אנליסטים מזהירים: האפיפיור לאו אל ייכנע לרדיפת הנוצרים בטורקיה

אנליסטים לחופש דת מזהירים את האפיפיור לאו הארבעה־עשר שלא לפייס רדיפה איסלאמיסטית בחסות המדינה נגד נוצרים ויהודים בטורקיה, שלטענתם מקדם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן "ליצור אומה טורקית סונית־מוסלמית הומוגנית מבחינה אתנית ודתית".

בדוח בן 50 עמודים שפורסם ב־24 בנובמבר 2025, שלושה ימים לפני צאתו של לאו לביקורו בטורקיה, קרא המרכז האירופי למשפט וצדק (European Centre for Law and Justice) לאפיפיור להתייחס ל"עוינות משפטית, מוסדית וחברתית" שעימה מתמודדת האוכלוסייה הנוצרית והיהודית בטורקיה. הדוח מזהיר כי טורקיה מציגה יותר ויותר את הנוצרים והיהודים כ"זרים, חתרנים או מכשירים של השפעה זרה", בעוד ארדואן קושר את הזהות הלאומית למוצא אתני טורקי ולאסלאם הסוני.

הדוח עוקב אחר הצטמקות האוכלוסייה הנוצרית ב"עריסת הנצרות" מכ־20 אחוז ב־1915 לפחות מ־0.3 אחוז כיום. בטורקיה נותרו רק 257,000 נוצרים ובין 12,000 ל־16,000 יהודים. "ההתמוטטות הדמוגרפית הדרמטית של האוכלוסייה הנוצרית בטורקיה במאה השנים האחרונות היא תוצאה של מדיניות חיסול מכוונת ורבת־שכבות — שיושמה באמצעות אלימות, עקירה בכפייה, הדרה משפטית ודיכוי מוסדי", מציין הדוח.

ארמנים, יהודים, נוצרים, יוונים ויוונים־קפריסאים נתונים להשמצה מתמשכת, "לעיתים קרובות באמצעות נרטיבים היסטוריים שעוברים בירושה ומתחזקים ברטוריקה פוליטית", נכתב בדוח. פשעי שנאה מתועדים נגד נוצרים יותר מהוכפלו בין 2021 ל־2023, והפכו את הנוצרים לקבוצה הדתית שמותקפת בתדירות הגבוהה ביותר, ואחריהם העלווים והיהודים. לפי הדוח, האלימות האיסלאמיסטית נגד נוצרים בטורקיה נמשכת. בין המקרים: איסלאמיסט שירה לעבר אגודה המסונפת לכנסייה הפרוטסטנטית קורטולוש בערב השנה החדשה 2025, וחמושים של המדינה האסלאמית שהרגו עלווי בתוך הכנסייה הקתולית־רומית סנטה מריה בינואר 2024.

האפיפיור לאו ייפגש עם ארדואן ויצטרף לפטריארך האקומני ברתולומיאוס הראשון לציון 1,700 שנה לוועידת ניקיאה. משקיפי ותיקן מצפים שהאפיפיור יתייחס לנושא האחדות הנוצרית. ובכל זאת, "לאפיפיור לאו הארבעה־עשר יש כעת הזדמנות להביע חששות ספציפיים בנוגע למשטרים איסלאמיסטיים או למצבם של הנוצרים בארצות בעלות רוב מוסלמי, ובמיוחד בטורקיה", אמר תיבו ואן דן בושה (Thibault van den Bossche), קצין סנגור במרכז האירופי למשפט וצדק.

ואן דן בושה הביע דאגה שטורקיה עלולה "להפוך את הביקור האפיפיורי לכלי", "כדי להציג חזות של 'סובלנות'", וקרא לאפיפיור "לאשר מחדש את זכויות היסוד של הנוצרים [ו]להימנע מהזדהות עם נרטיבים של 'אסלאם מתון' ושל החילוניות הטורקית, שלעיתים קרובות מדי משמשים כסות". "לכל הפחות, לאו יכול להכיר בכך שלא האקומניזם ולא הדיאלוג הנוצרי־מוסלמי הצליחו להבטיח הגנה אפקטיבית על הנוצרים בטורקיה", אמר.

האפיפיור בנדיקטוס השישה־עשר היה האחרון שדיבר במפורש על שאלת האלימות בתוך האסלאם, אך בהמשך ריכך את גישתו, במיוחד בנסיעתו לטורקיה ב־2006, כשביקש להפחית את המתיחות. האפיפיור פרנציסקוס, מצדו, גינה תקיפות איסלאמיסטיות אך נמנע מלמתוח ביקורת על ממשלות מוסלמיות או על שיטות משטר, גם כשאלה הגבילו את חופש הדת. פרנציסקוס העדיף מחוות סמליות כמו ההצטרפות להצהרת אבו דאבי ב־2019.

אף שנקב בשמות בנגלדש, ניגריה, מוזמביק, קונגו וסודן כארצות שבהן "נוצרים סובלים מהפליה ומרדיפה", לאו סירב להצביע על איסלאמיסטים כמבצעי האלימות, שבניגריה הגיעה לממדים של רצח עם. באוקטובר 2025, בינתיים, מזכיר המדינה של הוותיקן הקרדינל פייטרו פארולין מיזער את הרדיפה האיסלאמיסטית של נוצרים בניגריה וטען כי "אין זה סכסוך דתי, אלא סכסוך חברתי, למשל בין רועים לחקלאים".

ביקורו של לאו הארבעה־עשר מתרחש בעת שארגון Alliance Defending Freedom International (ADFI) מאתגר את ממשלת טורקיה בבית הדין האירופי לזכויות אדם על האיסור על כניסתו מחדש של אזרח ארה"ב והפעיל הנוצרי קנת ארתור וייסט, שחי בטורקיה מאז 1985.

טורקיה גירשה מאז 2020 יותר מ־200 פעילים נוצרים זרים ובני משפחותיהם. בין דצמבר 2024 לינואר 2025 הוציא משרד הפנים הטורקי לפחות שלושים וחמישה "קודי ביטחון" חדשים נגד נוצרים זרים. ביניהם הקודים N-82 ו־G-87, האוסרים כניסה מחדש בכך שהם מסווגים את התושבים הללו כאיום על הביטחון הלאומי.

אנליסטים של הוותיקן מציינים את כישלונם של האפיפיורים בעת האחרונה ללמוד את הלקח של פייסנות כלפי איסלאמיסטים מהאפיפיור בנדיקטוס החמישה־עשר, ששתק כאשר האימפריה העות'מאנית רצחה בין 800,000 למיליון נוצרים ברצח העם של יוונֵי הפונטוס ושל הארמנים.

"כ־140,000 ארמנים היו קתולים; מתוכם כ־100,000 נספו ברצח העם. רכוש הכנסייה הארמנית הוחרם, וכנסיות הוסבו למסגדים, כך שרצח העם החריב למעשה את הכנסייה הקתולית הארמנית", כתב ההיסטוריון ז'אק קורנברג בספרו The Pope's Dilemma: Pius XII Faces Atrocities and Genocide in the Second World War.

במקום זאת, בנדיקטוס החמישה־עשר כתב לסולטאן העות'מאני מהמט החמישי מכתב של פכירת ידיים חסרת אונים. "מכתבו של בנדיקטוס לא עשה יותר מלתעד את הכנסייה הקתולית כמתנגדת רטורית להרג המוני", ציין קורנברג.

משרד העיתונות של הכס הקדוש והדיקסטריה של הוותיקן לדיאלוג בין־דתי לא השיבו לבקשת תגובה.