סוף הג'יהאד של חמישה כוכבים בקטאר

ישראל תקפה את חמאס בדוחא בבוקר 9 בספטמבר 2025, כשהמטרה היא ההנהגה הבכירה של ארגון הטרור. התקיפה חיסלה את אדריכלי מתקפת 7 באוקטובר 2023. החיסול הזה היה מעשה של הגנה עצמית, באיחור ניכר.

המבצע נגד מנהיגי חמאס כמו חאלד משעל וחליל אל-חיה היה מהלך מלחמתי הכרחי. הוא פירק חדר פיקוד שניהל מערכה של רצח עם מתוך המחסה של מלון חמישה כוכבים. הפיצוצים ברובע קטארה שמו קץ לבדיה שקטאר היא מתווכת. הם הוכיחו שלמתכנני הטרור אין נמל מבטחים.

התקיפה מקרבת את סופה של מלחמת 7 באוקטובר. היא מפגינה בהירות אסטרטגית ומוסרית. זכותה של אומה להגן על עצמה אינה נעצרת בגבולה של מדינה נותנת חסות לטרור. במשך שנים תכננו מנהיגי חמאס רצח ממקלט מוגן. המקלט הזה איננו עוד.

כדי להבין את התקיפה צריך להבין את תפקידה של קטאר. במשך שלוש־עשרה שנים שימשה דוחא כמפקדה הגלובלית של חמאס. ממשל אובמה התמים אישר את ההסדר ב-2012, מתוך אמונה שערוץ תקשורת הוא נכס אסטרטגי. במקום זאת נוצר כך הגורם הבודד הגדול ביותר שאפשר את מלחמת חמאס נגד ישראל.

קטאר לא הייתה מתווכת. היא הייתה מאפשרת פעילה, שסיפקה את התמיכה החומרית שמניעה כל מפעל טרור. לתמיכה הזאת היו שלושה עמודי תווך: פיננסי, דיפלומטי ומבצעי.

מבחינה פיננסית, החסות הקטארית הייתה ישירה ומשמעותית. המדינה הזרימה יותר מ-1.8 מיליארד דולר לעזה שבשליטת חמאס. העולם קיבל את סיפור הכיסוי של סיוע הומניטרי. ישראל ידעה את האמת. מזוודות של מזומנים, שהועברו באישור ישראלי במסגרת מדיניות כושלת של "קניית שקט", נועדו למשכורות ולסיוע. אבל המודיעין הישראלי הזהיר שחמאס מנתב מיליונים ישירות לזרוע הצבאית שלו. המדיניות נמשכה. 7 באוקטובר היה המחיר של המדיניות הזאת. כספים קטאריים סייעו לרכוש את כלי הרצח ההמוני.

מבחינה דיפלומטית, קטאר העניקה לחמאס לגיטימציה. מסוויטות בשרתון ובפור סיזנס ניהל חאלד משעל את ענייניו כמדינאי. הוא נפגש עם משלחות זרות. הוא השתמש באל-ג'זירה כזרוע תעמולה. אחרי הפוגרום של 7 באוקטובר הצהיר בכיר חמאס ע'אזי חמד מדוחא שחמאס יחזור על הטבח "שוב ושוב". קטאר העניקה לו הגנה. היא סיפקה מגן דיפלומטי, סירבה להגדיר את חמאס כארגון טרור ובמקביל ניצלה את האו"ם לגינוי ישראל. זה לא היה תיווך; זאת הייתה סנגוריה.

מבחינה מבצעית, מקלט דוחא היה מרכז הפיקוד והשליטה של המלחמה. מנוחות משרדיהם צפו מנהיגי חמאס במתקפות 7 באוקטובר בזמן התרחשותן. הם השתמשו בתשתית הקטארית כדי לתאם עם מפקדים בעזה ועם פטרוניהם בטהראן. זה לא היה מקלט מבטחים פסיבי. זאת הייתה מפקדה צבאית מחוץ לטריטוריה, מוגנת בעוצמתה הדיפלומטית והכלכלית של מדינת נפט. הדבר מנוגד להחלטה 1373 של מועצת הביטחון של האו"ם, המחייבת את כל המדינות למנוע מקלט מבטחים ממחבלים. במשך שלוש־עשרה שנים הפרה קטאר את החוק הזה, ובו בזמן אירחה את הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול ביותר באזור.

העקשנות של חמאס סללה את הדרך לתקיפה. במשך עשרים ושלושה חודשים ניהלה ישראל מלחמה קשה בעזה. היא נקטה צעדים למניעת נפגעים בקרב אזרחים שאף צבא אחר לא היה שוקל. בתמורה גינתה הקהילה הבינלאומית את ישראל. מתווכים, בהובלת המדינה שמאכסנת את ארגון הטרור עצמו, הציעו עסקאות. בכל פעם חמאס אמר לא.

חמאס דחה הצעות לשחרור כל החטופים. הוא דחה עסקאות לסיום המלחמה. האסטרטגיה, שנרקמה בדוחא, הייתה למנף את הסבל בעזה כדי לבודד את ישראל. יחיא סינוואר היה המפקד במנהרות חמאס. אבל ההנהגה האסטרטגית — האנשים שבידיהם זכות הווטו הסופית — ישבה בקטאר. ממקום מושבה הבטוח לא היה לה שום תמריץ לסיים את המלחמה. משפחותיהם היו בטוחות. כספם היה מובטח. המלחמה הייתה בעיניהם מחזה.

הדינמיקה הזאת הפכה סיום צבאי לבלתי אפשרי. ישראל יכלה לטהר כל מנהרה, אבל חמאס היה משתקם כל עוד ראשו נשאר מוגן. ארגון הטרור הבטיח שכך יעשה.

ארצות הברית הייתה איטית להבין זאת. במשך יותר משנה שימרה וושינגטון את הבדיה שקטאר היא מתווכת. רק בשלהי 2024, אחרי שהמשא ומתן קרס, גבר הלחץ. דיווחים שקטאר ביקשה ממנהיגי חמאס לעזוב היו תכסיס דיפלומטי. כללי המשחק כבר השתנו. הדיפלומטיה נכשלה. משרד דוחא לא היה עוד כתובת פוליטית. הוא היה מטרה צבאית.

מבצע במורכבות כזאת דורש שנים של מודיעין וחודשים של הכנה. הוא נושא את סימני ההיכר של המוסד ושל חיל האוויר הישראלי. המוסד אסף את המודיעין. איכון מדויק של פגישה בכירה של חמאס בבירה עוינת מחייב מקורות אנושיים, מודיעין אותות ומעקב מתמיד. נכסים בשטח כנראה אישרו את המטרה. היעדים — דמויות כמו זהר ג'בארין, משעל ואל-חיה — ניהלו את הכספים ואת הפעילות החוץ־ארצית של חמאס. חיסולם עורף את הזרוע החיצונית של הארגון.

חיל האוויר הישראלי ביצע את התקיפה. הדיוק הנדרש לפגיעה במבנה יחיד ברובע קטארה מצביע על תחמושת מונחית מתקדמת. זה היה איזמל, לא פצצה, וככל הנראה שוגר מ-F-35i אדיר שיכול לחמוק ממערכות ההגנה האווירית באזור.

המסר ברור: מנהיגי טרור אינם בטוחים. לא בדמשק, לא בביירות ולא בדוחא. ישראל תמצא אותך. ישראל תדרוש ממך דין וחשבון.

זה היה המהלך היחיד. הוא מכיר בעולם כפי שהוא.

התקיפה מקרבת את סוף המלחמה. היא הורסת את הנכס האסטרטגי הגדול ביותר של חמאס: ההנהגה שלו. למחבלים בעזה אין עוד מערך פיקוד מוגן. מנהיגיהם מתים או במנוסה. כך נוצר תמריץ חדש: כניעה.

למי שזועק "הסלמה" צריך לשאול: הסלמה של מה? המלחמה החלה בטבח הגרוע ביותר ביהודים מאז השואה. שלוחות איראן כבר יורות על ישראל משלושה כיוונים. חולשה מזמינה תוקפנות. במשך שנתיים האמינו אויביה של ישראל שידיה קשורות בכל הנוגע לקטאר. הם טעו. הפעולה הזאת משקמת את ההרתעה הישראלית יותר מכל מברק דיפלומטי.

מבחינת קטאר, זו שעת חשבון נפש. במשך שנים היא ניהלה משחק ציני, מימנה אוניברסיטאות אמריקאיות ותנועות טרור. היא אירחה את גביע העולם ואת חמאס. המשחק הזה נגמר. התקיפה משפילה את קטאר. היא חושפת את גבולות דיפלומטיית פנקס הצ'קים שלה. על קטאר לבחור כעת: להישאר מפיצה של אידיאולוגיה איסלאמיסטית רדיקלית או להצטרף לקהילת העמים. ביטחונה תלוי בבחירה.

כשהעשן מתפזר מעל דוחא, הבהירות נותרת בעינה. המלחמה בחמאס היא מלחמה על הישרדותה של ישראל. ישראל חייבת להילחם בה בכל החזיתות. במנהרות עזה. במסדרונות הדיפלומטיה. ובבירות המעניקות מחסה לאויביה. התקיפה בדוחא לא הייתה פרק חדש. היא הייתה תחילת הסוף.