ליווי הפלוטילה לעזה מזמין אסון

שתי ספינות מלחמה של נאט"ו מלוות פלוטילה שנמצאת במסלול התנגשות לא רק עם חיל הים הישראלי, אלא גם עם עקרונות המשפט הימי הבינלאומי. "פלוטילת הסומוד הגלובלית" עוסקת בתיאטרון פוליטי ומאתגרת את המצור הימי החוקי שישראל מטילה על עזה. כאשר הפריגטה האיטלקית אלפינו וספינת הסיור הספרדית פורור מנווטות את השיירה הזאת, שמונה יותר מחמישים כלי שיט אזרחיים, אל עבר גבול שנים־עשר המיילים הימיים של מימיה הריבוניים של ישראל, הן חוצות את הגבול שבין סיוע הומניטרי לשותפות במעשה בלתי חוקי. זו אינה מחאה; זו פרובוקציה בעלת השלכות צבאיות.

המסגרת המשפטית כאן חד־משמעית. ועדה של מזכ"ל האו"ם משנת 2011, "דוח פאלמר", אישרה את המצור הימי הישראלי כאמצעי ביטחוני לגיטימי. מדריך סן רמו לדיני עימות מזוין בים, המסדיר עימותים מזוינים בים, מתיר יירוט ותפיסה של כלי שיט המנסים לפרוץ מצור כזה. ברגע שהפלוטילה נכנסת לים הטריטוריאלי של ישראל, ברצועת שנים־עשר המיילים הימיים, מעברה חדל להיות "תמים" לפי אמנת האו"ם בדבר דיני הים (UNCLOS). בכך שהן מסייעות לפריצה הזאת, ספינות המלחמה האירופיות הופכות לצד להפרה. סעיפים 25 ו־30 באמנה אינם המלצות; הם מסמיכים מדינת חוף לנקוט באמצעים הנחוצים כדי למנוע מעבר שאינו תמים ולגרש את ספינת המלחמה המפרה.

מבחינה מבצעית, בתוך שנים־עשר המיילים הימיים הדינמיקה משתנה באופן מכריע לטובת ישראל. הפריגטה האיטלקית אלפינו היא ספינת מלחמה כשירה, אך היא תפעל בקצה מעטפת התמיכה שלה. ספינת הסיור הספרדית פורור, כלי שיט חמוש קלות שנועד למשימות שיטור, היא נטל בסביבת איום גבוהה: היא תדרוש הגנה יותר משהיא תספק אותה. ישראל, לעומת זאת, תילחם בגזרה החופית שלה עצמה, תחת מערכת צפופה ורב־שכבתית של מודיעין משולב ומאוחד: ממטוסי התרעה מוקדמת G550, מקורבטות סער 6 החמושות במערכות ההגנה האווירית ברק־8 וכיפת מגן ימית (C-Dome), מטילים נגד ספינות גבריאל V, ועד לאיום המתמיד של צוללות מדגם דולפין. מתקפה מתואמת ורב־צירית עלולה להציף במהירות את מחסניות ההגנה של הספינות המלוות.

סולם ההסלמה קצר ותלול. הוא מתחיל באזהרות בקשר ובתמרוני חסימה, ומתקדם לפעולות לא־קינטיות כמו נעילת מכ"ם בקרת אש ושיבוש תקשורת. אם הפלוטילה, שהליווי הימי מחזק את ביטחונה, תסרב לפקודות לעצור, למפקד הישראלי לא תיוותר ברירה אלא לאכוף את המצור. עימות קינטי יוביל ככל הנראה לנטרול מבצעי (mission-kill) של כלי שיט אירופי, ויותיר את האזרחים שהוא אמור היה להגן עליהם חשופים באופן מסוכן, תוך יצירת משבר בתוך נאט"ו.

תומכי המשימה יטענו שמדובר במעשה הומניטרי שנועד להגן על אזרחים, ויסתמכו על חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מיולי 2024 כדי לשלול את הלגיטימיות של המצור. הטיעון הזה נשען על קריאה מוטעית של הדין. דוח פאלמר של האו"ם משנת 2011 אישר במפורש את חוקיות המצור, קביעה ישירה שחוות הדעת הרחבה והבלתי מחייבת של בית הדין הבינלאומי לצדק אינה גוברת עליה. יתרה מכך, אופי המשימה משתנה מנוכחות הומניטרית לפעולה בלתי חוקית ברגע שהיא חוצה את קו שנים־עשר המיילים. בנקודה הזאת, הספינות המלוות אינן עוד מגִנות; הן שותפות למעשה בלתי חוקי.

הטענה שמדובר במשימה הומניטרית טהורה קורסת מול הצעתה העומדת של ישראל לאפשר לפלוטילה לעגון בנמל אשדוד לצורך בדיקה והעברה של סחורות לגיטימיות לעזה — וזאת נוסף על דחייתה של הפלוטילה הצעה בתיווך איטלקי לפרוק את מטענה בלרנקה שבקפריסין. משימה שממוקדת באספקת סיוע הייתה מקבלת את האפשרות הזאת. דחיית ההצעה חושפת את רצון הפלוטילה ליצור עימות פוליטי וצבאי בים.

כדי ליישב את המשבר, ממשלות איטליה וספרד צריכות להורות לספינות המלחמה שלהן להפסיק כל פעולת ליווי בתוך המים הטריטוריאליים של ישראל ולהגביל את משימתן לתצפית במים בינלאומיים. כדי למנוע משבר בתוך נאט"ו, הצי השישי של ארה"ב חייב להבהיר לבעלות בריתו בנאט"ו, שלא בפומבי, שלא יתמוך בשום כלי שיט המעורב בפריצה הבלתי חוקית הזאת. צה"ל, מצדו, חייב להמשיך ולהכין תגובה ממושמעת, שתעדיף אזהרות ברורות ואמצעים לא־קינטיים לעצירת הפלוטילה, ותאכוף את המצור בכוח המזערי הנדרש.

הסיכון כאן אינו תקרית ימית בודדת, אלא התקדים שהיא יוצרת. פריצה מוצלחת, גם סמלית, חוצבת מסדרון קבוע לגורמים עוינים, ובהם איראן ושלוחיה, לנצל אותו במסווה של הומניטריות. ההכרעה שרומא ומדריד מקבלות היום במזרח הים התיכון אינה נוגעת לפלוטילה הזאת בלבד. זו החלטה שתחזק את הארכיטקטורה המשפטית של הביטחון הימי — או תעניק ניצחון אסטרטגי למי שמבקשים לפרק אותה.