מוחמד פהמי מציב לאוטווה את שאלת האחים המוסלמים

ב־19 באוקטובר באוטווה הציבו שני גברים שלמדו על תנועות איסלאמיסטיות בשבי שאלה שממשלת קנדה עדיין לא השיבה עליה. מוחמד פהמי בילה 438 ימים בבתי כלא מצריים. תיאו פדנוס הוחזק קרוב לשנתיים כבן ערובה בידי השלוחה הסורית של אל־קאעידה. בפאנל עם בריאן לי קראולי, מייסד מכון מקדונלד־לורייה, השיקו שני הפעילים את קמפיין Canada Act Now של קרן פהמי.

במהלך הפאנל הציג פהמי את השאלה הבאה: "אם ממשלות ברחבי המזרח התיכון, באירופה, במדינות שרוב תושביהן מוסלמים — וכעת גם ארצות הברית — ראו באחים המוסלמים ובשלוחותיהם השונות איום חמור דיו כדי להצדיק סיווג כארגון טרור או כארגון קיצוני, מדוע קנדה לא ערכה בדיקה שקופה ומקיפה של הארגון ושל הרשתות שלו כאן?"

זו השאלה הנכונה. וזו גם השאלה שאוטווה הכי פחות רוצה לשמוע.

העד שקהיר יצרה

פהמי קנה את מעמדו בסוגיית האחים המוסלמים בדרך הקשה. בדצמבר 2013 עצרה אותו המשטרה המצרית בקהיר, יחד עם שני עמיתים מאל־ג'זירה אנגלית. התביעה האשימה אותם בסיוע לארגון טרור — כלומר לאחים המוסלמים — ובהפצת ידיעות כוזבות. ארגוני חופש העיתונות ברחבי העולם גינו את המשפט, והנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי העניק לפהמי חנינה בספטמבר 2015.

מצרים החזיקה אותו באגף הטרור בכלא "עקרב", לצד הנהגת האחים המוסלמים, ובכללה המדריך הכללי מוחמד בדיע. הוא אכל איתם, שוחח איתם במשך חודשים וצפה בעצורים צעירים נשאבים אל האידיאולוגיה שלהם. שנים קודם לכן, בעת שעבד עם הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, ערך ראיונות ללא ליווי עם עצורים מהאחים המוסלמים ומפתח' אל־אסלאם בבתי כלא בלבנון. שימו לב לאירוניה: אדם שקהיר כלאה בעוון סיוע לאחים המוסלמים יצא מהכלא כאחד המבקרים הבקיאים ביותר של התנועה. בדצמבר 2025 הוא קרא לאוטווה, בטור ב"נשיונל פוסט", להכריז על הארגון כישות טרור.

פדנוס, ראש המחקר של הקרן, נחטף סמוך לגבול טורקיה באוקטובר 2012 והוחזק בידי ג'בהת א־נוסרה, שבראשה עמד אז אבו מוחמד אל־ג'ולאני, המושל כיום בסוריה כנשיא אחמד א־שרע. מאז שחרורו באוגוסט 2014 עובד פדנוס עם משפחות של צעירים קנדים שיצאו להצטרף לארגוני ג'יהאד בסוריה. "רדיקליזציה כמעט לעולם אינה מתחילה באלימות", אמר בהודעת ההשקה. "היא מתחילה ברעיונות, בתחושות קיפוח, בבידוד ובחיפוש אחר זהות או שייכות".

קנדה חריגה בנוף

ממשלות אחרות כבר טיפלו בסוגיה. מצרים הגדירה את האחים המוסלמים ארגון טרור ב־2013; סעודיה ואיחוד האמירויות הלכו בעקבותיה ב־2014. ירדן הוציאה אותו מחוץ לחוק באפריל 2025, לאחר שכוחות הביטחון קשרו את בנו של מנהיג בתנועה למבצע חומרי נפץ. ב־13 בינואר 2026 סיווגה וושינגטון את השלוחות המצרית והירדנית בשל תמיכתן החומרית בחמאס, והגדירה את השלוחה הלבנונית ארגון טרור זר. במרץ היא הוסיפה את השלוחה הסודאנית. ב־8 באוקטובר הצביע הפרלמנט האירופי ברוב של 381 מול 167 בעד אסטרטגיה של האיחוד נגד "חדירה" (entryism) של האחים המוסלמים, וביקש ממדינות החברות לכלול אנשים וארגונים הקשורים לתנועה ברשימת הטרור של הגוש. סקירת ממשלת בריטניה מ־2015 קבעה כי "חברות באחים המוסלמים, קשר אליהם או השפעה מצדם צריכים להיחשב אינדיקציה אפשרית לקיצוניות".

קנדה לא עשתה דבר מכל אלה. ברשימת ישויות הטרור שלה עצמה נכתב על חמאס כי "צמח מתוך השלוחה הפלסטינית של האחים המוסלמים". אוטווה מסווגת את הצאצא. את ההורה היא מעולם לא בחנה.

מה מצאו המבקרים

הטיעון של פהמי אינו נשען רק על דוגמאות מחו"ל. בדצמבר 2015 פתחה רשות המסים הקנדית בביקורת על האגודה המוסלמית של קנדה (MAC), ארגון הצדקה המוסלמי העממי הגדול במדינה. במהלך 13 חודשים ערכו המבקרים 30 ביקורים באתרים, קיימו 27 ראיונות ובחנו כמיליון פעולות כספיות ב־60 חשבונות בנק, ולצדן 415,874 הודעות דוא"ל, על פי פסק דין של בית המשפט העליון של אונטריו מ־2023. במכתב המקדמי המליצה הרשות להשעות את מעמד הצדקה של MAC וציינה קשרים פוליטיים לאחים המוסלמים; שני מנהלים לשעבר שימשו יועצים למוחמד מורסי.

הניתוח שערכה קרן פהמי לתיק בפברואר חילץ ממנו את הממצא הבולט ביותר: חברים בשלוחות של האחים המוסלמים במזרח התיכון יכלו לעבור אל MAC ובחזרה, כמעט אוטומטית. פהמי אמר ל־CTV ב־21 באוקטובר שההסדר פועל כמו "חילופי סטודנטים אוניברסיטאיים". ב־MAC מכנים את הביקורת מפלה ואומרים שמעמד הצדקה שלהם לא הושעה ולא נשלל; בתי המשפט קבעו שהעתירה שהגישו הוגשה בטרם עת. הביקורת השיבה על שאלת מס. השאלה הביטחונית שהיא העלתה לא הובאה לשום בדיקה פומבית.

אחרים הגיעו למסקנות דומות. בבוקר ההשקה דיווח ה"נשיונל פוסט" על מחקר בן כמעט 200 עמודים של המכון לחקר האנטישמיות והמדיניות העולמית, המתחקה אחר השפעה הקשורה לאחים המוסלמים בארגוני צדקה, בקמפוסים ובבחירות בקנדה. ג'ו אדם ג'ורג' מפורום המזרח התיכון הזהיר כי וושינגטון רואה בבעיית האחים המוסלמים של קנדה איום על ביטחון צפון אמריקה.

מה אוטווה צריכה לעשות

פהמי מדייק במה שאינו מבקש. "אין כאן פגיעה במוסלמים או הגבלה של ביטוי דתי או פוליטי לגיטימי", אמר בהודעת ההשקה. "מדובר בהחלת אותה בחינה על תנועות איסלאמיסטיות שאנחנו מחילים על כל ארגון שהאידיאולוגיה, המימון או הרשתות שלו עלולים להוות איום על קנדים". קשה לפסול כגזען עיתונאי מוסלמי מצרי־קנדי שמנסח טיעון כזה, ובדיוק משום כך הקמפיין שלו חשוב. מכאן נגזרים שלושה דברים.

ראשית, על אוטווה להזמין את הבדיקה שפהמי מבקש: ציבורית, מקיפה ומעוצבת לפי הדגם הבריטי. ברגע שתתקיים, אמר ל־CTV, החוקרים יוכלו "לעקוב אחר העברות כספים" ואחר "החברים שטסים פנימה והחוצה".

שנית, על אוטווה לבחון כל שלוחה של האחים המוסלמים שוושינגטון סיווגה אל מול אמות המידה לרישום שבסעיף 83.05 של החוק הפלילי. קנדה כבר כוללת ברשימה את חמאס. השלוחות שוושינגטון סיווגה בשל תמיכתן בחמאס ראויות לאותה בחינה.

שלישית, על אוטווה לממן את עבודת המניעה שפהמי בחן בבריטניה: התערבות מוקדמת, חניכה אישית ואוריינות דתית שמאפשרת ליועץ להשיב למגייס שמסלף את כתבי הקודש.

פהמי אמר ל־CTV שחששו הגדול ביותר הוא שרעיונות האחים המוסלמים ייעשו "מנורמלים" בקנדה, ושתנועה האסורה בחלק גדול מהעולם הערבי תראה במדינה "מקלט בטוח".

הוא שילם 438 ימים בעבור הזכות להשמיע את טיעונו.

קנדה צריכה להשיב לו.