על המערב לבחור בחזון האמירויות, לא באיראן

לפני כמעט שנתיים חצו אנשי חמאס לתוך ישראל ורצחו, אנסו וחטפו בדרכם בין קיבוצים, יישובים חקלאיים ופסטיבל מוזיקה. הרוצחים הללו השתמשו במצלמות גוף כדי לתעד את הטבח, ובמהלכו הרגו הורים לעיני ילדיהם, השליכו רימון יד לתוך מיגונית מלאה אזרחים, ואנסו והרגו נשים. המחבלים הרגו 1,200 בני אדם וחטפו 251 נוספים; האתר Hope for Hostages מדווח שמתוכם 148 חטופים שבו לישראל בחיים וחמאס העביר את גופותיהם של 61 אחרים. רק 26 חטופים נותרו בחיים בעזה. שפלות ומוות כאלה מעידים על עודפי האידאולוגיה האיסלאמיסטית.

ארגוני זכויות אדם מתעלמים ברובם מהעובדות הללו, ובמקביל מאשימים את ישראל לשווא בביצוע רצח עם בתושבי עזה — אף שישראל מאפשרת הכנסת מזון ותרופות לשטח, ומקורות רבים מצביעים על כך שהיחס בין מספר ההרוגים האזרחים למספר הלוחמים בעזה נמוך מזה שבסכסוכים אחרים במזרח התיכון. עוד לפני שישראל הגיבה למתקפת 7 באוקטובר 2023, יצאו קיצונים בארצות הברית ובאירופה לרחובות כדי לגנות את ישראל.

מסמכי חמאס מראים כי איראן וחמאס תיזמרו את טבח 7 באוקטובר כדי לשבש את הצטרפות סעודיה להסכמי אברהם. במילים אחרות, כל מקרי המוות שאירעו ב־7 באוקטובר 2023 או אחריו התרחשו משום שאיראן ושלוחיה בעזה ובלבנון סירבו לאפשר לעמי המזרח התיכון להניח את הסכסוך בצד כדי לפתח את האזור. איחוד האמירויות, שמנהיגיו היו חלוצי הסכמי אברהם, פועל כיום להפוך את האנושות למין רב־כוכבי, ולאחרונה שיגר גשושית למאדים כדי לחקור את האטמוספרה שלו. בעוד חמאס מלמד אנשים לשנוא ולהרוג יהודים, אבו דאבי הקימה סוכנות חלל שמפעילה מחנות קיץ לתלמידי תיכון. בעוד חמאס חפר מנהרות כדי להחדיר מחבלים לישראל, להחביא נשק מתחת לבתי חולים ולכלוא חטופים, דובאי בנתה את בורג' ח'ליפה — הבניין הגבוה בעולם.

בעוד האליטות באיראן קידמו תוכנית נשק גרעיני כדי להפחיד את יריבותיה הערביות במזרח התיכון ולהטיל אימה על ישראל, האמירויות עודדו השקעות בתעשיית התיירות שלהן באמצעות בניית מסלול סקי מקורה בלב המדבר ומתחם של איים מלאכותיים במפרץ הפרסי. פנטזיות איראן להחריב את ישראל הביאו אסון על עצמה, על העם שעליו היא שולטת ועל בעלי בריתה בלבנון ובעזה.

מנהיגי האמירויות בחרו בתקווה וביכולת פעולה עצמאית במקום תרעומת וטינה, וכתוצאה מכך תושבי המדינה נהנים מרמת חיים גבוהה. לשם השוואה, האיראנים ניצבים בפני מחסור מים ממשמש ובא וכלכלה מתמוטטת, משום שמנהיגיהם בחרו בתוקפנות במקום בשלום.

במקום להדהד את הרטוריקה האיראנית והפלסטינית, ליברלים אמיתיים בארצות הברית ובאירופה חייבים להכיר בכך שהחטופים אינם מייצגים גביעים מעוותים עבור כוחות סרבנות, אלא מייצגים את כישלונם של האיראנים, הפלסטינים ובעלי בריתם במזרח התיכון להיכנס לעולם המודרני כפי שעשו האמירתים. סיוע למזרח התיכון מחייב תמיכה במנהיגים ובעמים המבקשים דו־קיום, לא את חורבן ישראל או את קידומו של איסלאמיזם חסר סובלנות. על מנהיגי מדינות מתורבתות לא לפנק את חמאס באו"ם, אלא לחגוג את מי שנוטלים סיכונים למען השלום.