האלימות העדתית נגד העלווים בסוריה נמשכת
הפגיעה המתמשכת בעלווים ובקהילות נוספות בסוריה מחייבת תשומת לב עולמית קבועה ולא רק התייחסות נקודתית לאירועים חריגים
Sirwan Kajjo הוא עיתונאי וחוקר המתמחה בפוליטיקה כורדית, במיליטנטיות אסלאמית ובענייני סוריה. הוא תרם שני פרקי ספר על סוריה ועל הכורדים, שראו אור בהוצאות Indiana University Press ו־Cambridge University Press. מאמריו בסוגיות סוריות וכורדיות התפרסמו בפורום המזרח התיכון, במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב ובגופי מחקר ובפרסומים בולטים נוספים. Kajjo הוא גם מחבר הרומן Nothing But Soot, שעלילתו מתרחשת בסוריה. הוא בעל תואר BA בממשל ובפוליטיקה בינלאומית מאוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון.
קריסת שושלת אסד בדצמבר 2024 שמה קץ לעשרות שנים של דיכוי שהופעל על הרוב הסוני בסוריה. עם זאת, היא גם סימנה את תחילתה של אלימות ממוקדת נגד הקהילה העלווית במדינה, שממנה באה משפחת אסד. בני העדה העלווית, פלג של האסלאם השיעי, מהווים כ־10 אחוזים מאוכלוסיית סוריה. ריכוזם העיקרי הוא במחוזות החוף לטקיה וטרטוס, ולצדם יש להם נוכחות משמעותית גם בדמשק, בחומס ובחמה.
מתקפות נקם נגד העלווים החלו לאחר נפילת אסד. עלייה בשיח השנאה כלפי העלווים לוותה בהתגברות המתיחות העדתית ובתחושת חסינות מעונש בקרב חלק מן האסלאמיסטים הסונים, בשל שלטונו החדש של היאת תחריר א־שאם בדמשק. המתיחות הגיעה לשיאה במעשי הזוועה שביצעו מיליציות סוניות נגד עלווים בין 6 ל־10 במרץ 2025. אף שהטבח עורר תשומת לב בינלאומית, הוא לא היה המקרה הראשון של אלימות נגד הקהילה העלווית, וגם לא האחרון.
ממשלת המעבר הסורית הקימה ועדת חקירה לבדיקת ההרג באזור החוף. הוועדה טרם פרסמה ממצאים, וסביר שלא תגיע למסקנות של ממש, משום שחקירה עצמאית ויסודית עשויה להפליל אנשי כוחות הביטחון של הממשלה. נראה שנשיא המעבר הסורי אחמד א־שרע מקווה שהארכת מנדט הוועדה תקנה זמן ותאפשר להסיט הן את הלחץ המקומי והן את הלחץ הבינלאומי. ארגוני זכויות אדם הביעו ספקנות ביחס ליכולתה של הוועדה לפעול באופן עצמאי, והצביעו על הימנעותה מלשתף פעולה עם ארגוני זכויות אדם סוריים ובינלאומיים בתהליך החקירה.
הטבח במרץ לא היה מקרה בודד אלא חלק מתבנית רחבה יותר של אלימות המכוונת נגד הקהילה העלווית. בשבוע האחרון של אפריל בלבד תיעדה הרשת הסורית לזכויות אדם הרג ללא משפט של לפחות 20 אזרחים באזורים שבהם העלווים הם רוב במחוז חומס. אותו ארגון דיווח כי תוקפים חמושים הרגו יותר מ־360 בני אדם באזורים מאוכלסי עלווים במחוזות חומס וחמה בין ינואר לסוף אפריל. מה שהופך את המגמה הזאת למדאיגה במיוחד הוא שהרשויות המקומיות סגרו את מרבית התיקים תחת הסיווג "עבריין בלתי ידוע". היעדר דין וחשבון אמיתי, בשילוב חקירה מתמשכת של הטבח במרץ, רק מחזק את ידיהן של קבוצות סוניות קיצוניות להמשיך במתקפותיהן על הקהילה העלווית.
בנוסף, דיווחים מהעת האחרונה מצביעים על כך שקבוצות חמושות המזוהות עם משרדי ההגנה והפנים של ממשלת המעבר ערכו פשיטות על בתי עלווים בלטקיה ובטרטוס, בזזו רכוש ועצרו אנשים לחקירה — לכאורה במטרה אחת: להטיל פחד ולהפחיד. המצב נותר מתוח עד כדי כך, שרבים מאלפי העלווים שמצאו מחסה בבסיס האוויר הרוסי חמיימים בלטקיה במהלך האלימות במרץ ממשיכים לשהות בו, חרף קריאות מוסקבה לפנות את המתקן.
ממשלתו של א־שרע נשענה בעיקר על שמירה על יכולת הכחשה כדי להרחיק עצמה מאירועי האלימות הללו נגד העלווים, ולעתים קרובות תיארה אותם כ"מעשים של יחידים" שאינם קשורים למדיניות רשמית או למעורבות המדינה. גם אם יש בטענה הזאת ממש, היא מעוררת דאגה באשר ליכולתה של ממשלת המעבר להשליט שליטה על הפסיפס של מיליציות רדיקליות הפועלות תחת מרותה הנומינלית.
משטרו של א־שרע נקט אסטרטגיה דומה של שמירה על יכולת הכחשה בסוף אפריל, לאחר שפרצו עימותים אלימים באזור דרוזי סמוך לדמשק בעקבות הרג של יותר מתריסר אזרחים בעיירה דרוזית אחרת בידי קבוצה חמושה המזוהה עם הממשלה.
האלימות המתמשכת נגד העלווים וקהילות נוספות בסוריה מחייבת תשומת לב עולמית מתמשכת. אין הכוונה ליחס מיוחד לקבוצות מיעוט, אלא לתזכורת שהפיוס בסוריה שאחרי אסד תלוי בנכונות הקהילה הבינלאומית לבחון בעין ביקורתית את התחייבויותיה ומעשיה של ממשלת המעבר, ולא לתת למשאלות לב להכתיב את התמונה.