וושינגטון חייבת לסתום את הפרצות בסחר הקריפטו בין איראן לרוסיה

ב־1 באוקטובר 2026 הגדיר משרד האוצר של ארה"ב את רשת A7, מנגנון בנקאות צללים שנועד לסייע לרוסיה ולאיראן לעקוף סנקציות, כארגון פשיעה חוצה גבולות. רשת האכיפה לפשעים פיננסיים של משרד האוצר הציעה לנתק את חברות הקש שלה במדינות שלישיות מן המערכת הפיננסית האמריקנית. משרד האוצר דיווח כי רשת תשלומים רוסית שבראשה עמד הפוליטיקאי המולדובי הנמלט אילן שור, ושאותה בנה "בנק הביטחון" הרוסי פרומסויאזבנק, סייעה למשמרות המהפכה האסלאמית של איראן ול"שלוחים איראניים, כגון חמאס".

פרומסויאזבנק מעניק שירותים לכמעט 70 אחוז מחוזי הביטחון של רוסיה. הצעד מ־1 באוקטובר הוא התחלה טובה, אך אינו מרחיק לכת די הצורך. לפי משרד האוצר, חברות הקש הללו עיבדו יותר מ־17 מיליארד דולר בין ינואר 2025 ליוני 2026, כדי לסייע לבנק המרכזי של איראן, למשמרות המהפכה האסלאמית ולארגוני טרור הנתמכים בידי איראן להזרים כספים. אחת מחברות הקש של רשת A7 אף פעלה ישירות מול צי הצללים האיראני.

רישומי בלוקצ'יין מראים כיצד נע הכסף בין הבנקים, החברות והגופים השונים. ב־7 באוגוסט 2026 הגדיר משרד האוצר את שלביט (Shelbit), פלטפורמה איראנית עם חברות בגאורגיה, בפולין ובאיחוד האמירויות, בשל העברת כספים לארנקים של משמרות המהפכה האסלאמית. חברת TRM Labs, מהמובילות בתחום מודיעין בלוקצ'יין וניתוח נתונים, עקבה אחר 6.3 מיליארד דולר שעברו בארנקים הקשורים לשלביט, ובהם חשיפה של 318 מיליון דולר ל־A7. ב־17 בספטמבר 2025 שלחה שלביט 2 מיליון דולר בארבע העברות לארנק שהלשכה הלאומית למאבק במימון טרור בישראל הגדירה לימים כתשתית של חמאס. ההגדרה הישראלית מחזקת את הקשר בין שכבות הסליקה הללו לבין מימון חמאס. ב־TRM Labs מזהירים כי נתונים על השרשרת מראים לאן נסע הכסף, אך לא מי ידע מה. ובכל זאת, העובדה שמשמרות המהפכה האסלאמית, חמאס וגופים הנתמכים בידי מדינת רוסיה השתמשו באותו מנגנון סליקה היא מרשיעה.

שלביט, A7 ו־TokenSpot חולקות שכבת סליקה אחת, כאשר המטבע היציב USD Tether‏ (USDT) הוא הרשת הדומיננטית להעברת כספים בין הצדדים. כל אחת מהפלטפורמות ניצבת מול סנקציות או מול כללים שטרם נכנסו לתוקף, אך משרד האוצר האמריקני אינו מתייחס אליהן כאל זרועות של אותו תמנון. התמנון הזה הוא כיום סברבנק, שמחבר, מתאם ומכשיר את התוצאה הסופית.

פרצות נוספות עדיין פעורות. ב־2 ביוני 2026 הגדיר המשרד לפיקוח על נכסים זרים במשרד האוצר האמריקני את נוביטקס (Nobitex), בורסת הקריפטו הגדולה באיראן, ושלוש בורסות איראניות מקומיות נוספות, וכך דחק את ההון האיראני אל שכבות אוף־שור כמו שלביט ואל מערכות רוסיות מקבילות. החוק הפדרלי 282-FZ, שעליו חתם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב־4 באוגוסט 2026, איפשר לחברות רוסיות לסלוק סחר חוץ במטבעות דיגיטליים. קפלן פאנש, סגן יושב ראש ועדת התקציב של הדומה, אמר כי החוק מאפשר לחברות לשלם לשותפיהן תוך "עקיפת סנקציות". סברבנק, הנתון לסנקציות אמריקניות מלאות מאז 2022, השיק מיד סליקות קריפטו לסחר חוץ ויצר ערוצים בחסות המדינה לצד A7.

ב־14 בספטמבר 2026 הגדיר משרד האוצר האמריקני את בנק VTB בשל הקמת ערוצי רובל־ריאל עם בנקים איראניים, והזהיר בנקים זרים לנתק קשרים. מבקרים טוענים כי סנקציות משניות על בנקים רוסיים עלולות לגרום זליגה מסחרית לבעלות ברית במדינות שלישיות, אך החשיפה מצומצמת בכוונת מכוון: הצו הנשיאותי 13902 חל רק על בנקים זרים המסלקים ביודעין תזרימים איראניים; סחר רגיל עם שכנות רוסיה נותר מחוץ לתחולתו.

גם המנגנון הקירגיזי ממחיש את הבעיה. ב־6 באוקטובר 2026 העריכה TRM Labs כי TokenSpot, בורסה מורשית בבישקק, פועלת כחזית של Grinex, יורשתה של Garantex, בורסה רוסית שהוטלו עליה סנקציות. TokenSpot העבירה ל־A7 כ־680 מיליון דולר, והיא מופיעה בין הצדדים הנגדיים של שלביט. בריטניה הטילה סנקציות על TokenSpot יומיים לאחר מכן. וושינגטון לא עשתה כמוה, וב־10 באוקטובר עדיין הופיעה TokenSpot כמורשית אצל הרגולטור הקירגיזי. על וושינגטון להפעיל לחץ על הרגולטורים בבישקק לשלול את הרישיון.

משרד האוצר צריך להתייחס ל־A7, לשלביט, ל־TokenSpot ולערוצי 282-FZ כאל צינור מקושר אחד. הכלל הסופי של רשת האכיפה לפשעים פיננסיים צריך לחול גם על פלטפורמות סליקה איראניות, וכן לשתף את רשימת סוכני המשנה החסויה שלה עם רגולטורים בגאורגיה, בפולין, באיחוד האמירויות ובקירגיזסטן. המשרד לפיקוח על נכסים זרים צריך להגדיר את TokenSpot ולהצהיר בפומבי כי כל בנק רוסי או מתווך מורשה המסלק תשלומי קריפטו עבור צדדים נגדיים איראניים מכוח 282-FZ ייחל גורלו כגורל בנק VTB.

לבסוף, על משרד האוצר לאכוף את סעיף 8 של חוק GENIUS להסדרת מטבעות יציבים אמריקניים, המחייב את המשרד לאסור על פלטפורמות אמריקניות להציג מטבעות יציבים זרים אם המנפיקים מתעלמים מצווי הקפאה. דוח של צוות המיעוט בסנאט חשף כי 84 אחוז מתוך 846 ארנקים הקשורים לאיראן שהוטלו עליהם סנקציות השתמשו במטבע היציב USDT, וכי טת'ר עדיין לא הכניסה לרשימה השחורה ארנקים של הבנק המרכזי שדלפו לרשת בדצמבר 2025. משרד האוצר חייב להוציא צווי הקפאה ל־USDT בארנקים הקשורים ל־A7, בדיוק כפי שטת'ר הקפיאה 344 מיליון דולר מכספי הבנק המרכזי של איראן באפריל 2026. העובדה שרשת המממנת את משמרות המהפכה האסלאמית ואת חמאס עדיין מסלקת עסקאות בטוקנים צמודי דולר משקפת כישלון של וושינגטון לסתום את כל הפרצות ולייבש את מימון הטרור.