מי חשופה ביותר למשבר דלק במזרח התיכון

הסיכון למשבר דלק במזרח התיכון אינו מצטמצם לשאלת תפוקת הנפט הגולמי. מדינה שאין לה יכולת זיקוק, קיבולת אחסון, נתיבי אספקה מאובטחים או משאבים כספיים למימון יבוא חירום יכולה להפיק מיליוני חביות ביום ועדיין למצוא את תחנות הדלק שלה ריקות.

ממשלות האזור ניצבות בפני שני איומים שונים. עלויות היבוא, האינפלציה והסובסידיות עולות כולן. מחסור פיזי פירושו תחנות דלק ריקות, קיצוב ושיבושים בתחבורה, בייצור חשמל, בחקלאות ובתעשייה. עם זאת, המדינות שיש להן הכי פחות נפט אינן בהכרח הפגיעות ביותר. הפגיעות הן דווקא המדינות שאינן יכולות להחליף בקלות אספקה שאבדה.

לבנון, סוריה ותימן ניצבות בפני הסכנה המיידית ביותר. לבנון נשענת על יבוא תזקיקי נפט לתחבורה, לייצור חשמל לגיבוי ולשירותים חיוניים. המשבר הפיננסי במדינה, חולשת המטבע והשיתוק הפוליטי מקשים על יבואנים ועל מוסדות ציבור להבטיח משלוחי חירום גדולים כאשר המחירים הבינלאומיים עולים או כאשר ההובלה הימית מתייקרת. תלותה של לבנון במשלוחים ימיים מותירה אותה חשופה גם לשיבושים במזרח הים התיכון. הערכות עדכניות של שוק הדלק מראות עד כמה מהר עלייה במחירי הנפט העולמיים מתגלגלת אל הצרכנים והעסקים בלבנון.

סוריה משלבת תשתיות פגועות, מצב פיסקלי ציבורי רעוע ותלות באספקת דלק חיצונית. שנות הסכסוך פגעו באמינות הפקת הנפט, הזיקוק, ייצור החשמל ורשתות ההפצה. הבנק העולמי תיעד עליות חוזרות ונשנות במחירי הדלק ואת יכולתה המצטמצמת של הממשלה לקיים סובסידיות. הלחצים האלה הופכים את סוריה לרגישה לכל שיבוש ביבוא נפט גולמי, בתזקיקים או בנתיבי ההובלה.

תימן חשופה אף יותר. הסכסוך פילג את מוסדות המדינה, החליש את המטבע ופגע בנמלים, בדרכים ובתשתיות האנרגיה. הבנק העולמי מזהיר כי מצוקה פיסקלית, מחסור בנזילות ושיבושי דלק ממשיכים להעמיק את הפגיעות הכלכלית של תימן. כל הפרעה שתשפיע על נמלי ים סוף או על נתיבי השיט עלולה לייצר מחסור במהירות, בייחוד באזורים שאין בהם חלופות מתפקדות.

איראן מציגה סוג אחר של פגיעות. היא מפיקה נפט גולמי בכמויות ניכרות ומחזיקה ביכולת זיקוק משמעותית, אך הסנקציות מגבילות את הגישה למימון, לטכנולוגיה, לציוד ולחלקי חילוף. צריכה מקומית גבוהה, מחירים מסובסדים, הפצה לא יעילה והברחות דלק מחלישות עוד יותר את חוסנה של המערכת. איראן יכולה לעמוד בשיבוש קצר טוב יותר מלבנון או מתימן, אך משבר ממושך עלול לחשוף חולשות חמורות בין הפקת הנפט הגולמי לבין אספקה אמינה של בנזין, סולר ותזקיקים אחרים.

טורקיה, ירדן, מצרים ועיראק נמצאות בעמדת ביניים. טורקיה תלויה ביבוא נפט וגז, מה שחושף אותה לעליות מחירים בינלאומיות. עם זאת, כלכלתה הגדולה יותר, מגזר הזיקוק המבוסס, הנמלים המודרניים והגישה לשווקי הים התיכון והים השחור מעניקים לה גמישות רבה יותר מזו של יבואניות אזוריות רבות. המדינה יכולה להישען על כמה ספקים ועל מסדרונות הובלה מגוונים, אף שמחירים גבוהים לאורך זמן עדיין יגבירו את האינפלציה ויפעילו לחץ על החשבון השוטף. סוכנות האנרגיה הבינלאומית מתארת את טורקיה כמדינה בעלת גיוון אנרגטי ניכר אך עם תלות מתמשכת בדלקים מאובנים מיובאים.

ירדן נשענת על יבוא אנרגיה אך נהנית מנמל עקבה ומשותפויות חיצוניות יציבות יחסית. חשיפתה תגדל אם נתיבי השיט האזוריים יהפכו לא־בטוחים או אם מימון היבוא ייחלש. מצרים נהנית מיכולת זיקוק, אחסון והובלה גדולה יותר, ובהם תעלת סואץ ומערכת צינור סואץ־ים התיכון. ואולם ביקוש מקומי גבוה, לחץ פיסקלי ותלות בשווקים הבינלאומיים יהפכו מחסור ממושך בתזקיקים ליקר.

עיראק ממחישה את מגבלות מדידת הביטחון האנרגטי לפי תפוקת הנפט הגולמי. עיראק מייצאת נפט בהיקפים גדולים אך עדיין מתקשה ללכוד את הגז הנלווה ולעמוד בביקוש המקומי לחשמל. סוכנות האנרגיה הבינלאומית מדווחת כי עיראק נשענת על יבוא גז איראני וממשיכה לחוות מחסור בחשמל כאשר האספקה הזו מצטמצמת. שיפורים בזיקוק עשויים לצמצם חלק מהגירעונות בתזקיקים, אך רשתות חשמל חלשות, ביקוש גבוה בקיץ ותלות בתשתיות הייצוא בדרום מותירים את עיראק חשופה לשיבוש מקומי וימי כאחד.

לסעודיה ולאיחוד האמירויות הערביות יש כריות הביטחון המיידיות החזקות ביותר. שתיהן מחזיקות מערכות הפקה וזיקוק גדולות, יכולת פיסקלית איתנה ונתיבי ייצוא חלופיים לנפט גולמי העוקפים את מיצר הורמוז. סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה כי צינורות סעודיה ואיחוד האמירויות מספקים יחד כושר עקיפה פוטנציאלי של כ־3.5–5.5 מיליון חביות ביום. היכולת הזו אינה יכולה להחליף את מלוא הזרימה דרך הורמוז, אך היא מעניקה לשתי המדינות גמישות רבה יותר מאשר לכווית, קטר, בחריין או עיראק.

לכווית, קטר, עומאן ובחריין יש אף הן יתרון של הפקה מקומית, נכסי זיקוק ורזרבות פיננסיות, אך רובן תלויות הרבה יותר בגישה ימית דרך הורמוז. סוכנות האנרגיה הבינלאומית מסרה כי ב־2025 עברו דרך המיצר כמעט 20 מיליון חביות נפט ביום וכחמישה מיליון חביות תזקיקים ביום. עוד נמסר כי כ־93 אחוז מיצוא הגז הטבעי הנוזלי של קטר ו־96 אחוז מיצוא הגז הטבעי הנוזלי של איחוד האמירויות עוברים דרך נתיב מים זה. בשיבוש בן שבועיים, מחסור פיזי ישפיע ככל הנראה מהר ביותר על לבנון, סוריה ותימן. ירדן, מצרים, עיראק וטורקיה יספגו את ההלם הראשוני באמצעות יבוא, מלאים וספקים חלופיים, אך שוקי הסולר וגז פחמימני מעובה עלולים להתהדק במהירות.

משבר בן שלושה עד שישה חודשים יעלה את סכנת הקיצוב, השיתוק הכלכלי והלחץ ההומניטרי. טורקיה ומצרים ייאלצו לשלם יותר עבור יבוא ותזקיקים, ועיראק תהיה נתונה ללחץ על הדלק ועל החשמל בעת ובעונה אחת. לסעודיה ולאיחוד האמירויות יהיה מרחב התמרון הגדול ביותר בלוגיסטיקה ובמימון, אך אפילו הן לא יוכלו לפצות במלואו על הזרימה הרגילה דרך מיצר הורמוז.