המלחמה עלולה לשבור את הכלכלה הטורקית

התוכנית הטורקית להעלות את מחירי האנרגיה, על רקע ההסלמה במלחמה באיראן, חושפת חולשה מבנית בצומת שבין ביטחון אנרגטי, אינפלציה ויציבות מקרו־כלכלית. ככל שסיכוני האספקה גוברים והתלות בייבוא מתהדקת, אנקרה ניצבת מול פגיעוּת מתמשכת שתעצב את התוצאות הכלכליות הרבה מעבר למשבר הנוכחי.

המלחמה שיבשה תשתיות אנרגיה והגבירה את הסיכונים לאורך נתיבי מעבר כמו מיצר הורמוז. מחירי הנפט זינקו מעל 100 דולר לחבית, כביטוי למגבלות היצע ולסיכון גאופוליטי הולך וגובר. ההתפתחויות הללו מכות בלב המודל הכלכלי של טורקיה, הנשען על אנרגיה מיובאת. האינפלציה בטורקיה נותרה סביב 31 אחוזים, ובמקביל אי־ודאות מדיניות וחוסר איזון חיצוני מוסיפים להעיק על אמון המשקיעים.

טורקיה מייבאת כ־90 אחוזים מן האנרגיה שלה, ולכן היא מן הכלכלות החשופות ביותר בקרב השווקים המתעוררים הגדולים. ייבוא האנרגיה נטו שווה ערך ל־3.5–4.5 אחוזים מן התוצר המקומי הגולמי, עם חשבון שנתי של 60–65 מיליארד דולר. בשנים 2024–2025 סיפקה איראן כ־14 אחוזים מייבוא הגז הטבעי של טורקיה, בעוד רוסיה ואזרבייג'ן סיפקו 37 אחוזים ו־21 אחוזים, בהתאמה. רוסיה אחראית לכ־60 אחוזים מייבוא הנפט הגולמי של טורקיה; הייצור המקומי מכסה פחות מ־10 אחוזים מן הביקוש לנפט.

המלחמה הנוכחית העצימה את הסיכונים הללו. תקיפות על מתקנים כמו שדה הגז דרום פארס ובית הזיקוק בעסלויה, לצד שיבושים בתנועת הספנות, צמצמו את התפוקה האזורית ודחפו את מחיר נפט הברנט מכ־70 דולר לשיאים של כמעט 120 דולר לחבית, לפני שהתייצב מעל 100 דולר. גם מחירי הגז באירופה זינקו. מבחינת טורקיה, ההשפעה מיידית: עלויות ייבוא גבוהות יותר מחלחלות ישירות למחירי הדלק, לתעריפי החשמל ולתשומות תעשייתיות.

ההשפעה המקרו־כלכלית ניכרת. כל עלייה של 10 דולר במחיר הנפט מרחיבה את הגירעון בחשבון השוטף של טורקיה ב־4.5–5 מיליארד דולר, ומעלה את האינפלציה בכנקודת אחוז אחת בקירוב — כלומר בכ־1 נקודת אחוז. הגירעון בחשבון השוטף הגיע ל־25.21 מיליארד דולר ב־2025, נתון שמדגיש את השבריריות החיצונית של המדינה.

בתגובה, אנקרה שוקלת צעדים רגישים מבחינה פוליטית. הממשלה נערכת להעלות את מחירי החשמל והגז הטבעי כדי לצמצם את עלויות הסובסידיות. שר האוצר מהמט שימשק הודה כי העלייה בעלויות האנרגיה הופכת את מנגנון התמחור הנוכחי לבלתי בר־קיימא. ההעלאות המוצעות, של 20–25 אחוזים למשקי בית ולתעשייה, מגיעות אחרי זינוקים אחרונים במחירי הסולר שהתקרבו ל־1.80 דולר לליטר. אף שצעדים אלה עשויים להקל את הלחץ הפיסקלי, הם מזינים את האינפלציה ועלולים להחריף את חוסר שביעות הרצון הציבורית.

ההשלכות המקרו־כלכליות הרחבות כבר ניכרות. הבנק המרכזי של טורקיה עצר את מחזור ההקלה שלו ואימץ עמדה זהירה יותר. האינפלציה, שירדה משיא של 75 אחוזים ב־2024, ניצבת כעת תחת לחץ כלפי מעלה. השווקים הפיננסיים התהדקו, והלירה הטורקית נפלה לשפל שיא ונסחרה ב־44.59 מול הדולר האמריקאי נכון ל־3 באפריל 2026. המטבע פוחת ביותר מ־17 אחוזים בשנה החולפת.

המשבר מחריף חולשה מבנית קיימת. הצמיחה הטורקית נשענת על ענפים עתירי אנרגיה כמו תעשייה ובנייה, הנתמכים במימון חיצוני ובייבוא זול יחסית. המודל הזה נעשה שברירי כאשר מחירי האנרגיה עולים והנזילות מתהדקת. אי־ודאות מדיניות בשנים האחרונות החלישה עוד יותר את אמון המשקיעים.

הסיכונים הגאופוליטיים מעצבים מחדש גם את הסביבה החיצונית של טורקיה. תנאים פיננסיים מהודקים, פרמיות סיכון עולות ושיבושים בזרימות האנרגיה האזוריות מעלים את סיכוני מחזור החוב וחושפים את גבולות התלות בצינורות. שיבושים זמניים בייצוא הגז האיראני בעקבות התקיפות על דרום פארס ממחישים עד כמה מהר הפגיעוּת מתממשת.

בטווח הבינוני, זעזועים מתמשכים במחירי האנרגיה ישתרשו באינפלציה, ירתיעו השקעות ויצמצמו את המרחב הפיסקלי. עלויות ייבוא גבוהות יותר ימשיכו ללחוץ על החשבון השוטף ולהגביר את התלות בתנועות הון תנודתיות. אף שיתרות מטבע החוץ השתפרו, הן נותרות פגיעות לזעזועים חיצוניים.

אנקרה הגיבה בהאצת גיוון מקורות האנרגיה. האנרגיה המתחדשת מהווה כיום יותר מ־60 אחוזים מכושר ייצור החשמל המותקן, כאשר הרוח והשמש מתרחבות במהירות. תחנת הכוח הגרעינית אקויו תוכל לספק כ־10 אחוזים מן הביקוש לחשמל לאחר שתהיה תפעולית במלואה.

הפקת גז מקומית בים השחור והרחבת תשתיות הגז הטבעי הנוזלי צמצמו את התלות בייבוא דרך צינורות. ייבוא הגז הטבעי הנוזלי מארצות הברית צפוי לגדול עד 2028, ובכך עשוי להפחית את התלות באספקה הרוסית והאיראנית. יוזמות נוספות נועדו למצב את טורקיה כמרכז אנרגיה אזורי.

עם זאת, סיכוני הביצוע עדיין משמעותיים. מגבלות מימון, אתגרי רגולציה והיקף ההשקעה הנדרש מציבים מכשולים. מחזורים פוליטיים עלולים לעכב רפורמות, ובמקביל מתחדדת התחרות העולמית על גז טבעי נוזלי ועל שרשראות אספקה של אנרגיה מתחדשת. בלי רפורמות מבניות רחבות יותר, ובכללן אמינות מדיניות ומשמעת פיסקלית, גיוון מקורות האנרגיה לבדו לא יפתור את פגיעוּתה של טורקיה.

המלחמה באיראן חשפה בבהירות יוצאת דופן את עקב אכילס האנרגטי של טורקיה. היא כפתה התאמות מחירים מיידיות, תוך שהיא מדגישה חוסר איזון ותיק. פיחות הלירה והאינפלציה מסמנים שחיקה באמון. בלי רפורמה מבנית תיוותר טורקיה חשופה לזעזועים חיצוניים — כאלה שמדיניות תגובתית יודעת לנהל, אך אינה פותרת.