פורום המזרח התיכון · Middle East Forum
אובזרבר

המלחמה מגיעה לטהרן, המשטר מתריס ומוג'תבא נעדר

משתמש ברשתות החברתיות דיווח על תקיפות אוויר כבדות במהלך הלילה בטהרן ובעיר הסמוכה כרג'.

מרדו סוגהום היה עיתונאי ומנהל מערכת ברדיו אירופה החופשית / רדיו ליברטי במשך שלושה עשורים; הוא עמד בראש מחלקות איראן ואפגניסטן עד 2020, וכיהן כעורך הראשי של אתר האינטרנט באנגלית של איראן אינטרנשיונל.

· Shutterstock

צלקות המלחמה הולכות ומתבלטות ברחבי טהרן, בעוד מטוסי קרב אמריקאיים וישראליים ממשיכים לתקוף מטרות בבירה ובסביבתה. לא רק מתקנים צבאיים מובהקים כמו בסיסים ומחסנים נפגעים, אלא גם מבנים שנראים שגרתיים לחלוטין ושעל פי ההערכות מאכלסים פעילות מודיעין וביטחון. במקרים רבים התושבים מגלים את טיבם האמיתי של המבנים רק אחרי שנפגעו, כשצוותי חילוץ ממשלתיים מגיעים כדי לפנות גופות ולפנות את הזירה.

"עשרה ימים שטהרן — העיר שלא ישנה לעולם — שקועה בדממה מטרידה. הרחובות ריקים מאי פעם, ותריסי החנויות מוגפים. החיים והכלכלה נעצרו ברובם. הדאגה היחידה כרגע היא לשרוד עד הבוקר הבא." כך תיארה את המצב מועצת התיאום של אגודות המורים האיראניות (Coordinating Council of Iranian Teachers' Trade Associations), הפועלת בגלות, בהודעה שפרסמה ב־9 במרץ 2026. אף שהיא פועלת מחוץ לאיראן, המועצה ממשיכה להחזיק חברים וקשרים בקרב מורים בתוך המדינה.

משתמש אנונימי אך בעל השפעה ברשתות החברתיות באיראן דיווח כי תקיפות אוויריות עזות פגעו בטהרן ובעיר הסמוכה כרז' בשעות המוקדמות של 10 במרץ, אחרי זינוק בפעילות מטוסי הקרב לאחר חצות. לפי הפרסום, חלקים נרחבים בשתי הערים סבלו מהפסקות חשמל, והפיצוצים נראו חזקים משמעותית מבלילות קודמים. המשתמש תיאר כיצד במהלך אחד הפיצוצים השמיים הפכו לרגע ללבן־כחול, רמז לתקיפה עוצמתית במיוחד.

בפרסום תוארו התקיפות כאחת הקשות עד כה, ונרמז שסבלנותה של ארצות הברית פקעה לאחר שאיראן לא נכנעה; עוד נכתב שהלילה עשוי להתגלות כקשה במיוחד למשטר ולכוחות הביטחון שלו.

עד צהריי 10 במרץ פרסם אתר החדשות תסנים בטהרן כמה דיווחים שציטטו בכירים ודוברים שנשבעו להמשיך להתנגד לארצות הברית ולישראל. עלי לריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, השיב למה שכינה דברי ה"הבל" של דונלד טראמפ, נשיא "ממשלת ארצות הברית הטרוריסטית", וכתב בחשבון ה־X הרשמי שלו: "האומה האיראנית, שניזונה מרוח עשורא, אינה מפחדת מאיומיך הריקים. אף גדולים ממך נכשלו בחיסול האומה האיראנית". עשורא הוא יום זיכרון שיעי לציון מות קדושים של האימאם חוסיין. הוא הוסיף: "היזהר לעצמך, שלא אתה תהיה זה שיחוסל".

דובר משמרות המהפכה האיראניים דחה את דברי טראמפ שלפיהם עוצמתה הצבאית של איראן נחלשה, וכינה אותם שקרים שנועדו להסתיר את כישלונות ארצות הברית. הוא התעקש שהטילים והכטב"מים האיראניים כשירים לחלוטין, האשים את הכוחות האמריקאיים בנסיגה מהאזור והזהיר שאיראן עשויה להסלים את העימות ולחסום את יצוא הנפט אם התקיפות יימשכו.

מוחמד באקר קליבאף, יושב ראש הפרלמנט, כתב בחשבון ה־X האישי שלו: "אנחנו בהחלט לא מחפשים הפסקת אש. אנו סבורים שיש להכות את התוקף בפה, כדי שילמד לקח ולא יעלה בדעתו שוב לתקוף את איראן האהובה שלנו".

גם סגן שר החוץ כאזם ע'ריב־אבאדי רמז שאיראן לא תקבל בנקל הפסקת אש. כל עצירה של הלחימה, אמר, תחייב ערובות שתקיפות כאלה לא יחזרו, והזהיר שהפסקת אש זמנית שאחריה יתחדשו התקיפות בתוך חודשים תהיה בלתי מתקבלת על הדעת. ע'ריב־אבאדי הוסיף שכוחותיה המזוינים של איראן ימשיכו בתגובתם הצבאית עד שיושגו ערובות כאלה והאחראים יקבלו אחריות על מעשיהם. עוד אמר שטהרן סבורה שידה על העליונה בשלב זה, ולכן היא רואה את ההחלטה מתי תסתיים המלחמה כהחלטה שבידי איראן.

על אף הרטוריקה של המשטר, מועצת המורים שהוזכרה קודם לכן תיארה מציאות עגומה. "טרגדיה גדולה עוד יותר היא תחושת חוסר ההגנה המוחלט. אין צופרי אזעקה שיישמעו כדי לתת לאנשים זמן למצוא מחסה, ואין מקומות מפלט מוכנים שבהם תוכל אם להסתיר את ילדה. תושבי טהרן, נטושים וחסרי הגנה, נותרים פשוט להמתין לכל מה שהגורל יביא".

המועצה הוסיפה שאולי המראה המר ביותר מכול הוא קבוצות של תומכי משטר הצועדות באותם רחובות עצמם. הם צועדים תוך קריאת סיסמאות ונשיאת נאומים מאיימים. מפגנים כאלה, נכתב בהודעה, מעמיקים את תחושת חוסר הביטחון והניכור בקרב אזרחים מן השורה, ומותירים רבים בתחושה שגם בעירם שלהם הם לבד וחסרי הגנה.

למרות הלחצים הללו על האוכלוסייה, עדיין לא ברור מי באמת מקבל את ההחלטות במדינה. המנהיג העליון החדש שנבחר, מוג'תבא חמינאי, אינו נראה. איראנים רבים ומשקיפים אחרים ברשתות החברתיות סבורים שהוא אולי מת או פצוע קשה. כשחלק גדול מצמרת הפיקוד של משמרות המהפכה האסלאמית חוסל בתשעת החודשים האחרונים, השאלה מי מקבל באיראן החלטות של חיים ומוות נעשית דוחקת יותר ויותר.