האם רשת חאג' חאמד היא הרשת החמושה החשאית ביותר של איראן בעיראק?

ראש ממשלת עיראק עלי א-זיידי הבטיח לנשיא דונלד טראמפ, בפגישתם בבית הלבן ב־14 ביולי 2026, שממשלתו תכפיף את כל הנשק לשליטת המדינה. הוא התעקש שבגדאד לא תשלים עם שום גוף חמוש מחוץ למוסדות המדינה אחרי 30 בספטמבר 2026. אלא שהאתגר שעומד כעת בפני זיידי עשוי להיות שונה מזה שהתחייב לפתור. איראן, כך נראה, בונה רשת שאינה נשענת עוד על המיליציות הגדולות שהגדירו את השפעתה בעיראק בעשור האחרון.

שלושה מפקדים בפלגים עיראקיים המזוהים עם איראן אומרים כי קולונל חאמד עבדאללהי ממשמרות המהפכה האסלאמית, המוכר בחוגים העיראקיים בכינוי חאג' חאמד, מפקח על תאים המורכבים מלוחמים שנלקחו ממיליציות מרכזיות. הם פועלים בלי אישור מפקדיהם המקוריים, אך מדווחים ישירות אליו.

משרד האוצר האמריקאי הגדיר את עבדאללהי ב־2011 קצין בכיר בכוח קודס, ומסר כי תיאם היבטים של המזימה להתנקש בשגריר סעודיה עאדל אל־ג'ביר בוושינגטון, די.סי., בעת שפיקח על גורמים שהיו מעורבים בתכנון. אחרי מותו של קאסם סולימאני קשרו מחקרי ביטחון עוזר המוכר בשם "חאג' חאמד" לקבוצות עיראקיות קטנות יותר, ובהן al-Warithuun, שחבריה נסעו לאיראן להכשרה.

תקיפה אמריקאית על בית ברובע ג'אדריה בבגדאד במרץ 2026 החזירה את השם למוקד. מקורות עיראקיים מסרו לאחר מכן כי עבדאללהי נכח במקום, שרד, ומאז חדל להגיע לפגישות פומביות, בעוד ההוראות המשיכו לעבור דרך סגניו. דיווחים אחרים רמזו כי גורם נוסף בכוח קודס, חאמד נאסרי, עשוי היה להיות בין המטרות, וכך נותרו כמה פרטים שנויים במחלוקת.

הרפובליקה האסלאמית הקימה גם שלושה או ארבעה תאים בדרום עיראק, ובכל אחד מהם כעשרה לוחמים. מקורות עיראקיים ייחסו לתאים האלה לפחות שבע התקפות על סעודיה, כווית ואיחוד האמירויות בין 20 באפריל ל־17 במאי 2026. חלק מהחברים הגיעו מן ההתנגדות האסלאמית בעיראק, אך התאים עקפו את הנהגת המיליציות ותקשרו ישירות עם משמרות המהפכה האסלאמית.

מקורות ביטחון עיראקיים דיווחו גם על הפעלה מחדש של "חדר איראן", או "חדר א־שרע", שהוקם ב־2025 כחלק מתוכנית שנועדה להפיל את הממשלה החדשה בסוריה בראשות אחמד א-שרע. המשימה הוסטה בהמשך לעבר המפרץ הפרסי, לפי אותם מקורות, ואיגדה פעילים עיראקיים המזוהים עם איראן וחות'ים, ככל שגברו המתחים סביב מצרי הורמוז ובאב אל־מנדב.

המתקפה על צינור הנפט הסעודי מזרח־מערב ב־10–11 בספטמבר 2026 העלתה את הסוגיה לקטגוריה חדשה. גורמים סעודים מסרו כי הכטב"מים שוגרו מעיראק. חקירה עיראקית אישרה זאת, והובילה להדחת גורמי ביטחון במחוז מייסאן ולמבצעים לאיתור משגרי השיגור.

השימוש המדווח בכטב"מים ארוכי־טווח מדגם שאהד־136 חשוב. מחקרי ביטחון מצביעים על כך שהמערכת לא הייתה נפוצה בארסנלים של המיליציות העיראקיות המסורתיות, וכי מערכות איראניות חדשות יותר נכנסו לעיראק רק במהלך מלחמת 2026. ייתכן שטהראן מאבדת כעת אמון גם במיליציות המסורתיות עצמן. התקיפה בג'אדריה הוכיחה שיריביה של איראן מסוגלים לחדור לרשתות הסובבות יועצים בכירים ולפגישות בתוך בגדאד, ומכאן האפשרות שטהראן רואה יותר ויותר במבני המיליציות הוותיקים מבנים שנפרצו. אם המערכות הרגישות ביותר שלה מוחזקות כעת בתוך תאים קטנים הקשורים ישירות למשמרות המהפכה האסלאמית, ייתכן שאיראן מצמצמת את תלותה בשותפים שבביטחון הפנים שלהם היא כבר אינה בוטחת במלואו.

תגובת בגדאד נותרה ברובה תגובתית: חקירות, מעצרים, הדחות, סגירת גבולות ותפיסות אחרי מתקפות. אף אחת מהן לא מנעה מבצעים חוזרים משטח עיראק.

מעניין יותר הוא המקום שממנו מגיע חלק גדול מהמידע על רשת חאג' חאמד: מקורות בתוך מוסדות הביטחון של עיראק עצמה. ייתכן שלבגדאד אין בעיית מודיעין. נראה ששירותיה יודעים הרבה על הרשת ועל הנהגתה. השאלה הקשה יותר היא אם זיידי מוכן ומסוגל לעבור ממשא ומתן עם ראשי המיליציות העיראקיות להתמודדות עם מבנה הקשור ישירות למשמרות המהפכה האסלאמית ונועד לעקוף אותם.

זיידי שוהה בניו יורק לרגל עצרת האו"ם הכללית, ושם נעשים מאמצים לתאם פגישה נוספת עם טראמפ. הפגישה הראשונה ביניהם הניבה הבטחה להכפיף את הנשק לשליטת המדינה. הפעם מגיע זיידי אחרי התקפות חדשות על סעודיה ואחרי הופעתה של רשת חמקמקה יותר מהמיליציות שהבטיח לפרק מנשקן. השאלות יהיו אם לבגדאד יש תוכנית בת־ביצוע מול המודל שמחליף כעת את הישן, ואם טראמפ יקבל הבטחות חדשות אחרי שזיידי סירב או לא הצליח לעמוד בהבטחתו הראשונה.