איראן תוקפת בנחצ'יוואן ומאותתת לאזרבייג'ן ולישראל

תקיפת הכטב"מים במובלעת נחצ'יוואן של אזרבייג'ן ב־5 במרץ 2026 סימנה מאמץ איראני מחושב להסלים את העימות מול ישראל וארצות הברית. בתקיפת מובלעת אזרבייג'נית סמוך לגבולה הצפוני ביקשה טהרן לשגר מסר כפול: להזהיר את ישראל שנקודות האחיזה שהיא משתמשת בהן לתשתית המודיעין שלה חשופות, ולהתריע בפני אזרבייג'ן מפני העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני עם ירושלים בזמן מלחמה. רשויות אזרבייג'ן דיווחו כי כטב"מים ששוגרו משטח איראן פגעו בתשתיות אזרחיות, ובהן הטרמינל של נמל התעופה הבינלאומי נחצ'יוואן ובית ספר בכפר שכראבאד.

טהרן הכחישה אחריות. גורמים איראניים, ובהם סגן שר החוץ כאזם ע'ריבאבאדי, אמרו כי ייתכן שמדובר בפעולת דגל כזב שנועדה לפגוע ביחסים בין מדינות מוסלמיות. הכחשות כאלה משקפות דפוס איראני מוכר: הפעלת לחץ צבאי, תוך שמירה על הכחשה אמינה.

הבחירה בנחצ'יוואן הייתה משמעותית. המובלעת האזרבייג'נית גובלת באיראן, בארמניה ובטורקיה. הגאוגרפיה שלה מאפשרת לאיראן להפגין טווח צבאי, ובה בעת למזער את הסיכון לעימות ישיר עם אזרבייג'ן בשטחה העיקרי.

התקיפה מגיעה גם על רקע הידרדרות היחסים בין איראן לאזרבייג'ן. לשתי המדינות גבול משותף באורך כ־428 מייל, ובאיראן מתגוררת אוכלוסייה אזרית גדולה המוערכת ב־15 עד 20 מיליון איש. מנהיגי איראן חוששים זה שנים כי הידוק הקשרים בין באקו לשותפות המערביות עשוי לעודד רגשות בדלניים בתוך איראן.

התפתחויות אזוריות בשנים האחרונות חידדו את החששות הללו. ניצחונותיה של אזרבייג'ן בעימותי נגורנו־קרבאח ב־2020 וב־2023 חיזקו את מעמדה הצבאי בדרום הקווקז וביצרו את בריתה עם טורקיה. במקביל העמיקה אזרבייג'ן את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. חברות ישראליות מספקות חלק ניכר מהציוד הצבאי המתקדם של אזרבייג'ן, ובכלל זה כטב"מים ומערכות טילים.

גורמים איראניים מאשימים את אזרבייג'ן בכך שהיא מאפשרת לשירותי המודיעין הישראליים לפעול משטחה. טהרן טוענת ששיתוף פעולה כזה מאפשר מעקב אחר מתקנים גרעיניים וצבאיים באיראן, ובפרט בצפון־מערב המדינה סמוך לתבריז. בין אם הטענות מדויקות ובין אם לא, הן מעצבות את החשיבה האסטרטגית האיראנית.

הבידוד הגאוגרפי של נחצ'יוואן מגדיל עוד יותר את חשיבותה האסטרטגית. המובלעת מופרדת משטחה העיקרי של אזרבייג'ן על ידי שטח ארמני ותלויה בצירי מעבר שבריריים. איראן מתנגדת למסדרון המוצע שיחבר את שטחה העיקרי של אזרבייג'ן לנחצ'יוואן דרך ארמניה, בטענה שהפרויקט יחזק את ההשפעה הטורקית ויחליש את תפקידה של איראן כצומת מעבר אזורי המקשר בין הקווקז למזרח התיכון.

כשמנהיגי איראן ביקשו להרחיב את הלחץ על וושינגטון ועל ירושלים באמצעות הרחבת היעדים מעבר לאיראן ולישראל, נחצ'יוואן סיפקה מטרה נוחה. נמל התעופה שוכן כשישה מייל מהגבול האיראני, מה שמצמצם את יכולתה של אזרבייג'ן ליירט כטב"מים. בתקיפת נמל התעופה של נחצ'יוואן הראתה איראן שתשתיות שעשויות להיות קשורות לפעילות כזו נותרות פגיעות, והעלתה את מחיר שיתוף הפעולה של באקו עם ירושלים. כוחות אזרבייג'ן יירטו כטב"ם אחד אך לא הצליחו למנוע מאחרים לפגוע במטרותיהם. אנליסטים מעריכים שהאמצעים שהופעלו היו אולי תחמושת מרחפת מסוג המערכות שאיראן הפעילה בעימותים אזוריים אחרים. אמצעים כאלה מאפשרים תקיפות מוגבלות נגד תשתיות המוגנות באורח קל, תוך שמירה על עמימות מבצעית.

הפגיעה בנחצ'יוואן גם מצמצמת את הסיכון למעורבות צבאית טורקית מיידית. תקיפה ישירה בשטחה העיקרי של אזרבייג'ן הייתה עשויה לעורר תגובה חריפה יותר מכוח הצהרת שושה מ־2021, שהסדירה באופן פורמלי את שיתוף הפעולה הביטחוני בין אנקרה לבאקו.

ועם זאת, באסטרטגיה הזו טמונים סיכונים. אזרבייג'ן הזהירה שהיא עשויה להגיב צבאית, ובכך העלתה את האפשרות לתקיפות תגמול או להסלמה חוצת גבולות. טורקיה מקיימת שותפות אסטרטגית הדוקה עם אזרבייג'ן, ורוסיה ממשיכה להפעיל השפעה בכל דרום הקווקז. אי־יציבות באזור מאיימת על תשתיות אנרגיה רחבות יותר. גם לאיראן יש סחר משמעותי עם אזרבייג'ן והיא משתפת עמה פעולה בעסקאות חילופי גז; עימות צבאי ישיר חותר תחת האינטרסים האנרגטיים של איראן אם באקו תחדל לספק לטהרן ערוץ לעקיפת הגבלות הייצוא.

התקיפה האיראנית בנחצ'יוואן ממחישה גם את היעילות וגם את הסכנה שבטקטיקות צבאיות ברות־הכחשה. בתקיפת מובלעת פגיעה סמוך לגבולה, הזהירה טהרן את ישראל שנקודות האחיזה המודיעיניות בצפון נותרות חשופות, ובמקביל התריעה בפני אזרבייג'ן שהשותפות הביטחונית שלה עם ישראל נושאת מחירים אסטרטגיים גוברים. אלא שאסטרטגיות של לחץ מכויל מפיקות לא פעם תוצאות בלתי צפויות. מה שאיראן התכוונה שיהיה איתות מבוקר עלול דווקא להחריף את המתיחות האזורית.