מרוקו צריכה לשגר צעדה ירוקה חדשה לסעוטה ולמלייה

ב־1975 ניסתה ספרד נואשות להיאחז בקולוניה בסהרה המערבית, שאותה כבשה עשורים קודם לכן, או לכל הפחות להפוך אותה למדינת חסות באמצעות הצבת מנהיגים שנבחרו בקפידה — גם אם לא היתה להם שום לגיטימציה מקומית.

המלך חסן השני טרף למדריד את הקלפים. ב־6 בנובמבר 1975 צעדו כ־350 אלף מרוקאים לא חמושים אל תוך הסהרה. הם נופפו בדגלי מרוקו ונשאו את הקוראן. הכוחות הספרדיים עמדו מנגד. קצת יותר משבוע לאחר מכן חתמה ספרד על הסכמי מדריד, שבהם הסכימו ספרד, מרוקו ומאוריטניה לכבד את עמדות האוכלוסייה המקומית. ספרד הסכימה לסגת מן השטח עד סוף פברואר שלאחר מכן.

ההיסטוריה עמדה לצד חסן השני. האזור היה מרוקאי במשך יותר מאלף שנים לפני הגעת האימפריה הספרדית. למרוקאים יש מחלוקות פנימיות רבות, אבל הריבונות על שטחים שקולוניסטים אירופים תפסו אינה אחת מהן. בעבר שטר ה־100 דירהם המרוקאי הנציח את הצעדה הירוקה.

המלך מוחמד השישי נשען על מורשת הצעדה הירוקה באמצעות ניהול הסהרה. במונחי השקעה לנפש, הסהרה מקבלת יותר השקעה ממשלתית בבתי ספר ובתשתיות אחרות מאשר אזורים אחרים במרוקו. דחלה ולעיון הן מודל לפיתוח עירוני בר־קיימא. סהראווים הכלואים בידי חזית הפוליסריו, שריד של המלחמה הקרה שאלג'יריה עדיין מטפחת, נמלטים מטינדוף בכל הזדמנות, עד כדי כך שהפוליסריו מחזיקה בבני משפחה כבני ערובה כדי למנוע בריחה למרוקו.

כשראש הממשלה הסוציאליסטי של ספרד, פדרו סנצ'ס, מאמץ את שפת הדה־קולוניזציה, מוחמד השישי צריך להשיב לעצמו את רוח הצעדה הירוקה כדי להשלים את גירוש הקולוניסטים הספרדים מאדמת מרוקו. סעוטה ומלייה אולי עיירות קטנות יחסית, אבל הן מייצגות ראשי חוף בלתי לגיטימיים והן ביתם של כ־170 אלף מתנחלים ספרדים. הן נקודת תורפה לביטחון האירופי, שכן מהגרים אפריקאים מסתערים בקביעות על הגדר כדי לבקש מקלט.

המרוקאים צריכים להתכנס, לשלוח דחפורים אל הגבול ואז להיכנס לסעוטה ולמלייה לא חמושים כדי להניף את הדגל. סנצ'ס והעיתונות הספרדית יגעו, אבל אין להם עילה לפעול. גם NATO לא, לצורך העניין, אפילו אם כוחות מרוקאים ייכנסו לעיירות כדי להשיב את הסדר ולארגן את שילוח המתנחלים מעבר למצר גיברלטר, בחזרה לספרד.

NATO היא ברית הגנה הדדית המבוססת על חברות ועל גיאוגרפיה. סעיף 5 באמנת היסוד שלה קובע: "הצדדים מסכימים כי התקפה מזוינת נגד אחד מהם או יותר באירופה או בצפון אמריקה תיחשב התקפה נגד כולם...". סעיף 6 מפורש: "לצורך סעיף 5, התקפה מזוינת על אחד הצדדים או יותר נחשבת כוללת התקפה מזוינת על שטחו של כל אחד מן הצדדים באירופה או בצפון אמריקה... או על האיים שבתחום שיפוטו של כל אחד מן הצדדים באזור צפון האטלנטי מצפון לחוג הסרטן". לא סעוטה, לא מלייה ולא האיים הקנריים יפעילו תגובה של NATO, בדיוק כשם ש־NATO לא תידרש להגיב על התקפה בהוואי או בפוארטו ריקו.

סנצ'ס צריך לעשות את הדבר הנכון: לממש את הרטוריקה האנטי־קולוניאלית שלו ולסיים את הכיבוש הספרדי באפריקה. בינתיים, הרשויות בקאדיס צריכות להתחיל בהיערכות לקליטת המתנחלים הספרדים העקורים, בין שמדריד תסכים לכך ובין שלא.