המסגרת המשפטית לכוחות פקיסטן בסעודיה
מתחת לרטוריקה הפוליטית של ביטחון קולקטיבי מסתתרת סוגיה משפטית ומבצעית מורכבת בכל הנוגע לפריסת כוחות
Kaswar Klasra הוא עיתונאי שמקום מושבו באיסלאמאבאד והעורך הראשי של The Islamabad Telegraph ("הטלגרף של איסלאמאבאד"), שם הוא מסקר ביטחון בדרום אסיה, דיפלומטיה ביטחונית, מדיניות חוץ וגיאופוליטיקה אזורית.
בעוד מתקפות החות'ים על סעודיה נמשכות, ריאד הפעילה את הסכם ההגנה המשותף של מכה. תרומתה של פקיסטן נשענת על נכס קריטי: אלפי חיילים שכבר מוצבים על אדמת סעודיה.
לאחר שמנהל יחסי הציבור של ה־Inter-Services Intelligence, רב־אלוף אחמד שריף צ'ודרי, אישר כי מתקיימות פריסות פקיסטניות פעילות, קיבלה הברית נוכחות פיזית. אלא שמתחת לרטוריקה הפוליטית של ביטחון קולקטיבי מסתתרת סוגיה משפטית ומבצעית מורכבת, שמגדירה את גבולות הפריסות הצבאיות הזרות: מעמד הכוחות, ריבונות השיפוט והגבולות המבצעיים שבתוכם פועלים החיילים הפקיסטנים במדינה המארחת.
בלב כל נוכחות צבאית זרה עומד הסכם מעמד כוחות (SOFA) או מסגרת משפטית דו־צדדית מקבילה. ראיונות רקע עם קצינים בכירים בצבא פקיסטן העלו כי לפי הנוהג הבינלאומי המקובל ודיני הריבונות הטריטוריאלית, אנשי צבא זרים המוצבים במדינה מארחת נותרים כפופים לסמכות השיפוט הטריטוריאלית ולדין הפלילי של המדינה המארחת, אלא אם הוראות מפורשות בהסכם מעניקות חסינות אקס־טריטוריאלית או סמכות שיפוט צבאית בלעדית למדינה השולחת.
חלקים מהסכם ההגנה ההדדית האסטרטגי מספטמבר 2025 ומהסכם ההגנה המשותף של מכה מאוגוסט 2026, הנוגעים לסמכות השיפוט הפלילית, נותרו מסווגים. ואולם עבירות שגרתיות או התנהגות מחוץ לשעות השירות על אדמת סעודיה נתונות לסמכות השיפוט הטריטוריאלית הראשית של סעודיה ולמסגרות משפט המבוססות על השריעה.
כפילות שיפוטית זו יוצרת אילוצים מבצעיים ומנהליים מיידיים. בעוד הרשויות הסעודיות שומרות על סמכות שיפוט טריטוריאלית ראשית בעבירות שבוצעו על אדמתן, צבא פקיסטן מפעיל מנגנוני משמעת פנימיים מכוח חוק צבא פקיסטן משנת 1952. עבירות על הקודים הצבאיים עשויות להוביל להליכים צבאיים מקבילים, לבית דין צבאי או להחזרה מנהלית לפקיסטן, בכפוף לתיאום דיפלומטי ולהכרעת מערכת המשפט הסעודית.
כדי לנהל את הסיכונים המשפטיים האלה ולמנוע חיכוך עם הרשויות הדתיות המקומיות, תקנות המדינה המארחת והפיקוד הצבאי הפקיסטני אוכפים הגבלות תנועה נוקשות מחוץ לבסיסים. אנשי הכוח הפרוסים בתפקידי סיוע, ייעוץ והגנה פועלים ברובם בתוך מתקנים צבאיים ייעודיים, והיציאה מהבסיס מוגבלת למשימות מאושרות, מעבר רשמי או פעולות לוגיסטיות מבוקרות.
המשמעת המוסדית של הפריסות הפקיסטניות בסעודיה נשענת על תקדים בן יותר משבעה עשורים. הקשרים הצבאיים הדו־צדדיים החלו בהסכם הידידות של 1951 והתרחבו בשנות ה־60, כאשר אנשי צבא פקיסטנים סייעו באימון חיל האוויר המלכותי הסעודי ובתחזוקתו.
הפריסה המבצעית הגדולה הראשונה התרחשה בסוף 1979, כאשר כוחות מיוחדים ואנשי צבא פקיסטנים סייעו לרשויות הסעודיות במהלך המצור על המסגד הגדול במכה. לאורך נוכחות בת עשורים זו שמרו אנשי הצבא הפקיסטנים על רקורד מקצועי קפדני במיוחד: הרשויות הסעודיות מעולם לא ייחסו ולו לחייל פקיסטני אחד שנפרס בממלכה עבירה פלילית או הפרת חוק מקומי.
יתרה מזו, בהתאם לקוד הצבאי הנוקשה ולהנחיות הרוטציה, אף איש שירות פקיסטני בפריסה רשמית לא נישא לאזרחית סעודית. רקורד זה משקף מבנה פיקוד ממושטר מאוד שנועד במיוחד לכבד את הנורמות התרבותיות של המדינה המארחת ולמנוע חיכוך משפטי.
משמעת צבאית זו עומדת בניגוד חד לקשיים המשפטיים שעמם מתמודדת הפזורה האזרחית הפקיסטנית הרחבה בממלכה. בינואר 2025 הודיע משרד החוץ של פקיסטן לאספה הלאומית כי יותר מ־10,000 אזרחים פקיסטנים עצורים בסעודיה, בריאד ובג'דה, בגין עבירות שונות על החוק, החל מהפרות ויזה וביטחון גבולות ועד סחר בסמים, פשיעת סייבר והונאה פיננסית.
הפגיעוּת המשפטית של מהגרי עבודה מן השורה ממחישה את חשיבותם של מבני פיקוד מוסדיים, בסיסים צבאיים סגורים ונהלי משמעת ייעודיים בשמירה על מעמדם ועל שלמותם של כוחות מזוינים זרים הפועלים מחוץ למדינתם.
האילוצים המשפטיים והריבוניים האלה מעצבים את המציאות המבצעית של הברית המשולשת. נוכחותם של חיילים פקיסטנים אינה מקנה מנדט אוטומטי או צ'ק פתוח לפעולה התקפית, בייחוד מעבר לגבולות בינלאומיים לתוך תימן. הכוחות המוצבים מספקים יתרון בהגנה על הכוח, בתיאום ההגנה האווירית ובאבטחת תשתיות קריטיות בתוך סעודיה.
אולם מעבר מהגנה טריטוריאלית ללחימה ישירה בכוחות החות'ים מחייב אישורים פוליטיים, פקודות מבצעיות מפורשות וכללי פתיחה באש ברורים שיוסכמו על כל שותפות הקואליציה.
יתרה מזו, האסטרטגיה האזורית הרחבה של איסלאמאבאד מחייבת איזון עדין. פקיסטן ביקשה לשמר ערוצים דיפלומטיים פתוחים עם טהראן, ומיצבה את עצמה כמתווכת בסכסוכים אזוריים. מכיוון שאיראן מספקת לחות'ים גיבוי חומרי ופוליטי, מעורבות ישירה של כוחות פקיסטנים בתימן תפגע בעמדה הדיפלומטית של איסלאמאבאד ותסכן את גרירתה של פקיסטן לעימות אזורי רחב יותר. ההבחנה בין סיוע טריטוריאלי פנימי לבין התערבות חוצת גבולות מאפשרת לפקיסטן לעמוד במחויבויות הביטחוניות שלה כלפי ריאד בלי לוותר על שליטה מבצעית לאומית ובלי לנטוש את עמדתה הדיפלומטית.