כווית מתעלמת מהדור הצעיר שלה
רוב אזרחי כווית מתחת לגיל 35, והמדינה משקיעה מיליארדים בחינוכם, אך השפעתם על מוסדות השלטון, סדרי העדיפויות הכלכליים והמינויים הבכירים נותרה מוגבלת.
Radhika Lakshminarayanan היא חוקרת והיסטוריונית שעבדה ביותר משלושה עשורים עם מוסדות מובילים בכווית ובהודו. היא מחברת הספר Small States Security Dilemma—Kuwait after 1991 ("דילמת הביטחון של מדינות קטנות—כווית לאחר 1991").
כווית היא מדינה צעירה, שרוב אזרחיה מתחת לגיל 35. כווית משקיעה מיליארדי דולרים בחינוך הצעירים. צעירים כוויתים משכילים, מחוברים דיגיטלית ופעילים ביזמות, ברשתות מקצועיות, בהתנדבות ובשיח הציבורי, מחזיקים בכישורים ובשאיפות לעצב את עתיד ארצם. ואולם השפעתם על מוסדות השלטון, על סדרי העדיפויות הכלכליים ועל מינויים בכירים נותרה מוגבלת. האתגר האמיתי אינו רק להכין צעירים למנהיגות, אלא ליצור מוסדות שיאפשרו להם לממש אותה.
כללי הבחירות לאגודות הסטודנטים באוניברסיטת כווית מסדירים את תנאי הסף האקדמיים ומחייבים אישור מראש למתחמי קמפיין, לאירועים ולחומרי תעמולה. בספטמבר 2024 הודיעה האוניברסיטה, בהנחיית מועצת האוניברסיטאות הציבוריות, על השעיית הבחירות לאגודות הסטודנטים בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה הציבוריים, בעקבות תלונות על אי־סדרים. המועצה הורתה לסטודנטים לעסוק במקום זאת בפעילות מדעית, ספורטיבית, חברתית ותרבותית. פעילויות אלה אמנם מפתחות כישורים, אך אינן יכולות להחליף את חוויית הבחירות, את ניהול הקמפיין, את בניית הקואליציות ואת הדרישה לאחריות. היסטורית, הבחירות לאגודות הסטודנטים העניקו לצעירים כוויתים הזדמנות להתווכח על זרמים פוליטיים, לנהל משא ומתן בין אינטרסים מתנגשים ולנסח ציפיות. השעיית הבחירות צמצמה נתיב להשתתפות פוליטית.
פלטפורמות דיגיטליות מספקות לצעירים כוויתים במה לדיון בדיור, בתעסוקה, בשירותים הציבוריים וברפורמה פוליטית, אך השתתפות מקוונת עלולה לשאת סיכונים משפטיים כאשר הביקורת חוצה גבולות חוקיים שהמדינה מפרשת כרגישים מדי. אי־הוודאות שנוצרת מכך מחזקת צנזורה עצמית ומרתיעה צעירים מלפקפק בהחלטות, להתארגן יחד או לדרוש דין וחשבון, ובכך מחלישה את המעורבות האזרחית ואת האמון במוסדות.
השתתפות פוליטית תלויה גם בגישה לרשתות, למידע, למשאבים ולמקבלי החלטות. משפחות פוליטיות ותיקות, אינטרסים עסקיים, קשרים חברתיים והיררכיות מנהליות יכולים לספק חניכה והזדמנויות מקצועיות. היעדרן של מפלגות פוליטיות רשמיות ושיטת הקול היחיד הבלתי מועבר מעודדים קמפיין פרסונלי. אך צעירים במקצועות החופשיים שאין להם רשתות מבוססות כאלה ניצבים לא פעם בעמדת נחיתות מבנית.
פערים כלכליים מעצימים את החיסרון הזה. קמפיין דורש משאבים כדי לבנות קהל תומכים, לגייס בוחרים ולהתחרות ברשתות מבוססות. משפחות אמידות, רשתות שבטיות וגושים פוליטיים מגובשים יכולים לאגד משאבים ולגייס תמיכה ביעילות רבה יותר ממועמדים עצמאיים מרקע דל יותר. שיעור ההיבחרות מחדש הגבוה של מכהנים ב־2024 ממחיש עוד יותר כיצד יתרונות פוליטיים וכלכליים קיימים מסוגלים לשכפל את עצמם. הבעיה היא גישה לא שוויונית למשאבים פוליטיים, שהופכת את ההשתתפות לפריבילגיה של הון וקשרים ולא לתחרות על רעיונות חדשים, כשירות ותמיכה ציבורית. מחקרים עדכניים על כווית מזהים את המעמד החברתי כגורם מכריע בהשתתפות פוליטית, ומצביעים על הצורך בתקרות הוצאה, בשקיפות של מימון קמפיינים ובפיקוח בחירות הדוק יותר.
בכווית פועלים ארגונים רבים לפיתוח הנוער, ובהם לויאק (Loyac), אינג'אז כווית (INJAZ Kuwait) ומועצת הנוער הכוויתית, המקדמים יזמות, מנהיגות וכושר השתלבות בשוק העבודה. מאמצים כאלה מניחים תשתית חשובה, אך צעירים צריכים להשפיע השפעה ממשית על עיצוב המדיניות. ב־10 במאי 2024 פיזרה כווית את האספה הלאומית והשעתה כמה סעיפים בחוקה. הממשלה הצדיקה את הצעדים כנחוצים לטיפול בתפקוד לקוי של המוסדות ולהגנה על האינטרסים הלאומיים. ייתכן שההנמקה מוצדקת, אך מבחינת הצעירים היא צמצמה הזדמנויות פורמליות להשפיע על חקיקה באמצעות ייצוג נבחר. בקרב נשים כוויתיות צעירות האתגרים כוללים גם ניווט ברשתות פוליטיות הנשלטות בידי גברים, ציפיות תרבותיות וחסמים מוסדיים. חסמים כאלה בפני השתתפות צעירים עלולים להחליש ממשל מכליל ופיתוח בר־קיימא.
שחרור כווית ב־1991 בהובלת ארה"ב ביסס שותפות הנשענת על אינטרסים ביטחוניים משותפים. ואולם הזיקה הרגשית עשויה להיחלש בקרב צעירי כווית, שחווים כיום תקיפות איראניות נקמניות על תשתיות הנפט, המים ושדה התעופה בכווית, וכן על בסיסים אמריקאיים במדינה. מצב זה מחייב את וושינגטון להרחיב את מעורבותה מעבר לאליטה הכוויתית ולבני שיח בכירים בזירה הפוליטית והביטחונית. עליה לטפח הזדמנויות למעורבות עם הצעירים באמצעות תוכניות חילופים אוניברסיטאיות נוספות, שיתופי פעולה טכנולוגיים, שותפויות בתחום הסייבר, תוכניות יזמות ורשתות מקצועיות.
מבחינת כווית, העימות הנוכחי מבליט את פגיעותה הגאו־אסטרטגית והגאו־כלכלית ואת מגבלותיה של ניטרליות מרוסנת. הדרך קדימה מצביעה על גישה בת־קיימא יותר, הכוללת רפורמות מדידות, מסלולים חזקים יותר מבית הספר אל שוק העבודה ומנגנונים פורמליים שבאמצעותם יוכלו צעירים במקצועות החופשיים לעצב את המדיניות הציבורית ולהעריך אותה, תוך איזון בין שאיפות לאומיות לשאיפות דוריות. צעירי כווית זקוקים ל"מקום ליד השולחן". השאלה אינה אם צעירים כוויתים מסוגלים להנהיג, אלא אם מערכת פוליטית שעוצבה בידי יחסי חסות ורשתות מושרשות תפנה להם מקום לחלוק כוח.
ניתוחי פורום המזרח התיכון ישירות לתיבת הדואר: להרשמה לניוזלטר (באנגלית)