מנהיגים מוסלמים משבחים את ממדאני ואל-סייד בכנס ISNA
הדוברים הטיחו האשמות ב"רצח עם" וב"איסלאמופוביה" כדי ללבות את קהל התומכים לקראת בחירות האמצע
ראשי כמה מארגוני הסנגור והמעורבות האזרחית המוסלמיים הבולטים בארה"ב ניצלו פאנל בכנס השנתי ה־63 של האגודה האסלאמית של צפון אמריקה (ISNA) בדטרויט, מישיגן, שנערך בסוף שבוע של חג העבודה, כדי לדחוף את הקהילה להתגייסות פוליטית עמוקה יותר. שוב ושוב הוצגו זוהראן ממדאני מניו יורק ועבד אל-סייד ממישיגן כתבנית לנסיקה פוליטית מוסלמית.
המושב, שכותרתו "להשמיע את הפגיעוּת באמצעות נוכחות אזרחית", כינס את סלאם אל-מראיאתי, נשיא ומייסד־שותף של המועצה לענייני ציבור מוסלמיים (MPAC); מוחמד גולה, מנכ"ל זמני של Emgage USA; חוסאם עיילוש, מנהל סניף לוס אנג'לס של המועצה ליחסי אמריקה־אסלאם (CAIR); המופתי ואסים ח'אן, דיקן ומנהל של קרן ISRA שמושבה בטקסס; ואמירה אלע'ווייבי, לשעבר הנציגה המיוחדת של קנדה למאבק באיסלאמופוביה.
ל-ISNA היסטוריה מוסדית מטרידה, שמעלה סימני שאלה לגבי המניעים לקריאת הפאנל לעלייה פוליטית. הארגון עצמו הוזכר במסמך אסטרטגי של האחים המוסלמים משנת 1991, שנתפס בידי ה-FBI ב-2004 והוגש לאחר מכן כראיה במשפט מימון הטרור של קרן ארץ הקודש ב-2007. המסמך תיאר את המיזם הצפון־אמריקני של הארגון כ"תהליך ג'יהאד ציוויליזציוני" שנועד לפעול "מבפנים" כדי לחתור תחת מוסדות המערב — ו-ISNA מופיעה בו ראשונה ברשימת "ארגוני ידידינו". מזכרים של ה-FBI מסוף שנות השמונים, שסיווגם הוסר, מצאו באופן דומה כי דמויות הקשורות לאחים המוסלמים הגיעו ל"תפקידי הנהגה" בתוך ISNA ובנאמנות האם שלה, הנאמנות האסלאמית הצפון־אמריקנית, ובכך נקלעו לעמדה שמאפשרת להם לכוון את פעילותם של מוסלמים ברחבי ארה"ב. ISNA דחתה כל אפיון כזה, ותיארה את הטענות כתרגיל ב"אשמה מכוח קרבה".
את הפאנל הנחה מוזמיל אחמד, רופא ממישיגן, שכבר בפתיחה קבע טון לעומתי. המושב, אמר, יעסוק ב"אסטרטגיות לשיפור המעורבות האזרחית והכוח האזרחי שלנו בקהילה הזאת" וב"דרכים למנוע מחלק מהאנשים שמעכבים אותנו".
השעה שלאחר מכן נשענה על שתי טענות שחזרו שוב ושוב: "רצח עם" בעזה הממומן בכספי משלמי המסים האמריקנים, ו"איסלאמופוביה" בשיא כל הזמנים, גרועה בהרבה מזו שהייתה לאחר ה-11 בספטמבר. שתי ההאשמות הוצגו כהוכחה שלקהל אין ברירה אלא להתגייס ולהילחם בחזרה.
גולה פתח כשהציג שנתיים של פעילות אלקטורלית מוסלמית כ"הישגים מדהימים", ומנה את השפעת הקהילה באמצעות מסעות "נטשו את ביידן" (Abandon Biden) ו"בלתי מחויבים" (Uncommitted) במרוץ לנשיאות ב-2024. כראיה הצביע על הפאנל הרשמי הראשון אי־פעם בנושא זכויות אדם פלסטיניות בוועידה הלאומית הדמוקרטית באותה שנה, ועל חמישה מוסלמים אפרו־אמריקנים שזהותם לא נמסרה ושנאמו באותה ועידה. בלי לנקוב בשמותיהם, הזכיר גם את הזהות המוסלמית של בוץ' וֶר ומלינה עבדאללה — מועמדי מפלגת הירוקים והמועמדת העצמאית לסגנות הנשיאות — כהוכחה להשפעה ההולכת וגדלה במהירות של הקהילה בפוליטיקה האלקטורלית האמריקנית.
"האופן שבו אנחנו מגדירים הצלחה אינו בהכרח בשאלה אם ניצחנו בבחירות", אמר. "האופן שבו אנחנו מגדירים הצלחה הוא ההשפעה שאנחנו מסוגלים ליצור באבני הבניין שמהן אנחנו בונים הלאה".
אחר כך פנה לראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני, שלטענתו בדצמבר 2024 "היה סביב אחוז אחד בסקרים", לפני שניצח במרוץ לראשות העירייה בנובמבר 2025. "הם אמרו שהוא לא יוכל, והוא עשה את זה", אמר גולה, והוסיף כי ילדים מוסלמים "ראו מישהו שנראה כמוהם ונשמע כמוהם". לדבריו, ריצתו הכושלת של אל-סייד לתפקיד המושל ב-2018 זרעה דור שלם של מועמדים ופעילי מטות.
ברמיזה לבחירות האמצע הקרובות בנובמבר סיים את דבריו: "זה חשוב במיוחד, כי כשאנחנו נכנסים ל-2026 כבר ניצחנו בכל כך הרבה מרוצים ויצרנו כל כך הרבה השפעה, עד שהנרטיב שלנו משמש כאסטרטגיה נגדנו. אנחנו עדיין בחזית. ההשפעה הזאת היא הכוח שאנחנו בונים".
עיילוש מ-CAIR בלוס אנג'לס כינה את ניצחונו של ממדאני "מומנטום יפהפה", ושב ודחק בנוכחים להפוך את המעורבות האזרחית ל"חלק מהתרבות" של הקהילה המוסלמית: "המשיכו להצביע. המשיכו להתמודד על משרות ציבוריות. המשיכו לתמוך בהצעות חוק. המשיכו לבנות קואליציות". כשהציג את המעורבות האזרחית כחובה דתית, אמר: "זו פקודה, זה ציווי. אתם אוסרים את הרע, ואתם מאמינים באללה. אתם עושים זאת מתוך מניע לא אנוכי, כדי לשרת את אללה. אנחנו אומה (הקולקטיב המוסלמי העולמי) עם תכלית. אין לנו צורך לפתח, לחשוב, להמציא תכלית. התכלית הזאת ניתנה לנו, הוטלה עלינו בידי אללה דרך אמונתנו".
עיילוש גם הנחה את הנוכחים ללחוץ על האימאמים ועל הנהלות המסגדים שלהם עד שההשתתפות בבחירות תהפוך לחלק קבוע מהחיים הדתיים, והזהיר כי "ההצבעה היא ההתחלה, לא הסוף". הוא טען כי דעת הקהל האמריקנית התהפכה באופן מכריע נגד ישראל, וכי הזדהות עם ארגון הלובי הפרו־ישראלי, הוועד האמריקני־ישראלי לענייני ציבור (AIPAC), הפכה כיום לנטל אלקטורלי עבור מועמדים.
המופתי ח'אן קרא לארגונים כמו ISNA להעסיק ולממן אימאמים ברחבי ערי אמריקה, כדי לטפח קשרים עם נבחרי ציבור.
כיצד השפיע ה-11 בספטמבר על השאיפות הפוליטיות של המוסלמים
אל-מראיאתי גרס כי על המוסלמים להיות "סביב השולחן" ולא "לקבל את הפירורים מהשולחן ולהגיד תודה". הוא תיאר את ה-11 בספטמבר במונחים אישיים — הוא היה בדרכו לפגישה בבית הלבן, שבה היה צפוי הנשיא ג'ורג' ו' בוש למנות מוסלמי לממשלו, כאשר הגיעה הידיעה על המטוס הראשון שפגע במגדל הצפוני.
המילים "טרור" או "מחבל" לא הופיעו בשום מקום בתיאורו. הוא סיפר כיצד ראה את "המטוס השני פוגע במגדל השני", ועבר ישירות למחיר הפוליטי שהטרגדיה גבתה מקהילתו שלו. "הכול התמוטט באותו רגע", אמר. "מגדלים התמוטטו. אמריקה התמוטטה. התמימות שלנו התמוטטה. הכוח הפוליטי שלנו התמוטט".
הפגישה עם הנשיא, הסביר, הייתה יעד של המועצה האמריקנית לתיאום פוליטי מוסלמי, ברית של ארגוני סנגור מוסלמיים, שדחפה ל"ייצוג מוסלמי, החל מהבית הלבן" — דבר שהנשיא בוש "הסכים לו". "כמובן שזה לא קרה, אבל זה חלק מהתוכנית", הודה.
אלע'ווייבי חתמה את דבריה באזהרה: "אם לא נשתתף, אחרים ימלאו את החלל הזה".