ירדן נלחמת באיראן ובאחים המוסלמים — ועל וושינגטון לשים לב

ב־2 בנובמבר 2026 פתח המלך עבדאללה השני את מושב הפרלמנט הירדני, עשרה ימים אחרי שחמושים הרגו תשעה מתאבלים ופצעו 34 בהלוויה בכנסייה היוונית־אורתודוקסית ע"ש גאורגיוס הקדוש בהמוד, כפר במחוז כרכ. המלך כינה את הרוצחים "ח'וארג'", הכינוי הישן למי שמוציאים עצמם מכלל האמונה, ואמר למחוקקים שאין להם מקום בירדן, "לא עכשיו ולא לעולם". מאז הואשמו שלושה חשודים בעבירות טרור.

כך ננעלה שנה קשה עבור הממלכה. מאז 2025 לא עשתה שום מדינה ערבית יותר נגד שני הכוחות המאיימים על האינטרסים האמריקאיים בלבנט: הרפובליקה האסלאמית של איראן והאחים המוסלמים. וושינגטון שמה לב לכך בעיקר באמצעות חוקי התקציב שלה. היא צריכה לשים לב לכך גם באסטרטגיה שלה.

מאז פרצה המלחמה ב־28 בפברואר, איראן מתייחסת לירדן כאל אויב. בחמשת השבועות הראשונים בלבד שיגרה 161 טילים ו־120 כטב"מים לעבר מטרות בתוך הממלכה. חיל האוויר ומערכות ההגנה האווירית של ירדן הפילו 261 מתוך 281. בין 9 ל־25 ביולי הם הפילו עוד 70 טילים בליסטיים ו־25 כטב"מים. ב־9 בספטמבר יירטו 18 מתוך 20. בירדן שוהים כ־4,000 חיילים אמריקאים, והאש האיראנית ניחתה גם עליהם. ביולי נהרגו שלושה חיילים אמריקאים בתקיפות איראניות על בסיס חיל האוויר מופק א־סלטי. בספטמבר תקיפה נוספת שם פגעה במטוס A-10 ובכשמונה מטוסי F-15. תשובת משמרות המהפכה האסלאמית הייתה אולטימטום: לגרש את האמריקאים או לספוג "תגובה מוחצת". האמריקאים עדיין שם.

הגאוגרפיה מסבירה את גובה ההימור. מדבר מזרח ירדן גובל בעיראק, שם נתיבי ההברחה דרך הג'זירה והבאדיה נשלטים בידי מיליציות הנאמנות לאיראן, כפי שמצא מחקר של קרן קונרד אדנאואר באוקטובר. הגבול הצפוני עם סוריה היה במשך שנים שער מרכזי לקפטגון ולנשק שזרמו דרומה. הגבול המערבי משתרע לאורך ישראל והגדה המערבית. ירדן שתתערער תעניק לטהראן מסדרון מבגדאד ועד נהר הירדן.

התוכניות האיראניות לגבי ירדן קדמו למלחמה. במרץ 2024 עצרו כוחות הביטחון הירדניים חברי חוליה של האחים המוסלמים הקשורה לזרוע הצבאית של חמאס, שקיבלה נשק ממיליציות בחסות איראן בסוריה, כפי שדיווחה רויטרס. המטרה הייתה המונרכיה עצמה. זו הנקודה שוושינגטון ממשיכה להחמיץ. בירדן, טהראן והאחים המוסלמים אינם שני תיקים. הם תיק אחד.

ב־15 באפריל 2025 הודיעה ירדן על מעצרם של 16 חברי האחים המוסלמים, שאומנו ומומנו בלבנון והקימו מפעל לייצור רקטות וכטב"מים. רקטה אחת הייתה מוכנה לשיגור. שמונה ימים לאחר מכן הוציאה הממשלה את התנועה אל מחוץ לחוק והחרימה את משרדיה ונכסיה.

אחר כך הלכו בעקבות הכסף. ביולי 2025 דיווחו החוקרים כי האחים המוסלמים גייסו יותר מ־30 מיליון דינר, כ־42 מיליון דולר, וחלק ניכר מהסכום הגיע מתרומות שנאספו למען עזה. רק כ־1 אחוז הגיע לערוצי הסיוע הרשמיים של ירדן. השאר, כך לדברי התביעה, מימן פוליטיקאים, מערכות בחירות ונכסים בחו"ל. ב־25 באוקטובר גזר בית משפט ירדני את דינם של שבעה מראשי האחים המוסלמים, ובהם המפקח הכללי לשעבר מוראד אל־עדאילה. חמישה, ובהם ראש מערך הכספים אחמד אל־זרקאן, נידונו לשלוש שנים.

וושינגטון הלכה בעקבות עמאן, לא להפך. ב־13 בינואר 2026 הגדיר משרד האוצר האמריקאי את האחים המוסלמים הירדנים כ"ארגון טרור גלובלי מיוחד" בשל תמיכתו החומרית בחמאס, תוך שהוא מפנה לתיקי הרקטות, חומרי הנפץ והכטב"מים שירדן כבר הגישה.

המלאכה לא הושלמה. הזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים, חזית הפעולה האסלאמית, זכתה ב־31 מתוך 138 מושבים ב־2024. היא שורדת כמפלגת אל־אומה אחרי שוועדת הבחירות הורתה לה לזנוח שם שהפר את האיסור על מפלגות דתיות, ובספטמבר בחרה במועאד אל־ח'ואלדה, דובר ותיק של האחים המוסלמים, לעמוד בראשה. עמותות צדקה הקשורות לתנועה עדיין פועלות.

הקונגרס היה נדיב. מזכר ההבנות מ־2022 מחייב את וושינגטון לפעול להקצאת 1.45 מיליארד דולר בשנה עד 2029. הקונגרס הקציב סכום שיא של 2.1 מיליארד דולר לשנת התקציב 2026, והצעת החוק שעברה בבית הנבחרים לשנת 2027 תואמת את הסכום. כשחבר הקונגרס תומס מאסי (רפובליקני, קנטקי) ביקש ביולי לנתק את ירדן לחלוטין, דחה אותו בית הנבחרים ברוב של 421 מול שישה.

כסף אינו אסטרטגיה. משרד האוצר הגדיר את האחים המוסלמים כארגון, אך לא את האנשים ועמותות הצדקה שמניעים את כספיו. חצי מיליארד הדולר שהוקצו בהצעת חוק ההגנה של בית הנבחרים לכוחות המזוינים של ירדן עדיין אינם חוק. ובעוד קטאר מתווכת בהסכם אמריקאי־איראני שמרכזו אורניום ומצרי הורמוז, למדינה שספגה מאות טילים וכטב"מים איראניים אין מקום סביב השולחן.

שלושה דברים חייבים לבוא בעקבות זאת. ראשית, על הקונגרס לחוקק את סכומי 2027, ובכללם עד 500 מיליון דולר לכוחות המזוינים של ירדן ולא פחות מ־150 מיליון דולר לביטחון גבולותיה. על הממשל לפתוח במשא ומתן על מזכר הבנות חדש שבמרכזו הגנה אווירית והגנה מפני טילים. מיירטי ירדן הגנו השנה על חיילים אמריקאים. לשלם על עוד כאלה אינו צדקה.

שנית, על משרד האוצר להשלים את מה שהחל בינואר. עליו לנקוב בשמות המממנים של האחים המוסלמים הירדנים ועמותות הכיסוי שלהם, בהסתמך על הראיות שהתביעה הירדנית כבר הניחה בפני בית משפט, ולהקפיא את מה שברשותם בהישג יד אמריקאי.

שלישית, כל הסכם עם טהראן צריך לדרוש הפסקת התקיפות נגד ירדן והפסקת הברחת הנשק דרך גבולותיה בידי איראן והמיליציות שלה. על וושינגטון גם לתמוך בתיאום הגבולות שהחלו בו עיראק, ירדן וסוריה באוגוסט, במודיעין ובאמצעי תצפית שהממלכה אינה יכולה לרכוש לבדה. הסכם שישקיט את המפרץ ויותיר את ירדן חשופה רק יעתיק את המלחמה.

ירדן הפילה את טילי איראן, כלאה את מממני האחים המוסלמים ושמרה על חיילים אמריקאים על אדמתה תחת אש. בינואר יוביל כותב שורות אלה משלחת של פורום המזרח התיכון לעמאן. ירדן עשתה את חלקה. על וושינגטון לעשות את שלה.