טורקיה של שרדינגר
ארדואן נמנע ממבחן כוח צבאי אמיתי משום שצבאו קליפה ריקה והצי הטורקי נמצא במצב גרוע אף יותר

הנשיא דונלד טראמפ ומנהיגי המזרח התיכון ממהרים לגבש תגובה לכיבוש מוכא בידי החות'ים, עיירה ונמל קטנים השוכנים על מצר באב אל-מנדב — צוואר בקבוק אסטרטגי השולט בגישה לים האדום.
מצרים במשחק. אחרי שהשקיע מיליארדי דולרים כדי להחזיק את מצרים מעל פני המים, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מבקש לקבל תשואה על השקעתו. המשמעות עשויה להיות בסיס צבאי מצרי סמוך לינבוע, מסוף הייצוא המרכזי על הים האדום. לקהיר, כמובן, יש הרבה על כף המאזניים מעבר לנדיבותה של ריאד.
גם ברית מכה של בן סלמאן, הסכם הגנה הדדית עם ערב הסעודית, פקיסטן וטורקיה, שנחתם רק בחודש שעבר, נמצאת על סדר היום. בן סלמאן ביקש להביך את ארצות הברית ולאותת על קץ הבכורה של מטריית ההגנה האמריקאית־סעודית בת 80 השנים, אך עדיין לא ברור אם פקיסטן וטורקיה יבואו להגנת ערב הסעודית.
אף שהיו דיבורים על בסיס טורקי בצפון ערב הסעודית, הדבר לא יסייע לסעודים מול החות'ים. בן סלמאן מבין שנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מגלה עניין מועט בערב הסעודית, מעבר לרצונו לבנאם את מכה ומדינה ולבסס את כיתור ישראל בידי טורקיה.
בעוד ערב הסעודית נמצאת בכוונת המיידית של החות'ים, המשבר חושף גם את מיתוס העוצמה הצבאית הטורקית. על הנייר טורקיה חזקה. מנהיגי NATO נמנעים מלדרוש מטורקיה דין וחשבון על כיבוש קפריסין ועל הפרובוקציות שלה נגד יוון בים האגאי ובמזרח הים התיכון, משום שעל הנייר יש לה הצבא השני בגודלו ב־NATO.
מעבר לכוחות היבשה, ארדואן מקדם זה זמן רב את "המולדת הכחולה", מדיניות ימית אירידנטיסטית המלווה בהתרחבות נרחבת של הצי הטורקי בים השחור, בים התיכון ובים האגאי. טורקיה גם הרחיבה את נוכחותה הצבאית הכוללת, הקימה בסיסים ובמקרים מסוימים הציבה מטוסים בקפריסין הכבושה, בסוריה, בקטר ובסומליה. מערך הכטב"מים הטורקי מרשים.
לפי הדיווחים, בן סלמאן ביקש סיוע אמריקאי. אף שההכרזה על מכירת מטוסי ה־F-35 חשובה, היא חסרת משמעות מול החות'ים, שכן יחלפו שנים עד להכשרה ולאספקה, גם אם הקונגרס לא יחסום את העסקה.
הפריסה הצבאית הגדולה ביותר של טורקיה מחוץ לגבולותיה נמצאת כיום בסומליה. טורקיה בונה שם בסיס חלל, מחזיקה בסיס ימי גדול ושולטת בנמל התעופה הבין־לאומי של מוגדישו. בעשור האחרון הכשירה טורקיה אלפי לוחמי כוחות מיוחדים בסומליה.
מדוע, אם כן, ארדואן אינו בא להגנת בן סלמאן ואינו מנצל את הצי הטורקי, את הכטב"מים ואת הכוחות המיוחדים כדי לסייע לשמור על מצר באב אל-מנדב פתוח? במשך חלק ניכר מהמאה השש־עשרה ומהמאה התשע־עשרה שלטה האימפריה העות'מאנית בחוף התהאמה של תימן, הנתון כיום תחת מצור. ארדואן מצטט את התקדים העות'מאני כדי להצדיק את הנוכחות הטורקית בסומליה, אך הוא טועה בהיסטוריה: העות'מאנים מעולם לא הגיעו לסומליה גופא; תחת זאת הם התיישבו באזור אַוְדַאל שבצפון־מערב סומלילנד.
הסיבה הסבירה לכך שארדואן אינו מסייע באופן משמעותי היא שכוחה של טורקיה טמון באי־הוודאות סביב כושרה הצבאי. נכון, טורקיה יכולה לטעון שהיא מעצמת־על כשהיא מפציצה חקלאים כורדים לא חמושים, אך אילו היה הצבא הטורקי חזק באמת, הוא היה משיג משהו מעבר לקיפאון במרד כורדי שנמשך יותר מ־40 שנה.
הטיהורים הפוליטיים — כשאחד מכל חמישה טייסי F-16 מאומנים יושב בכלא ורוב הפיקוד הבכיר הוחלף — משמעם שהצבא הטורקי הוא קליפה ריקה. הגנרלים של ארדואן יכולים להתהדר כטווסים, אבל אין כל סימן שהם שמרו על היכולת להילחם. הצי הטורקי במצב גרוע עוד יותר. הוא מסוגל להטריד ספינות סקר סייסמי לחיפוש נפט שאינן חמושות, אך אינו מסוגל להילחם. כוחה של טורקיה נובע מיכולתה להימנע מחשיפת הריקנות של צבאה.
כשם שארווין שרדינגר יצר את ניסוי המחשבה המפורסם של חתול שרדינגר, שבו חתול הכלוא בקופסה אינו חי ואינו מת עד שמשקיף מאשש את מצבו, כך ארדואן עומד כיום בראש טורקיה של שרדינגר. הטענה לכושר צבאי נשענת על כך שכושר זה אינו נבחן. ארדואן לא יפרוס כוחות טורקיים בבאב אל-מנדב משום שהוא חושש מכישלון ומהכרה בין־לאומית בכך שהתרברבותו אינה אלא רטוריקה ריקה.
