הטבח בכנסייה היוונית־אורתודוקסית בכרכ מחייב יותר מתנחומים

אלפים השתתפו ב־25 באוקטובר 2026 בהלוויות תשעת ההרוגים בפיגוע הטרור בכנסייה היוונית־אורתודוקסית בכרכ, יומיים בלבד קודם לכן. יורש העצר הנסיך חוסיין וראש הממשלה ג'עפר חסאן ייצגו את המלך עבדאללה השני, כדי להביע את סולידריות ההנהגה.

הרשויות עצרו שני אחים ואת גיסם. ב־26 באוקטובר תקף חיל האוויר הירדני מטרות בדרום סוריה, ובאופן רשמי קשר בין התוקפים לבין חוליות טרור מעבר לגבול.

גם סוריה התמודדה עם מתקפות של קיצונים אסלאמיים על כנסיות. בפיגוע ב־24 ביולי 2022, במהלך חנוכת כנסיית איה סופיה בסוקיילבייה שבסוריה, נהרגו שניים. ב־22 ביוני 2025 ביצע מחבל פיגוע התאבדות בכנסיית הנביא אליהו בדמשק, ובו נהרגו 25 בני אדם. במרץ 2026 גינתה הפטריארכיה של אנטיוכיה מתקפות על רכוש נוצרי ועל מקדש לכבוד הבתולה מריה בסוקיילבייה.

חוקר האלימות הפוליטית מוראד בטאל א־שישאני (Murad Batal al-Shishani) מסביר שמתקפות כאלה מפיצות פחד ומערערות את האמון בביטחון הציבורי. עאמר סבאילה (Amer Sabaileh) מזהיר כי תדמית המתינות הרשמית עשויה להסתיר הקצנה עמוקה יותר.

יוון, ארצות הברית, ישראל, קפריסין, ממשלות ערביות, האיחוד האירופי, האו"ם ומנהיגי כנסייה גינו את הפשע. ואולם אתונה הייתה צריכה לייחס משקל רב יותר להבעת הסולידריות שלה. האנליסט האסטרטגי וקצין העבר בשירות המודיעין הלאומי של יוון סוואס קלנטרידיס (Savvas Kalenteridis) מעלה את השאלה: "האם לא היה צריך שר יווני להשתתף בהלוויה?" הוא מציין כי הודעות משגרירויות ארה"ב וישראל מתייחסות לטבח בנוצרים יוונים־אורתודוקסים, ומותח ביקורת על הדאגה המוגבלת לכאורה ביוון ועל הסיקור הטלוויזיוני הדל.

ליוון יש קשרים היסטוריים, כנסייתיים ודיפלומטיים עם הקהילות האלה. עליה לשמור ערוץ תקשורת קבוע עם נציגיהן, לתעד איומים ולדרוש מממשלות התחייבויות ספציפיות לפני שמשפחות יבקשו מקלט כפליטים.

עמאן זיהתה את ארגון המדינה האסלאמית כאחראי לפיגוע, ציטטה מידע מודיעיני על פיגועים קרבים וביצעה מכה מקדימה במסגרת מבצע "ההרתעה הירדנית־חמוד", ללא תיאום עם דמשק.

קלנטרידיס סבור כי רישומי שיחות טלפון חשפו הכוונה מסוריה. הוא רואה בכך גם מסר רחב יותר. "ירדן לא תקפה רק את נשיא סוריה, אחמד א־שרע, אלא את בעל בריתה של טורקיה", אמר, וקשר את האזהרה לא רק לנשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן אלא גם לנשיא דונלד טראמפ ולשליחו טום בראק.

גם לאירופה יש כלי לחץ בארסנל שלה. ניקולאס פרנטוריס (Nikolas Farantouris), חבר הפרלמנט האירופי וחבר ועדת החוץ שלו, קרא שוב ושוב לקאיה קאלאס להגן על קהילות נוצריות מאוימות במזרח התיכון ובאפריקה.

"בכל רחבי המזרח התיכון ואפריקה, בכל מקום שבו ביקרתי כחבר הפרלמנט האירופי, אני רואה טבח, רדיפות ואיומים נגד קהילות נוצריות ואחרות", אמר. הוא קורא ל"סנקציות כלכליות, אמברגו על נשק וציוד והשעיה של כל סיוע הפיתוח למדינות שאינן נוקטות אמצעים מספקים כדי להגן על קהילות נוצריות".

בריסל ייעדה 620 מיליון אירו [690 מיליון דולר] לסוריה לשנים 2026–2027. בתוך החבילה הזאת, 280 מיליון אירו מיועדים לייצוב, למוסדות ולשיקום, ואילו 210 מיליון אירו מממנים סיוע הומניטרי לשנת 2026. המינוף הפיננסי מציע אפוא אמצעי משמעותי להבטחת היענותה של סוריה.

האיחוד האירופי חייב לקבוע מועדי יעד לחקירות ולהעמדות לדין, וכן להגנה על כנסיות. עליו לדרוש הגנה שוויונית לכל הנוצרים במדינות מולדתם, לא רק בחוק אלא גם במציאות. עליו להטיל סנקציות ממוקדות על פקידים שמעלימים עין, ולהשעות סיוע לפיתוח ולבניית מוסדות כאשר הרשויות אינן עומדות בדרישות. במקביל, עליו לשמור על סיוע הומניטרי עצמאי. יוון יכולה להוביל את היוזמה הזאת באמצעות קשריה עם הפטריארכיות ועם ירדן.

מנגנון אירופי להתרעה מוקדמת יכול לאסוף דיווחים על התעללויות, לממן תשתיות מאובטחות ולפרסם הערכות עמידה בדרישות. משלחות האיחוד האירופי חייבות לבקר בקהילות מאוימות ולאמת בשטח אם ממשלות מקיימות את הבטחותיהן, עם לוחות זמנים ברורים ועדכוני התקדמות פומביים.

עברו הג'יהאדיסטי של א־שרע וקשריו למשטר ארדואן מחייבים בחינה מדוקדקת של מעשיו. אירופה חייבת לעמוד על בחירות חופשיות, פלורליזם וערובות לזכויות. הלגיטימיות של השלטון בסוריה נוגעת גם לביטחון שכנותיה. משפחות כרכ, וכל הנוצרים במזרח התיכון, זקוקים לביטחון כדי להישאר במולדתם. "Christian Lives Matter" צריכה להפוך לקריאת קרב עולמית. הקהילה הבינלאומית חייבת להתמודד עם החמלה הסלקטיבית שלה. אי אפשר להזיל דמעות תנין על עזה תוך התעלמות מגורלם של נוצרים ושל קהילות אחרות המצויות תחת איום באזור, ובהן כורדים, דרוזים ועלווים. אתונה ובריסל חייבות להפוך את ההגנה השוויונית לתנאי למימון ולשותפויות הדיפלומטיות שלהן — ולהשית מחיר אמיתי על מי שרודף את הקהילות האלה.