משמעות הסכם השותפות הכלכלית הודו־עומאן

הסכם השותפות הכלכלית המקיפה בין הודו לעומאן (CEPA) נכנס לתוקף ב־1 ביוני 2026. ההסכם נחתם ב־18 בדצמבר 2025 במוסקט, במהלך ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי. הוא מניח תשתית לשיתוף פעולה כלכלי ואסטרטגי הדוק יותר בין שתי המדינות.

התזמון חשוב, על רקע הטלטלה והשיבושים המתמשכים בתנועת כלי השיט באזור בעקבות המלחמה באיראן. מיצר הורמוז נותר אחד מצווארי הבקבוק הימיים בעולם, ודרכו עובר כרבע מהסחר העולמי בנפט המובל בים וכמעט חמישית מהסחר העולמי בגז טבעי נוזלי. כל שיבוש במסדרון הזה משליך על שוקי האנרגיה העולמיים ועל ביטחון האנרגיה של הודו, וגם על מעורבותה הרחבה באזור.

ההסכם חורג מהסכם סחר מסורתי. הוא כולל סחר בסחורות ובשירותים, השקעות, ניידות מקצועית, סחר דיגיטלי ושיתוף פעולה בשרשראות אספקה. אחד ממאפייניו הוא הפחתת מכסים וביטולם. במסגרת ה־CEPA הבטיחה הודו גישה ללא מכס ל־98.08% משורות המכס של עומאן, המכסות 99.38% מיצוא הודו לעומאן. הדבר יחזק את התחרותיות של מוצרים הודיים וירחיב את הזדמנויות היצוא בשוק העומאני.

שר המסחר והתעשייה הפדרלי פיוש גויאל הודיע על כניסת ההסכם לתוקף, והעריך כי הוא יהיה אבן דרך במשימתה של ניו דלהי ליצור נתיבים לשגשוג עבור סטודנטים, אמנים ובעלי מלאכה, נשים, חקלאים, דייגים ומיקרו־עסקים, עסקים קטנים ובינוניים — באמצעות פתיחת שווקים חדשים, הגדלת היצוא, משיכת השקעות והאצת יצירת מקומות עבודה. ההסכם חשוב גם משום שיספק הזדמנויות נוספות וישמש זרז להרחבת הסחר של הודו עם המפרץ הפרסי, מזרח אפריקה ושווקים נוספים במזרח התיכון.

לדברי מומחי תעשייה, ההסכם יוצר מסגרת למערכת יחסים החיונית לצורכי האנרגיה של הודו, במיוחד כל עוד הודו מוסיפה להיות תלויה ביבוא נפט גולמי, גז טבעי ופטרוכימיקלים.

ההסכם מגיע בשעה ששתי המדינות מבקשות לעגן חוסן בשרשראות האספקה ובהשקעות במפרץ הפרסי. הוא מקדם את מאמצי הודו לגוון את שרשראות האספקה ולבנות רשתות סחר עמידות יותר. הודו מציבה את עצמה כמרכז ייצור ושירותים, ועומאן מציגה את עצמה כשער לוגיסטי ואנרגטי במסגרת חזון 2040. צפוי שעומאן תתפתח למרכז אסטרטגי לייצור, לוגיסטיקה ויצוא חוזר עבור עסקים הודיים המבקשים גישה רחבה יותר לשווקי המזרח התיכון.

גם הגיאוגרפיה האסטרטגית של עומאן מוסיפה ערך. חלק גדול מקו החוף שלה נמצא מחוץ למיצר הורמוז, ונמלים כמו דוקם, סלאלה וסוחאר ממלאים תפקיד הולך וגדל כמרכזי לוגיסטיקה, שינוע ותעשייה — ובכך מצמצמים את פגיעותה של הודו. מיקומה של עומאן לאורך נתיבי שיט מרכזיים, יחד עם הגישה של הודו למתקנים בנמל דוקם לצורכי לוגיסטיקה ותמיכה ימית, מחזקים את נוכחותה של ניו דלהי במערב האוקיינוס ההודי. ה־CEPA מוסיף ממד כלכלי למערכת היחסים האסטרטגית הזאת.

ההסכם חשוב גם משום שעומאן היא שותפה מייצבת באזור ומקיימת קשרים טובים עם כל המדינות היריבות באזור, כמו ארה"ב, ישראל, מדינות ערביות אחרות במפרץ ואיראן.

ההסכם יכול לשמש זרז למעורבותה הרחבה יותר של הודו במזרח התיכון. אף שעומאן אינה חלק מהמסדרון הכלכלי הודו־מזרח התיכון, הרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי של הודו עם עומאן יכולה להשלים מאמצי חיבוריות רחבים יותר הקשורים למסדרון. עומאן יכולה גם לתפקד כצומת אסטרטגי ולתמוך בשותפויות המתגבשות האלה. היציבות של עומאן הופכת אותה לעוגן שימושי להתרחבות הכלכלית והדיפלומטית של הודו באזור.