הקשר בין איראן לאל-קאעדה: הראיות של ועדת 11 בספטמבר

דו"ח מחלקת המדינה "דפוסי הטרור העולמי — 2003" [1] אמנם תייג את איראן כ"המדינה הפעילה ביותר בחסות הטרור ב־2003", אך ממשל בוש עדיין לא הגיע להסכמה על הנחיה נשיאותית בתחום הביטחון הלאומי שתגדיר את מדיניות ארה"ב כלפי הרפובליקה האסלאמית. [2] בינתיים טהראן ממשיכה להתקרב ליכולת גרעינית. [3]

להלן מובאים קטעים מתוך דו"ח ועדת 11 בספטמבר, שגרסה לא מסווגת שלו פורסמה לציבור ב־22 ביולי 2004. [4] הוועדה ראיינה יותר מ־1,000 בני אדם בעשר מדינות וערכה בחינה חסרת תקדים של המודיעין האמריקני. בין ממצאיה, כפי שיובאו להלן, היו ראיות לקשר משמעותי ומתמשך בין אל־קאעדה לבין הרפובליקה האסלאמית של איראן. — המערכת

ב־26 ביוני 1996 פילחה משאית תופת מתחם מגורים בדהראן שבסעודיה והרגה תשעה־עשר חיילים אמריקנים. ב־1997 דיווח ה"וושינגטון פוסט" כי פעילי חיזבאללה הסעודי שנחשדו בביצוע הפיגוע היו קשורים לבריגדיר אחמד שריפי, מפקד במשמרות המהפכה האסלאמית. [5] כבדרך אגב חזרה ועדת 11 בספטמבר והדגישה את הסבירות שגורמים איראניים מילאו תפקיד מרכזי בתקיפת כוחות אמריקניים:

"ביוני 1996 התפוצצה משאית תופת עצומה במתחם המגורים מגדלי ח'ובר בדהראן שבסעודיה, שבו שוכנו אנשי חיל האוויר האמריקני. תשעה־עשר אמריקנים נהרגו ו־372 נפצעו. את המבצע ביצע בעיקר, ואולי באופן בלעדי, חיזבאללה הסעודי, ארגון שקיבל תמיכה מממשלת איראן. אף שהראיות למעורבות איראנית חזקות, יש גם סימנים לכך שאל־קאעדה מילאה תפקיד כלשהו, שטרם ידוע." [6]

בין 1991 ל־1996 התגורר אוסאמה בן לאדן בסודן, שם זכה להגנתו של חסן עבדאללה א־תוראבי, מנהיג החזית האסלאמית הלאומית של סודן, תנועה איסלאמיסטית. לפי ועדת 11 בספטמבר, גורמים סודנים סייעו לארגן פגישות בין פעילי אל־קאעדה לבין גורמים איראניים — קשר שפרח לכדי אימונים טקטיים:

"תוראבי ביקש לשכנע שיעים וסונים להניח בצד את חילוקיהם ולהתאחד נגד האויב המשותף. בסוף 1991 או ב־1992 הובילו דיונים בסודן בין אל־קאעדה לפעילים איראניים להסכמה בלתי פורמלית לשתף פעולה במתן תמיכה — ולו רק אימונים — לפעולות שיבוצעו בעיקר נגד ישראל וארצות הברית. זמן לא רב לאחר מכן נסעו פעילים ומאמנים בכירים של אל־קאעדה לאיראן כדי לעבור אימון בחומרי נפץ. בסתיו 1993 נסעה משלחת נוספת כזו לבקעת הלבנון לאימון נוסף בחומרי נפץ וכן במודיעין ובאבטחה. על פי הדיווחים, בן לאדן גילה עניין מיוחד בלמידה כיצד להשתמש במשאיות תופת, כמו זו שהרגה 241 נחתים אמריקנים בלבנון ב־1983. היחסים בין אל־קאעדה לאיראן הוכיחו שהפיצול הסוני־שיעי אינו מהווה בהכרח מחסום בלתי עביר בפני שיתוף פעולה בפעולות טרור." [7]

ב־1996, לאחר שהטליבאן תפסה את השלטון, העתיק אוסאמה בן לאדן את מושבו לאפגניסטן, שם הקים כמה מחנות אימונים לטרור. האימונים של אל־קאעדה משכו זרם קבוע של איסלאמיסטים צעירים, ורבים מהם עברו דרך איראן. אף שפקידי הגבול האיראנים נוהגים להחתים דרכונים, הם עשו יוצא מן הכלל עבור מחבלי אל־קאעדה רבים. ועדת 11 בספטמבר הסבירה כיצד הדבר סייע לפעולות אל־קאעדה:

"חברי אל־קאעדה מסוימים הופקדו על ארגון מערכים לאיסוף דרכונים כדי לשמור על זרימת המסמכים המזויפים. לשם כך דרשה אל־קאעדה מהג'יהאדיסטים למסור את דרכוניהם לפני יציאתם לקו החזית באפגניסטן. אם נהרגו, דרכוניהם מוחזרו למחזור השימוש. קורס האימון המבצעי לימד את הפעילים כיצד לזייף מסמכים. כמו כן נלמדו שיטות מסוימות לשינוי דרכונים, ובהן החלפת תצלומים ומחיקה והוספה של חותמות נסיעה. על פי הדיווחים, מדריכים שהדגימו את הטכניקה ל"ניקוי" אשרות הופצו בקרב הפעילים. דווח כי מוחמד עטא [אחד מחוטפי 11 בספטמבר] וזכריה א־סבאר [חבר אל־קאעדה שבקשתו לאשרה אמריקנית נדחתה, מה שמנע ממנו להשתתף בחטיפות 11 בספטמבר] הוכשרו בשינוי דרכונים. מטרת כל ההכשרה הזו הייתה כפולה: לפתח יכולת מוסדית לזיוף מסמכים ולאפשר לפעילים לבצע התאמות נחוצות בשטח. היה ידוע היטב, למשל, שאם סעודי נוסע לאפגניסטן דרך פקיסטן, עם שובו לסעודיה יוחרם דרכונו הנושא חותמת פקיסטנית. לכן הפעילים מחקו את האשרות הפקיסטניות מדרכוניהם או נסעו דרך איראן, שלא חתמה אשרות ישירות בדרכונים." [8]

התמיכה האיראנית באל־קאעדה הלכה וגברה, גם בשעה שגורמים בממשל קלינטון ביקשו להושיט ענף זית לרפובליקה האסלאמית. [9] ועדת 11 בספטמבר תיעדה בהרחבה את הסיוע המתמשך של איראן לאל־קאעדה והמליצה שממשלת ארה"ב תוסיף לחקור את הקשרים האיראניים לאל־קאעדה:

"בעת שהותם בסודן שמרו מנהלים בכירים באל־קאעדה על קשרים עם איראן ועם חיזבאללה, ארגון הטרור העולמי הנתמך בידי איראן שמרכזו בעיקר בדרום לבנון ובביירות. חברי אל־קאעדה קיבלו ייעוץ ואימונים מחיזבאללה. המודיעין מצביע על המשך הקשרים בין גורמי ביטחון איראניים לבכירי אל־קאעדה לאחר שובו של בן לאדן לאפגניסטן. ח'לאד [בן עטאש, פעיל בכיר באל־קאעדה [10] ] אמר כי איראן עשתה מאמץ מרוכז לחזק את היחסים עם אל־קאעדה לאחר התקיפה על ספינת ארה"ב "קול" באוקטובר 2000, אך נדחתה משום שבן לאדן לא רצה להרחיק מעליו את תומכיו בסעודיה. ח'לאד ועצורים אחרים תיארו את נכונותם של גורמים איראניים לסייע לתנועתם של חברי אל־קאעדה דרך איראן, בדרכם אל אפגניסטן וממנה. למשל, לפקחי הגבול האיראניים נאמר שלא להטביע חותמות מסגירות בדרכוניהם של נוסעים אלה. הסדרים כאלה היו מועילים במיוחד לחברי אל־קאעדה הסעודים. הידע שלנו על נסיעותיהם הבין־לאומיות של פעילי אל־קאעדה שנבחרו למבצע 11 בספטמבר נותר חלקי. אך בידינו כעת ראיות המצביעות על כך ש־8 עד 10 מתוך 14 פעילי ה"שריר" הסעודים נסעו אל איראן או ממנה בין אוקטובר 2000 לפברואר 2001."

"באוקטובר 2000 ביקר פעיל בכיר של חיזבאללה בסעודיה כדי לתאם פעילויות שם. הוא גם תכנן לסייע לאנשים בסעודיה לנסוע לאיראן במהלך נובמבר. מעורבים בכך היו מפקד בכיר בחיזבאללה ואנשי קשר של חיזבאללה הסעודי. גם באוקטובר 2000 טסו שניים מחוטפי ה"שריר" העתידיים, מוהנד א־שהרי וחמזה אל־ע'אמדי, מאיראן לכווית. בנובמבר טס ככל הנראה אחמד אל־ע'אמדי לביירות, כשהוא נוסע — אולי במקרה — באותה טיסה שבה טס פעיל בכיר של חיזבאללה. כמו כן, בנובמבר טס ככל הנראה סאלם אל־חזמי מסעודיה לביירות."

"באמצע נובמבר, כך אנו סבורים, נסעו שלושה מחוטפי ה"שריר" העתידיים, ואיל א־שהרי, וליד א־שהרי ואחמד א־נאמי, שכולם קיבלו את האשרות האמריקניות שלהם בסוף אוקטובר, כקבוצה מסעודיה לביירות ומשם הלאה לאיראן. מקורב לפעיל בכיר של חיזבאללה היה באותה טיסה שהובילה את החוטפים העתידיים לאיראן. גורמי חיזבאללה בביירות ובאיראן ציפו להגעת קבוצה באותה תקופת זמן. נסיעתה של קבוצה זו הייתה חשובה די הצורך כדי לזכות לתשומת לבם של בכירים בחיזבאללה."

"מאוחר יותר בנובמבר טסו שניים מחוטפי ה"שריר" העתידיים, סתאם א־סוקאמי ומאג'ד מוקד, לאיראן מבחריין. בפברואר 2001 ייתכן שח'אלד אל־מחדאר נטל טיסה מסוריה לאיראן, ואז המשיך לנוע בתוך איראן עד לנקודה סמוכה לגבול האפגני."

"KSM [ח'אלד שיח' מוחמד, מי שנחשב למתכנן־העל של פיגועי 11 בספטמבר ונמצא כיום במעצר [11] ] ו[רמזי] בן א־שיבה [פעיל אל־קאעדה שנתפס בפקיסטן שנה לאחר הפיגועים והודה בתפקיד תכנוני [12] ] אישרו כי כמה מחוטפי 11 בספטמבר (לפחות שמונה, לדברי בן א־שיבה) עברו דרך איראן בדרכם אל אפגניסטן או ממנה, תוך ניצול הנוהג האיראני שלא להחתים דרכונים סעודיים. הם מכחישים כל סיבה אחרת לנסיעת החוטפים לאיראן. הם גם מכחישים כל קשר בין החוטפים לחיזבאללה."

"לסיכום, קיימות ראיות חזקות לכך שאיראן סייעה למעברם של חברי אל־קאעדה אל אפגניסטן וממנה לפני 11 בספטמבר, וכי חלק מהם היו החוטפים העתידיים של 11 בספטמבר. קיימות גם ראיות נסיבתיות לכך שפעילים בכירים של חיזבאללה עקבו מקרוב אחר נסיעתם של כמה מחוטפי ה"שריר" העתידיים האלה לאיראן בנובמבר 2000. עם זאת, איננו יכולים לשלול את האפשרות של צירוף מקרים יוצא דופן — כלומר, שחיזבאללה התמקד למעשה בקבוצה אחרת של אנשים שנסעו מסעודיה באותו פרק זמן, ולא בחוטפים העתידיים."

"לא מצאנו ראיות לכך שאיראן או חיזבאללה ידעו על התכנון של מה שהפך לימים לפיגועי 11 בספטמבר. בעת מעברם דרך איראן, ככל הנראה גם פעילי אל־קאעדה עצמם לא היו מודעים לפרטים הספציפיים של המבצע העתידי שלהם."

"לאחר 11 בספטמבר ביקשו איראן וחיזבאללה להסתיר כל ראיה קודמת לשיתוף פעולה עם מחבלים סונים הקשורים לאל־קאעדה. גורם בכיר בחיזבאללה הכחיש כל מעורבות של הארגון ב־11 בספטמבר. אנו סבורים שנושא זה מחייב חקירה נוספת מצד ממשלת ארה"ב." [13]

[1] Patterns of Global Terrorism—2003 (וושינגטון: מזכיר המדינה והמתאם למאבק בטרור, מחלקת המדינה האמריקנית, אפריל 2004). [2] "לוס אנג'לס טיימס", 12 בספטמבר 2004. [3] "A Turning Point? George W. Bush, John Kerry and American Policy toward Iran", ג'ון ר' בולטון, תת־מזכיר המדינה לבקרת נשק וביטחון בין־לאומי, נאום במכון הדסון, וושינגטון, 17 באוגוסט 2004. [4] 9-11 Commission Report (וושינגטון: הוועדה הלאומית לחקר מתקפות הטרור על ארצות הברית, 22 ביולי 2004). [5] "וושינגטון פוסט", 28 ביוני 1997. [6] "The Foundation of the New Terrorism", 9-11 Commission Report, עמ' 60. [7] שם, עמ' 61. [8] "Al Qaeda Aims at the American Homeland", שם, עמ' 169. [9] מזכירת המדינה מדלן ק' אולברייט, דברים בפני המועצה האמריקנית־איראנית, 17 במרץ 2000. [10] "כריסטיאן סיינס מוניטור", 19 באפריל 2004. [11] "Progress Report on the Global War on Terrorism", הבית הלבן, ספטמבר 2003. [12] CNN.com, 17 בספטמבר 2002. [13] "The Attack Looms", 9-11 Commission Report, עמ' 240–1.