המשחק הארוך של סין במזרח התיכון

ייתכן שסין אינה שחקנית ישירה במלחמה במזרח התיכון, אך היא כוח עקיף שמעצב את הסביבה האסטרטגית שבה מתנהל הסכסוך. יכולות המודיעין של בייג'ינג, הסיוע הצבאי לאיראן, השותפויות האסטרטגיות והנוכחות האזורית המתרחבת מעניקים לה שורה של דרכים להשפיע על הסכסוך בלי להיכנס בעצמה לשדה הקרב.

בייג'ינג מפגינה העדפה ברורה ליצירת מנופי השפעה אסטרטגיים, תוך הימנעות מהעלויות ומהסיכונים הכרוכים בעימות צבאי ישיר. כמעצמה עולה שמבססת את תפיסתה האסטרטגית על עברה — הן כאימפריה והן כמי שנוצלה — בייג'ינג מייחסת חשיבות לתדמיתה הבינלאומית ומצמצמת את הפגיעה המוניטינית, תוך חתירה לאינטרסים האסטרטגיים שלה.

בייג'ינג סיפקה לאיראן תמיכה כלכלית, טכנולוגית ודו־שימושית, וסייעה לטהראן למתן את השפעת הסנקציות ולשמר את יכולתה הצבאית־תעשייתית. חברות פרטיות סיניות סיפקו טכנולוגיות הקשורות לדימות לווייני, מעקב, ניווט ולוחמה אלקטרונית. ניתוחים פורנזיים מראים שאיראן משלבת רכיבים סיניים, ובהם חיישנים, מוליכים למחצה, ממירי מתח ומנועים, ברחפנים איראניים, ובייג'ינג העניקה לאיראן גישה למערכת הניווט הלוויינית שלה, BeiDou. אספקה הקשורה לסין כללה חומרים המשמשים לייצור טילים, ולפי דיווחים איראן ביקשה להשיג טילי כתף מתוצרת סין, ובהם מערכות QW-12 ו־FN-16.

הראיות העדכניות ביותר מגיעות מג'יבוטי. סין שדרגה באופן משמעותי את הבסיס הצבאי היחיד מעבר לים שהיא מכירה בקיומו, בג'יבוטי. תצלומי לוויין מראים התקנה של אנטנות חדשות, ציוד תקשורת לוויינית ושני מתחמי תקשורת חדשים מאז 2024. השדרוגים האלה מרחיבים את שדה הראייה של בייג'ינג באזור ומחזקים את יכולות המודיעין, המעקב והסיור שלה.

חשוב מכך, המתקן ממוקם סמוך למיצר באב אל־מנדב, צוואר בקבוק אסטרטגי המחבר בין ים סוף למפרץ עדן. קרבתו לבסיסים צבאיים אמריקניים, צרפתיים, איטלקיים ויפניים מציבה את בייג'ינג בעמדה שממנה היא יכולה לנטר את הפעילות באזור.

הדבר נעשה משמעותי אף יותר עם הגברת ההתקפות ושיבוש התנועה הימית בידי החותים באזור, ובייחוד לאחר שהשתלטו על מוח'א ועל האי פרים. ערב הסעודית ניצבת מול מתקפה גוברת מצד החותים. עם הידרדרות המצב הביטחוני סביב ים סוף, כשגם מיצר הורמוז מתמודד עם אי־יציבות, גדלה חשיבותו של המסדרון הימי הרחב יותר.

המעורבות המתרחבת של סין במצרים היא חלק נוסף בתמונה הרחבה. ב־1 ו־2 בספטמבר 2026 ביקר נשיא סין שי ג'ינפינג במצרים לראשונה זה עשור. במהלך הביקור הסכימו בייג'ינג וקהיר להעמיק את השותפות האסטרטגית ביניהן, וסין גם הרחיבה את מעורבותה הכלכלית סביב האזור הכלכלי של תעלת סואץ. השקעות סיניות כבר קשורות לאזור התעלה, ומאות חברות סיניות פועלות שם.

מצרים ממלאת תפקיד מפתח מבחינה גאוגרפית. תעלת סואץ מחברת בין ים סוף לים התיכון ונותרת אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם. הנוכחות הכלכלית המתרחבת של סין סביב התעלה, לצד התשתית הצבאית והמודיעינית שלה בג'יבוטי, מעניקה לבייג'ינג דריסת רגל אסטרטגית המשתרעת ממפרץ עדן וים סוף ועד תעלת סואץ והים התיכון.

גם פקיסטן הפכה לנכס בתוך המערך הזה. היא מספקת לסין נתיב יבשתי אל המזרח התיכון, והקשר הצבאי שלה עם בייג'ינג מעניק לסין שותף מבוסס בתחומי התעשייה הביטחונית והלוגיסטיקה.

גם רוסיה משתלבת בתמונה הרחבה. במהלך המלחמה באוקראינה נעשתה מוסקבה תלויה יותר ויותר בבייג'ינג מבחינה כלכלית וטכנולוגית. יחסיה של סין עם רוסיה מעניקים לבייג'ינג ערוץ עקיף נוסף שדרכו היא יכולה להשפיע על הסכסוך.

התוצאה היא מערכת אקולוגית רחבה, שבה סין אינה חייבת להילחם בעצמה בכל קרב. כך היא יכולה להרחיב את השפעתה בלי לחשוף את עצמה לאותה רמת סיכון.

בעוד בייג'ינג מרבה לדבר בשפה של דיאלוג, דיפלומטיה, ריבונות ופתרון בדרכי שלום, היא מרחיבה תשתיות שמקנות לה מנופי השפעה על המתרחש בשטח.

מטרתה של סין רחבה מתמיכה באיראן. בייג'ינג מבקשת לעצב מחדש את מאזן הכוחות ולצמצם את הנוכחות האמריקנית ארוכת השנים במזרח התיכון. בעוד ארצות הברית מכלה משאבים צבאיים ודיפלומטיים ניכרים על הסכסוך, סין משחקת משחק ארוך יותר — מנצלת את אי־היציבות הנוכחית כדי להרחיב את טווח האפשרויות העומדות בפניה, וממתינה לשינוי במאזן האזורי.