ארה"ב נדרשת לפעול נגד מדינות הפותחות שעריהן לאיראנים ללא ויזה

בכירים איראנים מעולם לא הסתירו את שאיפתם לנקמה. אחרי שהנשיא דונלד טראמפ חיסל את מפקד כוח קודס קאסם סולימאני בשבועות האחרונים של כהונתו הראשונה, איימו השלטונות באיראן בנקמה בטראמפ, במזכיר המדינה מייק פומפאו ובכירים נוספים בצוות האיראני שלו.

בעקבות תקיפות העריפה ב־28 בפברואר 2026 נגד המנהיג העליון עלי חמינאי, נשבעו השלטונות באיראן לנקום. כל בן משפחה של טראמפ — ואפילו נכדיו — צריך לראות עצמו כמי שעומד על הכוונת.

המשטר האיראני — אם יורשה לו לשרוד — ימתין לשעת כושר. הוא יכול להמתין עד אחרי בחירות האמצע בחודש הבא או עד הממשל הבא. האמריקאים חייבים להיות מוכנים.

המשטר האיראני לא בהכרח ימתין עד שמנהיגים אמריקאים ייצאו לחו"ל; הוא כבר הראה שיש לו יכולת לפעול על אדמת ארה"ב. בשנת 2003 ברמן ערני דיווח ל־FBI על שאלות חשודות ששאל מהגר איראני בנוגע ללוגיסטיקה, בעת ששירת במילואים של צבא ארה"ב. ה־FBI חקר וקבע כי האיש שירת במשמרות המהפכה האסלאמית, אך הממשל העמיד אותו לדין על כך ששיקר בטפסי ההגירה שלו, כדי שלא לחשוף מקורות ושיטות.

בשנת 2011 ניסה מנצור ארבבסיאר, סוחר מכוניות משומשות איראני־אמריקאי מטקסס שבן דודו, ע'ולאם שכורי, היה קצין בכוח קודס באיראן, לשכור מתנקש מקרטל מקסיקני כדי להרוג את עאדל אל־ג'ובייר, שגריר ערב הסעודית בארצות הברית. המתנקש היה מודיע של רשות המאבק בסמים, ולכן ה־FBI עצר את ארבבסיאר לפני שהספיק להוציא את המזימה לפועל.

בשנת 2021 ביקש המודיעין האיראני לחטוף את העיתונאית האיראנית־אמריקאית מסיח עלינז'אד ולהעבירה לוונצואלה, שהייתה אז בשליטת הנשיא הפרו־איראני ניקולס מדורו. בשנה שלאחר מכן שכרו משמרות המהפכה האסלאמית מתנקשים מהמאפיה האזרית כדי להרוג את עלינז'אד. ב־12 ביולי 2024 עצר ה־FBI את אסיף מרצ'נט, פקיסטני שמשמרות המהפכה הטילו עליו לשכור מתנקשים כדי להרוג את טראמפ, את הנשיא ג'ו ביידן או את שגרירת האו"ם לשעבר ניקי היילי.

אף שהמשטר האיראני מפגין שוב ושוב את כוונותיו, בעלות ברית רבות של ארה"ב מקלות על חדירתם של סוכני מודיעין איראנים ופעילי כוח קודס עד סמוך לחופי ארצות הברית. האיטי וסורינאם מעניקות לבעלי דרכון איראני כניסה ללא אשרה ל־90 יום. מדינת האי הקריבית דומיניקה מאפשרת לאיראנים שהייה של שלושה שבועות בלי ויזה. באוקיינוס השקט, מיקרונזיה מתירה לאיראנים כניסה ללא אשרה ל־30 יום, ופלאו מעניקה לאיראנים ויזה חינם בהגעה.

מדינות אלה אינן היחידות שמזרזות את כניסתם של איראנים, אך מדיניותן מסכנת את ארצות הברית — אם בגלל קרבתן ואם בגלל יחסיה המתירניים של ארה"ב עצמה עמן. טיסות מסחריות ישירות בין פרמריבו, בירת סורינאם, לארצות הברית נדירות בשל ביקוש חלש, אך יש כ־28 טיסות שבועיות של קאריביאן איירליינס בין פרמריבו לנמל התעופה JFK בניו יורק דרך טרינידד, ועוד 19 טיסות של קופה דרך פנמה. אם איראנים יכולים להיכנס לסורינאם — והם יכולים, בקלות — לא קשה להם להחליף דרכונים ולחדור לארצות הברית. במקביל, יש עשר טיסות שבועיות של אמריקן איירליינס או יונייטד איירליינס בין דומיניקה לבין מיאמי וניוארק, ועוד שמונה טיסות לאיי הבתולה של ארה"ב או לפוארטו ריקו. טיסות מהאיטי מושכות תשומת לב רבה יותר מצד רשות ההגירה והמכס, אך עדיין יש 20 טיסות מקאפ־איטיאן למיאמי, פורט לודרדייל, ניוארק או בוסטון.

מיקרונזיה ופלאו רחוקות יותר, אך נכונותן לקלוט איראנים בלי אשרה מסוכנת יותר בשל יחסיהן עם ארצות הברית. שתיהן מדינות ריבוניות ב"התאגדות חופשית" עם ארצות הברית. וושינגטון מנהלת את הגנתן ומונעת נוכחות של צבאות אחרים. בתמורה, ארצות הברית מעניקה סיוע ומתירה לאזרחיהן לחיות ולעבוד בארצות הברית בלי אשרה. אמנם יש בדיקות דרכונים בטיסות הדילוג בין האיים הקטנים באוקיינוס השקט, אך הכניסה לגואם או להוואי ממיקרונזיה או מפלאו אינה שונה בהרבה מחציית הגבול בין קנדה לארצות הברית.

גם טורקיה וקטאר בעייתיות. טורקיה מציעה לאיראנים כניסה ללא אשרה, וקטאר מעניקה ויזה בהגעה. חברות התעופה של שתי המדינות מפעילות טיסות ישירות לתריסר ערים אמריקאיות ויותר, ובכך מאפשרות מסלול קל למסתננים איראנים.

לא כל בעל דרכון איראני הוא כמובן סוכן של המשטר, אבל הרעיון שמחלקת המדינה מאפשרת לאיראנים להתקרב עד כדי כך, עם מעט כל כך פיקוח, הוא בעייתי. בשנת התקציב 2025 העניקה ארצות הברית להאיטי 337 מיליון דולר, אף שסכום זה קוצץ ב־80 אחוזים עד כה השנה. סורינאם ודומיניקה מקבלות שתיהן כספים באמצעות יוזמת הביטחון של אגן הקריביים. במרץ 2024 חתם ממשל ביידן על תיקון להסכם ל־20 שנה, המחייב את ארצות הברית להעניק למיקרונזיה 3.3 מיליארד דולר ולפלאו 889 מיליון דולר עד 2047.

ארצות הברית אינה צריכה לכפות על מדינות לאסור כניסת איראנים, אך הקונגרס צריך להנחות את מחלקת המדינה לוודא שהסיוע יותנה בכך שמדינות יחייבו איראנים להגיש בקשה לאשרה מראש. באותה מידה, ממשל טראמפ לא צריך להתיר לשום חברת תעופה לטוס ישירות לארצות הברית אם מדינות המוצא שלה אינן מחייבות איראנים להשיג אשרה מראש. זה פשוט היגיון בריא.