפלסטיני המבקש לירות בו או לדקור אותו אינו אותו דבר כמו מתנחל שמחפש קטטה. הכללת מקרים כאלה מנפחת את הסיכומים ומטשטשת את ההבחנה בין תוקפים למתגוננים. ההגדרות של המשרד לתיאום עניינים הומניטריים מחייבות הבחנה כזאת, אף שלא ברור אם פקידי האו"ם מכירים בדקויות או פועלים לפי הסיווג.

ההקשר מחייב בחינה גם של הטרור הפלסטיני. במהלך האינתיפאדה השנייה הרגו פלסטינים כ־1,000 אזרחים וחיילים ישראלים משני עברי הקו הירוק. הניסיון הזה מסייע להסביר פחד, צורכי הגנה ולעיתים גם נקמה. אין בכך כדי להצדיק פגיעה בפלסטינים שאינם מעורבים בטרור, אך זה חיוני להבנת העימותים והסלמתם.

האלימות נגד פלסטינים גברה אחרי 7 באוקטובר 2023. המשרד לתיאום עניינים הומניטריים תיעד כשלושה אירועים ביום בתקופה שבין ינואר לספטמבר 2023, לעומת שבעה בין 7 באוקטובר ל־10 בנובמבר באותה שנה. הקצב ירד לאחר מכן, אך נותר גבוה מהממוצע הקודם. הטבח בישראלים, החשש מתקיפות נוספות והטרור בגדה המערבית עשויים להסביר עלייה בפעולות הגנתיות, לצד פעולות תגמול נגד אנשים שלא היו מעורבים בתקיפות. המכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל מזהה תקיפות בעקבות טרור פלסטיני וגל אחרי 7 באוקטובר 2023.

מדיניות ממשלתית המעודדת הרחבת התנחלויות היא גורם תורם נוסף. חוות ומאחזים בקרבת כפרים פלסטיניים ושטחי מרעה מגבירים את המגע ואת הסכסוכים על קרקע, דרכים וגישה לשטחים חקלאיים. פרויקט Armed Conflict Location & Event Data מצא כי אירועי אלימות מתרכזים סמוך למאחזים חקלאיים שהוקמו לאחרונה. אין בכך כדי לקבוע שכל הרחבה מייצרת אלימות, אך יש בכך כדי להצדיק בחינה של השאלה אם הרחבה ללא אכיפה והסדרה מספקות מגבירה חיכוך.

השוואות מחייבות הגדרות בנות־השוואה. בתשובה לבקשת חופש מידע שעסקה ב־2021 תיעד צה"ל 446 אירועים של פשיעה לאומנית יהודית, 91 אירועי טרור פלסטיני ו־7,010 אירועים שכללו אבנים, בקבוקי תבערה ומטעני נפץ שהושלכו. הקטגוריות שונות זו מזו, אך הצגת המתנחלים כמקור העיקרי לאלימות מחייבת ראיות מעבר לבולטותם בסיקור הבינלאומי.

מערכות בחירות יוצרות תמריצים להבליט אירועים התומכים בפרשנויות מתחרות למדיניות הממשלה. המבקרים מציגים את העבירות כראיה נגד מפעל ההתיישבות; התומכים רואים בתיעודן מתקפה על ההתנחלויות.

גם המסגור בתקשורת הבינלאומית חשוב. הצגת עבירות של ישראלים כמייצגות את ציבור המתנחלים, תוך דחיקת הטרור הפלסטיני לשוליים, מותירה את הקוראים עם תמונה שלפיה המתנחלים הם מקור האלימות והפלסטינים הם קורבנות בלבד. הבעיה אינה הדיווח על העבירות, אלא ההכללה בהיעדר הקשר.

מסגור כזה עשוי לשרת מאמצים לשלול את הלגיטימציה של ההתנחלויות או של ישראל. הוא מקל את המעבר מדרישה לחקירות ולענישה אל קריאה להפעיל לחץ על ישראל, לפנות התנחלויות ולהקים מדינה פלסטינית. בקרב קהלים המתנגדים לישראל ממילא, הוא עשוי לחזק עמדות קיימות ולספק הצדקה נוספת.

גם יריבותיה של ישראל מנהלות מבצעי השפעה. מיקרוסופט תיעדה הרחבה של פעילות איראנית אחרי 7 באוקטובר 2023, ובכלל זה חשבונות מזויפים והגברה מתואמת ברשתות החברתיות שנועדו לערער את ישראל ואת תומכיה. מבצעים כאלה אינם צריכים להמציא אירועים; הם יכולים לנצל דיווחים קיימים, להדגיש פרטים באופן סלקטיבי, לנתק אותם מהקשר ולהגביר ביקורת. כך נוצרת לולאת משוב אפשרית: הדיווח מספק חומר לקמפיינים של השפעה, ואילו ההגברה המתואמת גורמת לנרטיבים מסוימים להיראות נפוצים יותר.