השלב הבא בסוריה מותיר תקווה מעטה לכורדים
הסכם מ־18 בינואר 2026 עם הממשלה מהווה מכה קשה לכורדים הסורים ולשאיפותיהם הפוליטיות
Sirwan Kajjo הוא עיתונאי וחוקר המתמחה בפוליטיקה כורדית, במיליטנטיות אסלאמית ובענייני סוריה. הוא תרם שני פרקי ספר על סוריה ועל הכורדים, שראו אור בהוצאות Indiana University Press ו־Cambridge University Press. מאמריו בסוגיות סוריות וכורדיות התפרסמו בפורום המזרח התיכון, במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב ובגופי מחקר ובפרסומים בולטים נוספים. Kajjo הוא גם מחבר הרומן Nothing But Soot, שעלילתו מתרחשת בסוריה. הוא בעל תואר BA בממשל ובפוליטיקה בינלאומית מאוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון.
רגע האמת של הכורדים בסוריה הגיע בצורה דרמטית: לא תהיה אוטונומיה כפי שכורדים רבים דמיינו לעצמם, אחרי יותר מעשור של שלטון עצמי דה־פקטו. בתוך שבועיים בלבד איבדו הכוחות בהובלה כורדית יותר משני שלישים מהשטח שבשליטתם בצפון־מזרח סוריה.
זמן קצר לאחר שהשתלטו בתחילת ינואר על שתי השכונות שרובן כורדיות בחלב, פתחו כוחות הממשלה הסורית והמיליציות המזוהות איתם במתקפה רחבת היקף נוספת נגד הכוחות הדמוקרטיים הסוריים (SDF) במזרח מחוז חלב, וכן ברקה ובדיר א־זור. למעט חריגים בודדים, רוב הערים והעיירות נפלו במהירות עם נסיגת הכוחות בהובלה כורדית. רוב האזורים הללו היו בשליטת הכוחות הדמוקרטיים הסוריים כמעט עשור, מאז שחרורם מידי דאעש בסיוע הקואליציה העולמית בהובלת ארה"ב.
המתקפה הגיעה לשיאה ב־18 בינואר 2026, עם ההכרזה על הסכם חדש בין הממשלה הסורית לבין הכוחות הדמוקרטיים הסוריים, המחליף את ההסכם מ־10 במרץ 2025. ההסכם החדש שולל מן הכוחות הכורדיים את רוב סמכויותיהם. עם השתלטות מלאה של הממשלה הסורית, לכוחות הדמוקרטיים הסוריים לא תהיה עוד נוכחות ברקה ובדיר א־זור. במחוז חסכה, שבו רוב כורדי, כל המוסדות האזרחיים ישולבו במבנה המדינה, ולוחמי הכוחות הדמוקרטיים הסוריים ישולבו במשרדי ההגנה והפנים של סוריה כיחידים, ולא ככוח מאורגן. הסדר דומה ייקבע לעיר קובאני (עין אל־ערב), שהיא חלק ממחוז חלב.
בסך הכול, ההסכם בן 14 הסעיפים הוא נסיגה משמעותית עבור הכורדים הסורים ועבור שאיפותיהם הפוליטיות. מה שממתין להם הוא אוטונומיה מינהלית מוגבלת — וסביר להניח שברובה תהיה נומינלית — במחוז חסכה ובקובאני. האזור הכורדי האחר, עפרין שבצפון־מערב סוריה, יישאר תחת שלטון ישיר של הממשלה הסורית.
במשך שנים ניסו הכוחות הדמוקרטיים הסוריים והמוסדות האזרחיים שלהם לבנות ישות פוליטית רב־אתנית ורב־דתית באזורים שבשליטתם. הפרויקט הזה קרס למעשה ב־18 בינואר. העריקות המהירות והנרחבות של שבטים ערביים ושל דמויות ערביות בולטות מן הכוחות הדמוקרטיים הסוריים ומן המינהל האוטונומי שלהם מדגישות את כישלון המאמץ הכורדי להגדיר מחדש את היחסים החברתיים והפוליטיים עם הקהילות הערביות. המציאות היא שרוב הערבים לא קיבלו שלטון בהובלה כורדית באזוריהם, אף שהמודל של הכוחות הדמוקרטיים הסוריים לא דמה כלל למשטרים הערביים הלאומניים והאוטוריטריים, שדיכאו לאורך השנים את הכורדים ברחבי האזור.
הכורדים הסורים מאוכזבים עמוקות מהתפנית. התחושה הרווחת בקרבם היא של נטישה מצד חברים ובני ברית. בעשור האחרון ראו את עצמם שותפים קרובים של ארצות הברית — לא רק במאבק נגד דאעש, שבו איבדו הכורדים יותר מ־12,000 לוחמים, אלא גם משום שהם פרו־אמריקאים ופרו־מערביים באמת ובתמים. אלא שכעת התברר להם שארצות הברית והמערב התייצבו לצד המדינה הסורית, אף שבראשה עומד ג'יהאדיסט לשעבר.
הכורדים הם התקווה האחרונה לסוריה דמוקרטית. ואולם, כשהמוסדות הצבאיים והפוליטיים שלהם מצויים כעת במצב של התפוררות, לא סביר שיוכלו לשמש כוח יעיל בהכוונת סוריה לעבר שיטה פלורליסטית שבה כל הקבוצות האתניות, הדתות והזרמים נהנים מזכויות ומייצוג שווים.
סוריה נשלטת כיום לא רק בידי ג'יהאדיסטים לשעבר, אלא גם בידי גורמים משמעותיים במבנים הצבאיים והמינהליים שלה, הדבקים באידיאולוגיות קיצוניות. מדובר בתערובת של זרמים רדיקליים, מהאחים המוסלמים ועד הסלפיות. מעשי הטבח נגד הקהילות הדרוזית והעלווית, ולאחרונה גם נגד הכורדים בחלב, ממחישים שלא סביר שהמדינה תתקדם לעבר יציבות בזמן הקרוב.
התקווה של וושינגטון ליציבות ארוכת טווח בסוריה עשויה להתברר כאשליה. רשויות ממשלת המעבר בסוריה, כחלק מהסכם 18 בינואר, ישתלטו בקרוב על מחנות ומתקני כליאה שבהם מוחזקים אלפי טרוריסטים מסוכנים של דאעש ובני משפחותיהם. מעבר לכך שבשורות כוחותיה הצבאיים יש מי שמגלים אהדה לדאעש, הממשלה הסורית לא הצליחה להפגין יכולת יעילה להתמודד עם האיום שהארגון מציב.
הפיגוע בתדמור בדצמבר 2025, שבו נהרגו שני חיילים אמריקאים ומתורגמן אזרחי, בוצע בידי איש מכוחות הביטחון של הממשלה הסורית. אם התקרית הזאת הוכיחה משהו, הרי שהאיום על האינטרסים האמריקאיים בסוריה אינו מוגבל לארגוני טרור.