טורקיה מרחיבה את תביעותיה באגאי לתוכניות האנרגיה של יוון
אנקרה מערערת כעת על פעילות יוונית כמו חוות רוח ימיות, פארקים ימיים וכבלי חשמל
Nicoletta Kouroushi היא חוקרת מדע המדינה ועיתונאית היושבת בקפריסין. עבודותיה התפרסמו בפרסומים כגון העיתון "פיליאלפתרוס" (Phileleftheros), "Modern Diplomacy" ו-Geostrategic Forecasting Corporation. היא בעלת תואר מוסמך (MSc) בלימודים בינלאומיים ואירופיים מאוניברסיטת פיראוס.
כמעט שלוש שנים של רגיעה יחסית בין יוון לטורקיה כמעט לא שינו את עמדת אנקרה בים האגאי. אם בעבר מיקדה טורקיה את המחלוקות באיים יווניים ובמים הטריטוריאליים, כיום היא מחילה את תביעותיה גם על תחומי פעילות יווניים חדשים, כמו חוות רוח ימיות, פארקים ימיים וכבלי חשמל.
יש לכך חשיבות משום שפרויקטים בתחום האנרגיה עשויים לתת תוקף מעשי לתביעות של ריבונות וסמכות שיפוט. כך, למשל, יוון אינה יכולה לפתח חוות רוח ימית בלי להכריע היכן נתונה לה הסמכות להעניק לה רישיון. לטורקיה יש עניין לערער על פעילות כזו עוד לפני שתהפוך לנוהג מבוסס באזורים שבהם אנקרה מערערת על זכויותיה של יוון, או מתכננת לעשות זאת בעתיד.
המסגרת החדשה של יוון לאנרגיה מתחדשת ממחישה את הגישה הזאת. טורקיה התנגדה לתוכנית באוגוסט 2026, ושבה והפנתה ל"תצורות גיאוגרפיות" שלטענתה אמנות בינלאומיות מעולם לא העבירו את הריבונות עליהן ליוון. אתונה דחתה את הטענה. המחלוקת על הריבונות ישנה, אך אנקרה משתמשת בה כעת כדי לערער על השאלה היכן יוון יכולה לפתח אנרגיה ימית.
גם סוגיית הפארקים הימיים התפתחה באותו כיוון. יוון הודיעה על שניים מוקדם יותר השנה, ובהם אחד באגאי. טורקיה הגיבה בשני פארקים משלה באוגוסט 2026, שאחד מהם משתרע על מים שבין לימנוס לסמותרקי. אתונה אומרת שחלקים מהם חודרים לאזורים שבהם יוון תובעת זכויות ימיות. גבולותיהם משקפים אפוא תפיסות מתחרות בשאלה מי רשאי להפעיל סמכות בים.
טורקיה גם הגבירה את פעילותה בצפון־מזרח האגאי. הרשויות ביוון תיעדו טיסות תכופות של מזל"טי בייראכטאר סביב לימנוס וסמותרקי מאז אמצע אוגוסט. אנקרה חידשה את התנגדויותיה לנוכחות הצבאית היוונית באיי האגאי, והנשיא רג'פ טאיפ ארדואן הזהיר את אתונה מפני חיזוק איים שלטענת טורקיה אמורים להישאר מפורזים. יוון דוחה זאת וממשיכה לקדם את "מגן אכילס", תוכנית ההגנה האווירית והטילית שלה עם ישראל.
המחלוקות הללו נמשכו חרף שיפור היחסים בין יוון לטורקיה מאז 2023. הצהרת אתונה על יחסי ידידות ושכנות טובה הרחיבה את שיתוף הפעולה בתחומי ההגירה, המסחר והתיירות. ובכל זאת, הן התקדמו מעט מאוד בפתרון הסכסוכים שהולידו בעבר משברים באגאי.
אנרגיה ותשתיות מקשות על המשך ההסדר הזה. דיפלומטים יכולים לדחות מחלוקת על סמכות שיפוט ימית. אבל אוניית כבלים אינה יכולה לפעול בלי שממשלה תאשר את עבודתה ותוציא אזהרות ניווט. במים שנויים במחלוקת, החלטות כאלה מאלצות את אתונה ואת אנקרה לפעול על בסיס תביעות מתחרות.
פרשת "אושן לינק" (Ocean Link) ממחישה מה עלול לקרות. ב־11 בספטמבר 2026 פרסמה התחנה היוונית בלימנוס אזהרת ניווט לכלי השיט, לצורך ביצוע תחזוקת כבלים מצפון־מערב לכיוס החל מ־13 בספטמבר. טורקיה מערערת על סמכותה של יוון לבצע עבודות מסוג זה בחלקים מן האגאי, ואותו כלי עצמו נתקל השנה פעמיים בהתערבות טורקית.
תקריות כאלה מראות כיצד טורקיה יכולה לקדם את תביעותיה בלי שיוון תקבל אותן. אתגור כלי שיט אזרחיים מעלה את המחיר המדיני והביטחוני של פרויקטים במים שנויים במחלוקת, ומאלץ את אתונה להכריע אם להמשיך למרות הסיכון לעימות.
כבל החשמל כרתים־קפריסין ממחיש את אותה בעיה בקנה מידה גדול יותר. יוון מצפה שסקרי קרקעית הים יתחדשו, ייתכן באוקטובר, לרבות במים המושפעים מתביעות שטורקיה מבססת על ההסכם הימי שלה עם לוב מ־2019. אתונה דוחה את תביעות אנקרה ואומרת שלא תבקש היתר טורקי. בקשת אישור מטורקיה עלולה להקנות משקל לתביעות שיוון רואה בהן בלתי חוקיות.
לסוגיה יש חשיבות גם מבחינת וושינגטון. ארצות הברית תמכה בחיבורי אנרגיה בין יוון, קפריסין ואירופה, ובכלל זה בפרויקטים שעשויים לצמצם את בידודה האנרגטי של קפריסין. לחץ טורקי שיעכב את הפרויקטים האלה ישפיע על תוכניות שארצות הברית תמכה בהן כחלק מהידוק שיתוף הפעולה האנרגטי האזורי.
וושינגטון יכולה לתמוך בשיחות בין יוון לטורקיה בלי לנקוט עמדה בכל מחלוקת משפטית באגאי. במקביל, עליה להתנגד לשימוש בכלי שיט צבאיים כדי לעצור עבודות סקר או בנייה אזרחיות.
אם לחץ כזה יקבע אם פרויקט ייצא לפועל, טורקיה תקבל השפעה על תשתיות על בסיס תביעות ימיות שיוון דוחה.
כבל כרתים־קפריסין עשוי להציב את השאלה הזאת במוקד כבר בקרוב. כאשר כלי הסקר יחזרו, שני הצדדים ייאלצו להכריע עד כמה הם מוכנים לקדם את תביעותיהם.