איראנים חוגגים את התקיפה הישראלית בבכירי משמרות המהפכה

פעילים איראנים מכל הזרמים המתנגדים לרפובליקה האסלאמית, וגם אזרחים רבים, היו במצב רוח חגיגי ברשתות החברתיות אחרי התקיפה הישראלית ב־13 ביוני 2025 נגד יעדים צבאיים וגרעיניים באיראן.

פעיל אנונימי, שלו 157,000 עוקבים ב־X, כתב: "נראה שישראל חיסלה את כל מערך הפיקוד של משמרות המהפכה. זו הזדמנות יוצאת דופן. הרפובליקה האסלאמית בשיא חולשתה. הבה ננצל את הרגע הזה כדי לשים קץ לחורבן המוחלט הזה".

התקיפה הישראלית הייתה רחבת היקף, ועל פי הדיווחים ערפה את ראש הנהגת משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC). יותר מכל מתקפה על מתקנים גרעיניים או צבאיים, דווקא המהלך הזה הצית גל של סיפוק וצהלה בקרב מתנגדי המשטר. בעיני איראנים, משמרות המהפכה הן כלי הדיכוי החזק ביותר של המנהיג העליון עלי חמינאי — כלי ששימש במשך עשורים למחוץ דרישות לחופש חברתי ופוליטי. מאז 2019 בלבד מילאו משמרות המהפכה תפקיד מרכזי ברצח של יותר מ־2,000 מפגינים שנהרגו ברחובות. הארגון ומנגנוני הביטחון הנלווים אליו הוציאו להורג עשרות.

רזא פהלווי, יורש העצר הגולה, צייץ: "המסר שלי לכוחות הצבא, המשטרה והביטחון ברור: המשטר הזה ומנהיגיו המושחתים והכשלוניים אינם מוקירים לא את חייכם ולא את איראן שלנו. התנתקו מהם והתייצבו לצד העם". הוא גם חזר על קריאתו לשביתות עובדים המוניות.

פעילת זכויות הנשים מסיח עליניג'אד הביעה את תגובתה ב־X: "סילוקו של טרוריסט אינו טרגדיה, זה צעד לקראת צדק עבור כל החיים החפים מפשע שהם החריבו". בהמשך תיארה את תפקידם של משמרות המהפכה בדיכוי ובהרג.

מבקר המשטר חוסיין רונאקי, תושב טהרן שנכלא פעמים רבות בעשור האחרון, הביע את תגובתו בזהירות בציוץ קצר ועמוס משמעות: "נקדם שוב את פני השמש". דגל איראן שקדם למהפכה האסלאמית של 1979 נשא אריה ושמש.

עלי חוסיין גזיזאדה, עיתונאי היושב בלונדון, פרסם תמונה של מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי, שנהרג בתקיפה הישראלית, וכתב: "כל המלחמה היא דבר אחד, אבל מותו של זה — שידיו מוכתמות בדמם של ילדי איראן — הנה זה כבר משהו באמת".

איראנים רבים מן השורה ברשתות החברתיות לעגו לשליטים האסלאמים על חוסר היכולת שלהם, ושיבחו את ישראל על עוצמתה הצבאית והמודיעינית. אחד מהם התבדח כי "אין לכם הגנה אווירית, וגם לא צופרים שעובדים, לפחות. אז נסו להטיל על כמה מולות את המשימה לצרוח" — כדי להתריע על תקיפות מתקרבות.

פעילה שאינה חוששת להביע את דעתה, שלה 9,500 עוקבים ב־X, אמרה: "#איראן היא מולדתנו ומקום המקלט היחיד שלנו. הריגתם של כמה פושעים וסוכנים של הרפובליקה האסלאמית — מסלאמי ועד באקרי, רשיד ואחרים — היא מרחם קטן על פינה אחת של הפצע העמוק והפעור שנחת על גוף אומתנו במשך יותר מארבעה עשורים".

עד כה, שעות ספורות לאחר התקיפות הישראליות, רחובות טהרן נותרו שקטים, כשאנשים מנסים לעכל את החדשות. אבל בתודעה הקולקטיבית של מי שהתעייפו מן העימות רב־השנים שמנהלת הרפובליקה האסלאמית עם המערב, עם ישראל ועם חלק גדול מן האזור, מדובר ברגע של רעידת אדמה — כזה שמנפץ את דימוי המשטר כבעל כוח וכבלתי מנוצח.

הדבר גם עשוי להותיר צלקות פסיכולוגיות מתמשכות בקרב נאמני המשטר, שרבים מהם צפויים להיות מוטרדים מאוד ממה שעוד יבוא.

ברשתות החברתיות איראנים שואלים היכן נמצא עלי חמינאי, המבודד כעת יותר ויותר בעקבות מותם של קומץ המפקדים הבכירים שעוד יכול היה לבטוח בהם. גורלו יגדיר את הפרק הבא שעוד יבוא.