מפרץ סודה: יוון הופכת נכס אסטרטגי לארה"ב

החלטת יוון להעביר סוללת הגנה אווירית מסוג פטריוט מקרפתוס לכרתים ממחישה את חשיבותה הגוברת של יוון באסטרטגיית הביטחון של ארצות הברית במזרח הים התיכון. אתונה מחזקת את מפרץ סודה, מתקן שבו חיל הים האמריקני חוכר בסיס, בשעה שהעימות עם איראן מציב דרישות חדשות בפני מתקנים אמריקניים ומערכי ההגנה של בעלות הברית ברחבי האזור.

המהלך הגיע בעקבות דיווחים שלפיהם איראן בחנה תקיפות אפשריות נגד מטרות אמריקניות בקפריסין ובבולגריה, כהיערכות למבצע צבאי אמריקני חדש אפשרי נגדה. ברשויות ביוון סבורים כי תקיפה ישירה נגד יוון אינה סבירה. ובכל זאת, עצם האפשרות שמתקנים אמריקניים בדרום־מזרח אירופה יהפכו למטרות שינתה את חישוביה של אתונה.

מפרץ סודה הוא יעד מתבקש. מיקומו בכרתים מקנה לכוחות האמריקניים גישה למזרח הים התיכון ומאפשר להם לפעול סמוך למזרח התיכון ולצפון אפריקה. הבסיס תומך בפעילות ימית ואווירית ומספק תמיכה לוגיסטית בעתות משבר אזורי.

משברים אחרונים העלו את ערכה של הגישה הזאת. סודה מספקת לארצות הברית נקודת הפעלה מחוץ למזרח התיכון, אך קרובה דיה כדי לתמוך במשימות שם. ספינות יכולות להשתמש במתקני המים העמוקים במקום, בעוד שמטוסים ואנשי צוות יכולים לעבור דרך כרתים בתקופות של מתיחות. כך מקבלת וושינגטון חלופה להסתמכות בלעדית על בסיסים הקרובים יותר לאזורי העימות. האיומים האחרונים העלו גם שאלה דחופה יותר: כיצד להגן על המתקנים שמאפשרים את הגישה הזאת.

אתונה מפעילה את יכולות ההגנה האווירית שלה כדי לספק חלק מן ההגנה הזאת. העברת סוללת פטריוט יוונית לכרתים מוסיפה אפוא ממד נוסף ליחסים שבדרך כלל נקשרו לשטח ולנגישות צבאית.

יתרה מזאת, העימות עם איראן אילץ את יוון לנהל מחויבויות צבאיות בזירות אחרות. ארבעה מטוסי קרב יווניים והפריגטה ניקיפורוס פוקאס נותרים בקפריסין, ואתונה אמרה כי תוכל לספק לבולגריה סיוע בהגנה אווירית אם סופיה תבקש זאת. הפריגטה קימון ערכה ביקור ראשון במתקני חיל הים בסודה ב־4 בספטמבר 2026, לאחר שנפרסה בקפריסין מוקדם יותר השנה. הביקור ממחיש כיצד משתלבת כרתים בנוכחות הצבאית הרחבה יותר של יוון במזרח הים התיכון.

יוון מחזיקה גם סוללת פטריוט בסעודיה מאז 2021 כדי להגן על הנמל ועל מתקני האנרגיה בינבוע. הכוחות היווניים שם השתמשו בעשרה טילי יירוט לפחות נגד טילים בליסטיים וכטב"מים. אתונה בוחנת כעת את הפריסה מדי חודש, כשהמנדט הנוכחי נמשך עד 30 בספטמבר 2026, וצפויה הארכה קצרה נוספת.

ההחלטה אינה עוסקת רק בשאלה אם להשאיר את הסוללה בסעודיה. יוון לוחצת על ריאד לסייע במימון שדרוג של מערכות הפטריוט שלה בעלות של כ־400 מיליון דולר, וכן להחליף טילי יירוט שנעשה בהם שימוש במהלך הפריסה. כשסוללת פטריוט נוספת מגינה כעת על סודה, והדרישות ממערך ההגנה האווירית היווני גוברות קרוב יותר לבית, יש לאתונה סיבה לשקול מחדש כמה זמן תוכל להחזיק אחת מסוללותיה מחוץ למדינה.

ליוון יש אמצעי הגנה אווירית מוגבלים, והביקוש להם גדל. עליה להגן על שטחה, ובמקביל לתמוך בקפריסין ובשותפות אזוריות אחרות ולהגן על תשתיות שמשמשות את הכוחות האמריקניים ואת כוחות בעלות הברית. ככל שהאיומים משתנים ברחבי האזור, אתונה חייבת להכריע היכן נחוצים האמצעים הללו יותר מכול.

להעברה מקרפתוס יש גם השלכות בים האגאי. טורקיה בירכה על הוצאת הפטריוט וקשרה זאת להתנגדותה למיליטריזציה של האיים היווניים. אתונה דחתה את הפרשנות הזאת. שר החוץ יורגוס יראפטריטיס אמר כי יוון היא שמחליטה היכן לפרוס את כוחותיה המזוינים, וכי היא עדיין מסוגלת להגן על שטחה.

מבחינת וושינגטון, פריסת הפטריוט מוסיפה רכיב נוסף ליחסים עם אתונה, שכן יוון משתמשת כעת במשאביה הצבאיים כדי לסייע בהגנה על מתקנים שמשמשים את הכוחות האמריקניים, בשעה שוושינגטון מבקשת מבעלות בריתה באירופה ליטול אחריות רבה יותר על ההגנה.