הסכם סינג'אר 2026: פירוק מיליציות או הלבנתן?
בגדאד אינה יכולה להסתפק בהעברת אנשי המיליציות לשכר הפדרלי בלי לפרק את רשת ההשפעה שלהן

הסכם סינג'אר 2026 עלול לשחזר את כישלון קודמו מ־2020, שלא הצליח לשלב קבוצות חמושות במדינה. ההסכם לשילוב 4,165 לוחמים מיחידות ההתנגדות של סינג'אר במערכי הביטחון הפדרליים של עיראק ולהרחקת פעילי מפלגת הפועלים הכורדית (PKK) להרי קנדיל אינו פותר את שאלת השליטה בסינג'אר. במקום זאת הוא מעגן פשרה בין מוסדות המדינה לרשתות חמושות לא־מדינתיות, ועשוי לשמר את המבנים שבגדאד טוענת כי היא מכפיפה למרותה.
יחידות ההתנגדות של סינג'אר הוקמו ב־2007 כדי להגן על הקהילה היזידית, פיתחו קשרים הדוקים עם ה־PKK והפכו יעד להתנגדות טורקית. מעמד הארגון השתנה בעקבות נסיגת הפשמרגה במהלך פלישת דאעש ב־2014. לאחר שסייעו לשחרר את סינג'אר מדאעש ב־2015, התגבשו יחידות ההתנגדות של סינג'אר ככוח חמוש מקומי משמעותי. בהמשך שימרו היחידות את נוכחותן הממולטרת חרף חידוש נוכחותם של הכוחות העיראקיים הפדרליים ב־2017, עד לעימותים עם הצבא העיראקי ב־2022.
בניגוד להסכם סינג'אר מ־2020 בין בגדאד לממשלה האזורית של כורדיסטן (KRG), שבו ייצגו חברי פרלמנט מטעם המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן את היזידים ויחידות ההתנגדות של סינג'אר הודרו ממנו, הסכם 2026 כולל את יחידות ההתנגדות של סינג'אר ונציגים של ברית העניין היזידי (Yazidi Cause Alliance) ומדיר את הממשלה האזורית של כורדיסטן ואת המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן. ארביל רואה בכך הפרה של סעיף 140 במסגרת החוקתית של עיראק, המגדיר את סינג'אר כשטח שבמחלוקת, והדבר מציב את המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן בעימות מול בגדאד.
ניסיונה של בגדאד לממש סמכות באמצעות מינוי ראש עיר שלישי לסינג'אר הוביל לשיתוק מנהלי, לאחר שמושל נינווה, שהושפע מלחצי המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן, סירב לאשרר את המינוי. התוצאה: סינג'אר לכודה כעת בין שלוש תביעות מתחרות לראשות העיר, מה שממחיש כי צווים ביצועיים מבגדאד אינם יכולים לעקוף וטו אזורי. בתוך כך, השיתוק שנוצר מייצר ריק שלטוני שמאפשר לרשתות לא־מדינתיות לשמר את כוח המיקוח שלהן בתחום הביטחון והממשל המקומי.
כישלון הסכם סינג'אר 2020 לא היה רק מחלוקת בין בגדאד לארביל; הוא שיקף חפיפה בין ארגונים חמושים מתחרים, אינטרסים פוליטיים והסדרים כלכליים שהממשלה העיראקית לא הצליחה לפרק.
במשך שנים שימשה רשת מעברי הגבול והמנהרות של יחידות ההתנגדות של סינג'אר נתיב לוגיסטי למיליציות של איראן שהזרימו נשק לסוריה ומשם ללבנון. תמורות אזוריות – ובראשן פירוק הכוחות הדמוקרטיים הסוריים (SDF) לאחר קריסת משטר אסד – שינו את התמונה האסטרטגית וצמצמו את המסדרון הסורי של איראן; אך רשתות ההברחה בשטח נותרו על כנן. הסכם 2026 מותיר את מקורות ההכנסה הבלתי חוקיים הללו מחוץ לתחום, בלי הוראה להעברת השליטה בהם לבגדאד.
ההשמטה הזאת משקפת הודאה מרומזת של בגדאד בכך שדרישה מיחידות ההתנגדות של סינג'אר לוותר על האינטרסים הכלכליים שלהן עלולה להכשיל את המשא ומתן. באמצעות שילוב אנשי יחידות ההתנגדות של סינג'אר במשטרה המקומית, בצבא וביחידות הגיוס העממי, בגדאד רק מעבירה אנשי מיליציות לשכר הפדרלי בלי לפרק את הרשתות המסחריות שמזינות את השפעתן. התוצאה אינה בהכרח פירוק מנשק, אלא סבסוד האוטונומיה הקיימת שלהן באמצעות משכורות מדינה, המאפשר ללוחמים לשמר מבני פיקוד מקבילים וקשרים עם פטרונים חיצוניים ולהתנגד לסמכות הפדרלית כשהנסיבות הפוליטיות ישתנו.
אם הצהרתה של יועצת ראש הממשלה עלא טאלבאני מדויקת, ולפיה השליח האמריקאי כפה את הסכם סינג'אר, התחייבויות כאלה יקרסו עם שינוי סדרי העדיפויות האסטרטגיים של ארה"ב. מבחינת וושינגטון, התייחסות להסכם סינג'אר 2026 כאל תבנית לשילוב מיליציות מפרשת שלא כהלכה את מנגנוני הכוח של המדינה העיראקית. שילוב שאינו מצליח לכונן פיקוד מבצעי, לפרק רשתות פיננסיות בלתי חוקיות או להשיג הסכמה לאומית אינו מרחיב את יכולת המדינה. תחת זאת, הוא מעניק כיסוי משפטי והכנסות פדרליות לשחקנים לא־מדינתיים ומותיר מסדרונות אסטרטגיים פתוחים לניצול. אף שאין בכך כדי לכונן פיקוד מבצעי איראני על הכוחות המשולבים, הדבר מעלה שאלה: האם בגדאד תשלוט בנאמנויות, במשאבים ובהחלטות המבצעיות של כוחות ששילבה באופן רשמי במוסדות הביטחון שלה.
אמת המידה להסכם 2026 תלויה בשאלה אם בגדאד תוכל לפרסם את התנאים המשפטיים של שילוב יחידות ההתנגדות של סינג'אר, לאכוף פיקוד ושליטה ישירים עם אחריות מבצעית, ולמנוע משחקנים חיצוניים – ובכללם מיליציות הנאמנות לאיראן, כוחות טורקיים ושרידי ה־PKK – לנצל את התשתית המקומית. בלי אכיפה כזאת, ההסכם רק מעגן שלטון אדונים חמושים במדי המדינה. שחקנים חמושים ינצלו את השילוב הפורמלי כדי להסוות את האוטונומיה הבלתי פורמלית שלהם, שלוחות איראניות יעמיקו את קשריהן בתוך יחידות מאושרות מדינה, והמאבק על המסדרונות האסטרטגיים של סינג'אר יימשך מתחת לחזות של ציות.
ניתוחי פורום המזרח התיכון ישירות לתיבת הדואר: להרשמה לניוזלטר (באנגלית)