מי עומד מאחורי מינוי שר הכלכלה הכושל של איראן

הרפובליקה האסלאמית של איראן היא תיאוקרטיה לפי הספר כבר 47 שנה. היא גם קקיסטוקרטיה במלוא מובן המילה — שלטון הפחות כשירים, הפחות מסוגלים ולא פעם גם חסרי המעצורים ביותר. המינוי האחרון, המיוחס למנהיג העליון הנעדר מוג'תבא חמינאי, הוא דוגמה מובהקת לכך.

לפי הדיווחים, מוג'תבא החליף את עלי אע'א־מוחמדי, ראש קבוצת העבודה לענייני כלכלה במשרד סגן הביקורת של לשכת המנהיג העליון ואחד הוותיקים בלשכת המנהיג העליון, באחסאן ח'נדוזי. התואר המסורבל של התפקיד מתאר את לב המנגנון הכלכלי של איראן: פיקוח על מדיניות ההשקעות של הקרטלים הכלכליים הפועלים תחת פיקוחו של המנהיג העליון.

אע'א־מוחמדי היה היועץ הכלכלי של עלי חמינאי ומילא שורה של תפקידים רבי־השפעה. הקריירה שלו כללה ניהול מועדון כדורגל ומינוי לסגן ראש הטלוויזיה הממלכתית של איראן. מעל לכול, עם זאת, אע'א־מוחמדי היה "גזבר החצר" של האימפריה הכלכלית של עלי חמינאי.

הקרטלים הנתונים לפיקוחו של המנהיג העליון בלעו חלקים עצומים מן הכלכלה האיראנית. הקרטלים הכלכליים של חמינאי לבדם שולטים אולי בכ־60 אחוז מעושרה של המדינה, ואילו החברות המסונפות ללשכתו מוערכות כאחראיות ל־50 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי של איראן.

אע'א־מוחמדי מילא תפקיד מכריע בניהול האימפריה הכלכלית הזו, שאיש אינו דורש ממנה דין וחשבון, ושנגישותה המועדפת לכוח ולהון דחקה הצדה את התחרות והחלישה את כושר התחרות של הכלכלה האיראנית כולה. עלייתו נבעה פחות מכשירות ויותר מצייתנות פוליטית.

אז מדוע להחליף אותו באחסאן ח'נדוזי?

אם כשירות הייתה אמת המידה, קשה היה למצוא את התשובה ברקורד של ח'נדוזי. ח'נדוזי כיהן כשר הכלכלה תחת הנשיא לשעבר איברהים ראיסי. בתקופת כהונתו צלל המטבע האיראני והדבר הוביל להתייקרויות במוצרי יסוד ובצרכים יומיומיים.

הכלכלן האיראני מסעוד נילי הצביע על חוסר איזון חמור במטבע החוץ, על שיאים חסרי תקדים בהיקפי היבוא ועל מיליארדי דולרים של "טעויות ופריטים סטטיסטיים חסרים" — 11.3 מיליארד דולר — במאזן התשלומים בתקופת כהונתו של ח'נדוזי.

ח'נדוזי הוא גם מתנגד נחרץ להצטרפות איראן לכוח המשימה לפעולה פיננסית (FATF) ולדרישות השקיפות המוגברות שהחברות בו מחייבת. במקום זאת הוא הגדיל, בתירוצים שונים, את חלקם של משמרות המהפכה האסלאמית בתקציב הציבורי, וקידם מדיניות של סחיטת עוד מסים מן האוכלוסייה.

גם איכות הדוחות הכלכליים של ח'נדוזי שהגיעו לעלי חמינאי לא הייתה טובה בהרבה. חמינאי דחה אותם כ"חלולים וחסרי היגיון". ובכל זאת יש לח'נדוזי תכונות שעשויות להיות חשובות בטהראן הרבה יותר מיכולת להבין כלכלה וחשבון בסיסי. הוא תומך אדוק ביחסים אסטרטגיים ארוכי טווח עם סין, והפציר בממשלת פזשכיאן להציב את כלכלת איראן באופן מוצק יותר לרשות בייג'ין. לאחר תחילתה של מלחמת 40 הימים הוא אימץ שתי עמדות: שבחים לסין ותמיכה בהשארת מיצר הורמוז סגור.

מטרת מינויו של ח'נדוזי נראית פחות כניסיון להציב כלכלן כשיר בראש המערכת, ויותר כניסיון להציב עסקן פוליטי נאמן בלב המנגנון הכלכלי של המנהיג העליון. תפקידו הוא לשמר את האינטרסים של משמרות המהפכה האסלאמית ולהגדיל את חלקם בקרטלים של חמינאי. עם זאת, מעל המינוי מרחפת שאלה גדולה.

במשך 37 שנה היו הפעילות והנתונים האמיתיים של האימפריה הכלכלית של חמינאי מן הסודות השמורים ביותר של הרפובליקה האסלאמית, הידועים רק לקבוצת העבודה לענייני כלכלה במשרד סגן הביקורת של לשכת המנהיג העליון. מינויו של ח'נדוזי יוחס למוג'תבא, אך עדיין לא ברור מי הורה על השינוי. התשובה אינה ברורה, אך היא מעידה לאיזה כיוון הולכת המדינה.