מאבקי ההדחה בטהרן חושפים את שסעי המשטר

קבוצת ניצים בפרלמנט האיראני מקדמת הדחה של שר העבודה אחמד מידארי ושל שר החוץ עבאס ערגצ'י. היוזמה מגיעה בשעה שהמשטר מתקשה לעמוד בדרישות המקסימליסטיות של בסיס התמיכה הנצי שלו. האופן שבו יתמודד המשטר עם הפרשה הזו עשוי ללמד לא מעט על הכיוון שאליו הוא הולך.

ב־2 באוקטובר וב־6 באוקטובר 2026 רשמה קבוצת חברי פרלמנט בפורטל הפרלמנט את הצעות ההדחה של מידארי ושל ערגצ'י, בהתאמה, בהמתנה לאישור הנהלת הפרלמנט.

במרץ 2025 יזמו הנצים את הדחת שר הכלכלה עבדולנאסר המתי, והפרלמנט הצביע ברוב מוחץ להדיח אותו. הנצים הללו היו יקיריו של המנהיג העליון דאז עלי חמינאי. אותה קבוצה מבקשת כעת לשוב ולבסס את עצמה, ככל הנראה עם תוצאות אחרות, על רקע היחלשות מעמדה.

מידארי חבר במפלגת החזית הרפורמיסטית של איראן והיה חבר פרלמנט בשנים 2000–2004, תקופה שבה שלטו הרפורמיסטים. באופן שנוי במחלוקת, הוא ו־126 מעמיתיו חתמו — ועל פי הטענות גם ניסחו — מכתב לעלי חמינאי ב־2002, אחרי הפלישה האמריקאית לאפגניסטן, שבו עודדו אותו "לשתות את גביע הרעל" ולהיענות לרצון העם האיראני לרפורמה פנימית, לחדול מעוינות כלפי המערב. מידארי הביע בהמשך חרטה על מעורבותו, והפרלמנט אישר את מינויו בחוסר רצון לפני שנתיים. עתידו, עם זאת, אינו ברור.

המבקרים הנצים של ערגצ'י אינם מרוצים מהתנהלותו הנוכחית. רג'א ניוז, התומך בסיעת פאידארי שהטרידה את המשטר בהפגנות לילה, תקף את ערגצ'י בשל מעורבותו בהשגת הסכם הגרעין (JCPOA) ב־2015 ובמזכר ההבנות האחרון. הסיעה הזו ממשיכה להתנגד למשא ומתן עם ארצות הברית. ח'וראסאן מתח עליו ביקורת על דיפלומטיה שהורידה את מחיר הנפט. חבר הפרלמנט מטעם פאידארי חוסיין־עלי חאג'י־דליגאני הרחיק לכת והאשים את ערגצ'י שהוא "מוריד את מחיר הנפט עבור אמריקה" באמצעות "הראיונות המכוונים" שלו.

בעוד הממסד הביטחוני של המשטר נוטר טינה למידארי, הוא דווקא מחבב את ערגצ'י, שלפי הדיווחים יש לו זיקה קרובה למשמרות המהפכה האסלאמית. חבר שמרני בהנהלת הפרלמנט, עלירזא סלימי, המעיט בחשיבות הדחתו. בין השיקולים לקידום המהלך, אמר, עומדת השאלה "אם בנסיבות הנוכחיות... זה כדאי או לא". מוחמד רשידי, עקרונן נוסף, חזר על דברי עמיתו. מנצור חקיקת־פור, שכיהן בממשל אחמדינז'אד, ציטט את האימאם הנעלם ולפיו "אין מחליפים את אוכף הסוס באמצע מלחמה". הוא אמר: "אני חושב שהדחת שר העבודה אינה כדאית". ח'בר אונליין, המקורב לממסד הביטחוני, תקף את הביקורת של פאידארי שלפיה ערגצ'י ניהל דיפלומטיה ללא אישור בעת שהותו בניו יורק לרגל העצרת הכללית של האו"ם.

כעת יש שתי שאלות שכדאי לעקוב אחריהן: האם מידארי ישרוד, וכיצד יציל המשטר את ערגצ'י. הנשיא מסעוד פזשכיאן הוא אופרטור שיודע לעבוד עם מחזיקי מנופי הכוח. הוא תמך במידארי בפגישתו עם חברי הפרלמנט. אם הפרלמנט יצביע על הדחת מידארי, ייתכן שלתומכי המהלך יהיו די קולות כדי להדיח אותו. כמעט ודאי, לעומת זאת, שהנהגת הפרלמנט השמרנית תגייס קולות לטובת ערגצ'י. השאלה היא אם הנהלת הפרלמנט תאפשר בכלל הצבעה על מי מהשניים.

פרשת מידארי היא מבחן לעוצמתו של פזשכיאן, שכבר איבד שר אחד — שר הכלכלה עבדולנאסר המתי — בהדחה. עם זאת, ייתכן גם רווח פוליטי: אם סיעת פאידארי תנסה ותיכשל בהשגת הקולות הדרושים להדחת ערגצ'י, הדבר יפגע באמינותה ויאפשר לפזשכיאן ולמתונים יחסית אחרים לרסן את הקיצוניות הפנימית שלהם. אם הממסד ידחה את פאידארי ויציל את שני האישים, זו תהיה ראיה לכך שהרפורמיסטים והצבא מתלכדים סביב המשטר — ובדרך לשיווי משקל חדש.

איש לא שכח את דברי "גביע הרעל" שהפנה מידארי לחמינאי לפני כמעט רבע מאה. אם מידארי ישרוד, בעוד מוג'תבא חמינאי מכהן רשמית כמנהיג העליון, יהיה בכך כמעט בוודאות הוכחה שלמנהיג העליון הרפאים עדיין אין את המילה האחרונה.