הכרה בסומלילנד תהיה תשובתו הניצחת של טראמפ לאילהאן עומר

הנשיא דונלד טראמפ ייפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ב־29 בדצמבר 2025, אך נשיא ארה"ב נראה מסויג מהכרה בסומלילנד, כפי שעשתה ישראל ב־26 בדצמבר.

טראמפ צריך לשקול זאת מחדש. מטעמי ביטחון לאומי אמריקני, אך גם בשעה שהוא נאבק בשחיתות הסומלית המשתוללת במינסוטה ובמאמציה של חברת הקונגרס אילהאן עומר לחתור תחת מדיניותו שלו בנושאי סיוע והגירה, אין תגובה טובה יותר מהכרה בעצמאות סומלילנד.

ארצות הברית הכירה לזמן קצר בעצמאות סומלילנד ב־1960, לפני שהמדינה התאחדה עם סומליה האיטלקית כדי להקים את מה שהפך לסומליה. הנישואים הללו התפרקו ב־1991, אך כמו בן־זוג לשעבר שאינו מרפה, מוגדישו מסרבת מאז לשחרר את סומלילנד. ובכל זאת, יש תקדימים רבים לאיחודים ולקונפדרציות שהתפרקו. ברית המועצות התפרקה. כך גם יוגוסלביה. אריתריאה פרשה מאתיופיה ודרום סודאן נפרדה מסודאן. וגם אין בפירוק ובהיפרדות כדי להפוך אלימות לבלתי נמנעת. מצרים וסוריה הקימו את הרפובליקה הערבית המאוחדת בין 1958 ל־1971, ואז שבו להיות מדינות ריבוניות נפרדות. כך היה גם עם סנגל וגמביה, שקונפדרציית סנגמביה שלהן בין 1982 ל־1989 מעולם לא צלחה.

זו הסיבה שהתנגדות האיחוד האפריקני לעצמאות סומלילנד כה צבועה. למען האמת, כך גם רבות ממדינות ערב. קטר תומכת בסומליה, בעיקר בשל נטייתה האיסלאמיסטית, אך קטר עצמה הייתה מדינה בדלנית שפרשה מבחריין לפני יותר ממאה שנה.

בשעה שטראמפ ותומכיו מותחים ביקורת על מערך ההונאה הסומלי הנרחב ששדד את רשת הביטחון החברתי של מינסוטה, אל לו לבלבל בין התרבות הסומלית לזו של סומלילנד. ארגון השקיפות הבינלאומי מדרג את סומליה באופן עקבי בין המדינות המושחתות בעולם. עשרות מיליארדי דולרים של סיוע אמריקני החמירו את מצבה של סומליה, בכך שליבו שחיתות משבשת וטיפחו תרבות של זכאות. סומלילנד היא ההפך: מנותקת מסיוע בינלאומי, היא נאלצה לגייס כל דולר מבית, מהכנסות מכס, ולתת דין וחשבון על כל הקצאה, פשוט משום שמשאביה היו מצומצמים כל כך. במקום לקבל קצבאות, סומלילנד בנתה בסיס כלכלי ואקלים עסקי משגשג מתוך האפר של מסע ההשמדה שניהל מנהיג סומליה מוחמד סיאד בארה נגד שבט איסאק. היא עדיין אינה סינגפור של אפריקה, אבל הניחה את היסודות.

טראמפ נוטר טינה מיוחדת לחברת הקונגרס אילהאן עומר (ד־מינסוטה). "היא הייתה רוצה להפוך את ממשלת ארצנו לזהה למדינה שממנה באה: סומליה", הצהיר ב־2020.

יש ממש בביקורתו של טראמפ. שיוך שבטי ושיקולי תועלת מיידיים מעצבים את הנטיות הפוליטיות בסומליה. בעוד העיתונות האמריקנית חגגה את עומר כפורצת דרך, גם הסומלים חגגו את עלייתה. בעוד שאפילו סומלים מרימים גבה נוכח הנישואים הנטענים שלה לאחיה, הם התאכזבו מכך שלא ניצלה את מושבה בוועדת המשנה לענייני אפריקה בוועדת החוץ של בית הנבחרים כדי להפנות תשומת לב אמריקנית רחבה יותר לקרן אפריקה ולמאמץ ליישר את סומליה. במקום זאת, עומר הוכיחה את עצמה כפרובינציאלית ובלתי מסוגלת להשתחרר ממנטליות השבט שלה. בעודה מטיחה ביקורת בארצות הברית, היא האדירה את סומליה. בתוך סומליה עצמה היא הוכיחה שהיא פרטיזנית שבטית תקיפה, שביקשה לנצל את תפקידה הממשלתי כדי להיטיב עם פונטלנד בתוקפנותה נגד סומלילנד. למעשה, כשכוחות סומליים שהם שלוחי סין פלשו לסומלילנד, היא צידדה בבייג'ינג.

אם טראמפ באמת רוצה להדוף את עומר, עליו להפסיק לחבק את המדיניות הסומלית שהיא מקדמת בלהט כזה. תחת זאת, משהוא רואה שעומר וחברותיה לסיעה הפרוגרסיבית מעדיפות את מוגדישו, ובהמשך לכך גם את תומכיה האיסלאמיסטים והמפלגה הקומוניסטית הסינית, עליו לצדד בסומלילנד. כך הוא לא רק יטרוק את הדלת בפני האג'נדה השבטית ותפיסת העולם של עומר, אלא גם יוכל להחזיר לאמריקה את גדולתה תוך כדי כך.